בזמן שמסי ורונאלדו מושכים את רוב תשומת הלב של אוהדי הכדורגל במונדיאל, על מגרש בירושלים התרחש משחק מיוחד לא פחות; בצד אחד עמדו נערים חרדים, חלקם הסתבכו בעבר עם החוק, ובצד השני - שוטרים מקומיים, חלקם עם מדים ונשק על החגורה.
אלא שבניגוד למפגשי עבר, הפעם לא היו מעורבים באירוע מעצרים או חקירות, אלא משחק כדורגל בניסיון לבנות מחדש את האמון בין הצדדים.
המשחק התקיים במסגרת פעילות משותפת של אגפי הרווחה והספורט בעיריית ירושלים ותחנת משטרת לב הבירה, כחלק מתוכנית נוח"ם (נוער חרדי מתמודד), המיועדת לנוער חרדי בסיכון.
באמצעות ליווי אישי, קשר רציף עם העובדים הסוציאליים ופעילויות שונות, התוכנית מבקשת להגיע לבני נוער שנמצאים מחוץ למסגרות החינוך, לחזק את תחושת השייכות שלהם ולספק להם כתובת משמעותית, כשאחד הכלים שבהם משתמשים כשפה משותפת בין הצדדים הוא כדורגל.
אהרון (בן 18): "הייתה לי ילדות עם הרבה חוויות ובלגן. היינו מחפשים לריב עם ערבים. כל הזמן. עד שהגיעה תוכנית 'נוח"ם' והוציאה אותנו מזה. הסבירו לנו שזה לא יקדם אותנו לשום מקום
"זה התחיל כקבוצה בתוך השכונה, היום יש כבר ארבע קבוצות שהפכו לחלק מהליגה העירונית", מספר שריה וקחי, רכז יחידה באגף הרווחה של עיריית ירושלים. כחלק מהפרויקט, קיימנו את המשחק הזה מול שוטרים עם נערים משכונות רמת שלמה והחומה השלישית. אלו צעירים שראו שוטרים בעיקר בתוך תחנות המשטרה. חלקם עם תיק פלילי".
חלק מהנערים גדלו ברחוב, חלקם מצאו את עצמם מחוץ למסגרות לימוד, ואחרים התגלגלו למצבי סיכון ומפגשים עם המשטרה. דווקא עבורם, המפגש הזה עם שוטרים באווירה אחרת יכול להוות שינוי כיוון משמעותי בדרך לחיים אחרים.
"הנערים רואים שהשוטרים לא רעים, ושהם בני אדם כמוהם שמשחקים כדורגל"
(צילום: שלו שלום)
"מטרת המשחק היא ליצור עוד קשר עם הנוער. להכיר אחד את השני. אנחנו רוצים שהם יראו את השוטרים ויבינו שאפשר לדבר איתנו ולצחוק איתנו, לנצח או להפסיד זה לא משנה - אלא העיקר להיות יחד", אומר עקיבא בלום, מפקד שיטור חרדי בתחנת לב הבירה בירושלים.
"בסוף, מדובר בבני נוער. כמו שהרב קרליבך אמר: 'כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו'. הם רואים פה שהשוטרים הם לא רעים, שהם בני אדם כמוהם שמשחקים כדורגל. מהצד שלנו, גם אנחנו צריכים להבין שאלו צעירים שצריכים את החיבוק והחוויה הטובה".
"היינו מחפשים לריב עם ערבים"
אחד משחקני קבוצת הנערים הוא אהרון, בן 18 שגדל ברחוב החומה השלישית בירושלים, היכן ששוכנת חסידות "שובו בנים" של הרב אליעזר ברלנד, ובשנה הבאה צפוי להתגייס לגדוד "נצח יהודה".
"לנצח או להפסיד זה לא משנה - העיקר להיות יחד"
(צילום: שלו שלום)
אהרון מכיר היטב את המקומות שאליהם נערים כמוהו עלולים להידרדר ולהגיע. "הייתה לי ילדות עם הרבה חוויות ובלגן. היינו מחפשים לריב עם ערבים. כל הזמן. עד שהגיעה תוכנית 'נוח"ם' והוציאה אותנו מזה. הסבירו לנו שזה לא יקדם אותנו לשום מקום. מגיל קטן החדירו לנו שמשטרה זה לא טוב, ועכשיו במשחקים ומפגשים כאלה מראים לנו שהם בני אדם".
כשהוא מדבר על העתיד שלו, אפשר לראות עד כמה הדרך שעבר השפיעה עליו: "היה לי חלום להיות במג"ב, אבל אני כנראה אתגייס לגדוד 'נצח יהודה', אולי אחרי זה אלך להיות שוטר ביס"מ".
אבישי (בן 16): "שאלו אותי אם אני רוצה להירשם לתוכנית כדורגל, אחרי שהייתי בלי מסגרת כמעט שנה. בעבר הייתי עצבני יותר. היום, אני שומר את העצבים לכדורגל. למדתי להיות סבלני בזכות הספורט. בכדורגל צריך לדעת לשמור על איפוק"
גם אבישי, בן 16, עבר מסלול חיים לא פשוט. בגיל 14 כבר היה מחוץ למסגרות החינוך, והרחוב הפך למקום שבו העביר את רוב זמנו. בגיל 15 חווה לראשונה מפגש עם המשטרה, אך בהמשך הגיע החיבור לתוכנית ולמדריך נתי.
"שאלו אותי אם אני רוצה להירשם לתוכנית כדורגל, אחרי שהייתי בלי מסגרת כמעט שנה". לדבריו, הכדורגל שינה לא רק את סדר היום שלו, אלא גם את האופן שבו הוא מתמודד עם עצמו. "בעבר הייתי עצבני יותר. היום, אני שומר את העצבים לכדורגל. למדתי להיות סבלני בזכות הספורט. בכדורגל צריך לדעת לשמור על איפוק".
על הדשא אמנם הייתה רק תוצאה אחת בסיום המשחק, כשחלק ניצחו וחלק הפסידו. אבל עבור המשתתפים, עצם המפגש והחיבור שנוצר - הוא הניצחון האמיתי.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.06.26
