לאודרי טאו בת ה-13 יש חיוך כובש, וגם תסמונת נדירה שעמה מתמודדים רק כעשרה ילדים בכל העולם - מחלה ניוונית הנושאת עמה קשיים מוטוריים וקוגניטיביים.
אודרי, תושבת גבעתיים, לומדת בבית הספר "און" בתל אביב, שבו לומדים ילדים מכל אזור גוש דן המתמודדים עם נכויות מורכבות ושיתוק מוחין.
יום הלימודים הרשמי בבית הספר מסתיים בשעה 15:30 - שעה מוקדמת לכל הדעות, בפרט במקרה של ילדים עם צרכים מיוחדים הזקוקים להשגחה מתמדת.
כדי למלא את החלל, פועלת בבית הספר גם מועדונית. אלא שאודרי, כמו ילדים וילדות רבים אחרים, לא יכולה להישאר לפעילות הזאת: ההסעה שמתקצב משרד החינוך עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, יוצאת מבית הספר בשעת סיום הלימודים הרשמית.
מיקי, שמגדלת את אודרי לבדה, נאלצת לוותר על שעות עבודה יקרות ולהמתין לבתה בבית מדי יום. "זה מאוד משמעותי", היא אומרת. "בחישוב גס, מדובר בהפסד של אלפי שעות עבודה כעצמאית".
אודרי ומיקי טאו. "המשמעות היא או לא לעבוד, או לרדת לחצי משרה"
(צילום: ברוריה טאו)
כבר שנים שמיקי נאבקת על זכותה של אודרי להסעה הביתה בשעת הסיום האמיתית של בית הספר, עם תום הפעילות במועדונית. אך במשרד החינוך מתעקשים: ההסעה תצא מבית הספר בתום יום הלימודים הרשמי, ולא רגע לאחר מכן.
"המשמעות היא או לא לעבוד, או לרדת לחצי משרה", אומרת מיקי, חברת עמותת "איל"ן", "כעצמאית, כל שעה חשובה והמצב הזה מאוד מתסכל. אני לא מצליחה להבין את זה".
לא פריבילגיה, אלא תנאי בסיסי
בעוד שילדים עם אוטיזם זכאים ליום לימודים ארוך מטעם משרד החינוך, במקרה של ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או ילדים עם מוגבלות פיזית, יום הלימודים שמעניק משרד החינוך הוא קצר - והאחריות עוברת בצהריים למועדונית באחריות משרד הרווחה.
הפער בין המשרדים מוביל גם לפער במענים: משרד החינוך מוציא את ההסעות בתום יום הלימודים, וטוען כי סבב הסעות נוסף בתום שעות הלימודים פירושו "הסעה שלישית", החורגת מתחום האחריות של המשרד.
"הנטל הכלכלי, הלוגיסטי והמשפחתי מועבר בפועל מן המדינה אל כתפי ההורים"
(צילום: באדיבות "בית איזי שפירא")
משפחות רבות, לצד ארגונים המלווים משפחות עם צרכים מיוחדים, טוענים כבר שנים כי המצב הזה חייב להשתנות: הסעה בשעת סיום המועדונית אינה פריבילגיה, אלא תנאי בסיסי.
בשנים האחרונות ניסו הארגונים לקיים שיח מול משרד החינוך בנושא, ולפני כשנה אף נערך דיון בוועדת החינוך של הכנסת שבמהלכו הצהיר נציג משרד החינוך כי התקבל אישור עקרוני לעסוק בנושא ולקדמו - אך הסוגיה לא קודמה מאז.
בחודש שעבר הגישו הארגונים "איל"ן", בית "איזי שפירא, וקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים עתירה לבג"ץ בנושא, בדרישה כי יימצא פתרון לילדים.
"המצב הנוכחי, מעמיד את ההורים "בפני 'בחירה' בלתי אפשרית: מימוש הזכות להשתתפות במסגרת חינוכית והשתלבות חברתית מלאה, או מימוש הזכות להסעה", נכתב בעתירה, "אלא שאין מדובר בבחירה אמיתית כלל, שכן תלמידים עם מוגבלות פיזית אינם יכולים, מטבע הדברים, להתנייד באופן עצמאי ובטוח כאחד האדם.
"במצב דברים זה, הנטל הכלכלי, הלוגיסטי והמשפחתי מועבר בפועל מן המדינה אל כתפי ההורים, הנאלצים לממן הסעות פרטיות, לצאת ממקום עבודתם באמצע היום, או להימנע מהשתלבות מלאה בשוק העבודה לצורך איסוף ילדיהם. חמור עוד יותר מצבם של מי שבשל מצבם הכלכלי אינם יכולים כלל לממן או לבצע הסעה פרטית לילדיהם, ובכך הם מופלים גם כלפי ילדים שיד הוריהם משגת".
פגיעה ביכולת ההשתכרות של ההורים
לצד סיפורה של אודרי, מובאים בעתירה מקרים נוספים: ש', ילדה עם תסמונת גנטית נדירה שבאה לידי ביטוי בעיכוב התפתחותי נרחב, לומדת בבית הספר "און", והוריה נמנעו מרישום למועדונית בגלל סוגיית ההסעות. כתוצאה מכך אמה של ש' נאלצת לשכור בייביסיטר עד להגעתה הביתה בחזרה מהעבודה, או לצאת בעצמה מהעבודה מוקדם.
עו"ד דקלה סיתי מאיר, סמנכ"לית מדיניות בעמותת "איל"ן": "לאורך שנים אנחנו מקבלים פניות מהורים שמספרים לנו על הקושי ועל כך שהמצב הזה מאלץ את אחד ההורים לרדת לחצי משרה, ושומעים עד כמה המצב הזה לא מאפשר להורים לנהל חיים תקינים"
"הדבר מוביל לפגיעה כלכלית בהוריה של ש' וביכולת ההשתכרות שלהם, ביכולת המימוש העצמי ובקושי במציאת עיסוק בעבודה חלקית, וברגשותיהם ותחושת חוסר האונים כתוצאה מכך", נכתב בעתירה, "הפגיעה מתחזקת בחגים וחופשות בהן הצהרון פועל כמסגרת חלופית, אולם ש' אינה יכולה לפקוד אותה משום שאינה רשומה אליה במהלך השנה".
"ילד עם מוגבלות שכלית עמוקה יכול לבחור לפי נהלי משרד החינוך את שעת החזרה, אבל ילד עם מוגבלות שכלית קלה או 'רק' מוגבלות מוטורית - לא יכול לבחור", אומרת ולרי זליכה, מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה בבית "איזי שפירא", ממגישי העתירה.
עו"ד דקלה סיתי מאיר. "מצב שלא מאפשר להורים לנהל חיים תקינים"
(צילום: ענת גונן)
עו"ד דקלה סיתי מאיר, סמנכ"לית מדיניות בעמותת איל"ן מוסיפה: "לאורך שנים אנחנו מקבלים פניות מהורים שמספרים לנו על הקושי ועל כך שהמצב הזה מאלץ את אחד ההורים לרדת לחצי משרה, ושומעים עד כמה המצב הזה לא מאפשר להורים לנהל חיים תקינים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה:
"הסוגיה מצויה בימים אלה במסגרת הליך משפטי המתנהל בבית המשפט. במקביל, מתקיימת עבודת מטה משותפת של משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד האוצר והפרקליטות לבחינת הסוגיה ולגיבוש מענה. מטבע הדברים, כל עוד ההליך המשפטי מתנהל, לא נוכל להרחיב מעבר לכך, ועמדת המדינה תוגש לבית המשפט כמקובל".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה:
"משרד הרווחה מכיר את הסוגייה וחשיבותה. המשרד שותף לעבודת המטה המתקיימת עם משרדי החינוך והאוצר והגורמים הרלוונטיים, במטרה לבחון את הסוגיה ולקדם מענה בנושא".
פורסם לראשונה: 05:14, 24.07.26
