ב-7 באוקטובר דור אלמוג איבד את חברו הטוב ביותר, עמית מגנזי ז"ל, שנרצח בפסטיבל הנובה. הוא התעקש להתייצב למילואים, ונלחם עד שנפצע באורח אנוש באסון קריסת המבנים באל-מועזי בינואר 2024. דור היה היחיד ששרד מ-22 לוחמים. למרות הכאב והפציעה הקשה, הוא הצליח למצוא דרך לא רק להשתקם - אלא גם להגשים חלום.
(הריאיון המלא עם דור ושגיא מתוך הפודקאסט "מאחורי המדים")
"זו הייתה הפעם הראשונה שאני אומר לא לדבר כזה", נזכר דור בהצעה של עמית, ב-6 באוקטובר, להצטרף אליו לפסטיבל הנובה. דור, שבדיוק השתחרר משירות כלוחם בגבעתי והתחיל קורס בתוכנית "מלוחם להייטק", ויתר הפעם בגלל מבחן חשוב שעמד בפניו. כשהתעורר בשבת בבוקר, הוא גילה על הטבח.
"אני רואה בטלוויזיה שהייתה מסיבה, לא ידעו כמה הרוגים, מה אפשר לספר. הלכתי לאמא של עמית, פתחנו חמ"ל", נזכר באותו היום. רק בהמשך השבוע, קיבלו את הבשורה הקשה מכל - עמית נרצח.
באותה השבת, דור גם קיבל החלטה להתעקש להשתבץ למילואים ולהצטרף ללחימה. "להישאר בבית זה היה מבחינתי בלתי אפשרי, אני חייב להיות בעשייה", הוא מסביר.
כך מצא את עצמו בצוות חדש של מילואימניקים, בלחימה בעזה. "הסתכלתי עליהם בהערצה. לעצור את כל החיים שלך, ולהילחם עבור אנשים ומקומות אחרים - זה היה בשבילי גדולה לראות את האנשים האלה".
הכוח לחם בעזה עד 22 בינואר 2024, בפעילות באל-מועזי. 22 לוחמים מהכוח נכנסו למבנה שהתפוצץ וקרס, 21 מהם נהרגו. דור הוא היחיד ששרד: "היה פיצוץ אדיר, מסך לבן", נזכר. "הרגשתי את חבר שלי, עמית מגנזי ז"ל, שנרצח בנובה. הלכתי בגללו וחזרתי בזכותו", סיפר על הרגע בו מצא תושייה לזחול החוצה.
הרגע המבעית ההוא, היה גם זה שחיבר אותו לאמנויות הלחימה המשולבות שהתאמן בהן. "אני יודע שאני לא ב'פריז' ואני לא ב'פליי', אני ב'פייט'", הוא אומר. "באתי מרקע של MMA, קרבות ששמים אותך במצב קיצון, של לראות איך אתה מגיב בסטרס.
"באותו יום של הפיצוץ יכולתי לעצום עיניים, לבקש להגיע למקום הטוב, ולא לראות את כל הגיהינום שאני חווה פה. אבל בנשימה הראשונה שאני לוקח, כשכל הפיח חונק אותי, אני מבין שאני בחיים. אני רואה את החור של ה-RPG ואני אומר לעצמי - או שאני אשרף בחיים, או שאיחנק. ואז אני לוקח את הרגליים שלי, את הידיים שלי ואת מה שעובד - וזוחל החוצה".
עמית מגנזי ז"ל. "הלכתי בגללו וחזרתי בזכותו"
דור פונה לסורוקה, והיה מורדם ומונשם במשך חמישה ימים: "כשהתעוררתי שאלתי איפה חברים שלי? אף אחד לא ידע איך לבשר לי את זה".
שבוע לאחר האסון הנורא, מפקדו של דור וחבריו מהכוח, נעמדו סביב מיטתו בבית החולים. "הוא הקריא לי שם שם. 14 הם חברים למחלקה, חמישה מתוכם היו בסיירת, שניים היו משריון. כאן בעצם מתחיל התהליך של השיקום עצמו - אני מבין שקיבלתי את החיים שלי במתנה, ואם גם אני אקרוס, יהיו 22 שנפלו".
"חוזר לעצמי"
בין מסדרונות מחלקת "חוזרים לחיים" בשיבא פגש דור את שגיא דובב. שגיא, פרש מתפקידו כמאמן לחימה בסיירת מטכ"ל כשנה וחצי לפני כן, ועם פרוץ המלחמה הוא הגיע לבית החולים, וקלט את פצועיי היחידה: "התחלתי לעשות את מה שאני עושה הכי טוב, וזה לאמן. לבנות חוסן דרך לחימה".
אקסטרה
מאחורי המדים פרק 2 - הקרב של הלוחם היחיד ששרד את אסון קריסת המבנים בעזה
37:40
בהמשך הצטרפו לאימונים גם לוחמים ולוחמות מיחידות אחרות, וכן פדויי שבי שנחטפו ב-7 באוקטובר.
מאז המפגש, דור ושגיא בנו בהתמדה שגרת אימונים קפדנית: "התחושה היא שאני פשוט חוזר לעצמי. למוטוריקה, לתנועה, לזויות שלי, ממש התגעגעתי לזה. הוא החזיר לי את הרוח הקרבית", נזכר דור באימון הראשון שעשו יחד, כשעוד היה חבוש על כיסא גלגלים.
היום, דור ופצועים ופצועות רבים נוספים, מתאמנים במתחם שייסד ומנהל שגיא - "בית הגיבורים", הממוקם באור יהודה.
בימים אלו, האימונים ממוקדים לקראת אירוע שיא בדרך המשותפת - "Gordon Fight Nights" שיתקיים ב-27 ביולי בהיכל מנורה. האירוע, בו ישתתפו לוחמים בינלאומיים, מובל על ידי אהבת השם גורדון ואחיו.
"לבנות חוסן דרך לחימה". שגיא דובב (שני משמאל בשורה בשנייה) ודור אלמוג (שורה ראשונה באמצע) עם לוחמים נוספים שישתתפו בתחרות אגרוף בהיכל מנורה
(צילום: מוטי קמחי)
"אמרתי לו: 'תקשיב, אני אכניס אותך לזירה ואתה תעשה קרב מול אלפי צופים'", נזכר שגיא בהבטחה שנתן לדור בתחילת הדרך. "אנחנו מעלים שלושה קרבות, דקה לפני הקרב המרכזי, של הגיבורים שלנו, ואחד הקרבות שאני הכי מצפה להם - זה הקרב של דור. מבחינתי, עצם העלייה לזירה - זה הניצחון".
דור, גם עבורך העלייה לזירה היא ניצחון?
"לגמרי. זה ניצחון ענק, והייתי רוצה שכל פצוע יראה אותנו, הלוחמים שנפצעו קשה, נלחמים בזירה הזו. ולא רק פצועים, שכל אחד שמרגיש קצת רע בחיים שלו, מכל מיני סיבות, יגיע לצפות בנו, יקבל פרופורציות, ויגיד לעצמו: 'אם הם יכולים - כל אחד יכול'".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.07.26
