"נכון שהיא משכנעת?" חייכה סגנית הנשיא השופטת יעל רז-לוי, בעודה מביטה ב"פרקליטה" שי-לי דניאלי בת ה-16, שדרשה עונש מאסר של עד תשע שנים לנאשם בעבירות סחר בסמים: "זה מקרה חמור של פשיעה מקצועית ומתוכננת. הנאשם בחר פעם אחר פעם בדרך הפשע", טענה דניאלי. אך ה"השופטת" נעמה הרוש בת ה-15 החליטה להקל על הנאשם ולהעדיף שיקום על פני עונש מאסר ממושך.
לא כל יום שופטים מכהנים מסכימים להתראיין, בפרט לא כשמערכת המשפט בישראל תחת מתקפה כמעט יומיומית. אלא שכעת, לאור פתיחתה של תוכנית מיוחדת לתלמידי תיכון, פרויקט הדגל של נשיא בית המשפט המחוזי באר-שבע בני שגיא ז"ל - הם הסכימו להיחשף. ימים ספורים לפני תחילת המיזם, נהרג נשיא המחוזי בתאונת דרכים. למרות הטרגדיה, חבריו לכס השיפוט החליטו להמשיך בפרויקט הדגל שלו.
"במשפט אין מה לעשות, צריך לא ללכת עם הלב אלא עם המוח", אומרת דניאלי, שהייתה תחת חסותה של רז-לוי. כל שופט קיבל נער או נערה לחניכה. "היה לי מאוד קשה לנתק את הלב בהתחלה... השופטת הראתה לי מה זה צדק".
הזדמנות להתחבר
עבור השופטים שחונכים בני נוער במסגרת המיזם של השופט שגיא ז"ל, שנעשה בשיתוף משרד החינוך מחוז דרום, זו הזדמנות להראות לציבור הרחב צד אחר של המערכת המואשמת לא אחת בניתוק: "המערכת הזו לא מנותקת מהעם, היא חלק מהעם", מצהיר השופט אלון גביזון, שלקח על עצמו את הובלת המיזם בנסיבות הטרגיות לאחר מותו של שגיא. "גדלתי ברמלה, בשכונת רכבות... אנחנו פותרים סכסוכים, מכניסים אנשים לכלא, אבל בהבנה ברורה של מה שקורה בעם".
השופט גביזון עלה לאחרונה לכותרות לאחר שהחליט על שחרורו למעצר בית של אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, ואגב כך שאל את הפרקליטה בתיק אם היא סבורה שאדם שגדל על ברכי הציונות הדתית יסכן את ביטחון המדינה. הוא לקח תחת חסותו את רגב בן דוד (15), שחולם להיות שופט.
לראות מעבר לכותרת
המיזם החל בימי מלחמה ותחת עומס אדיר ומצוקת כוח אדם. השופטים בחרו גם להישאר מעבר לשעות העבודה הרגילות שלהם כדי לדבר עם הנוער, מתוך תחושת שליחות ליצירת "אי של ביטחון ושיח פתוח". השופט יואב עטר רואה בחיבור הבלתי אמצעי לנוער תרופה נגד הרדידות של תרבות הריאליטי, שגורמת לא פעם לירידת אמון הציבור ברשויות: "השיח היום הוא מאוד שטחי, נורא קל לשבת ולכתוב ברשתות איזה שתי מילים וכותרת". לדבריו, הפרויקט איפשר לתלמידים לראות מעבר לכותרות, ולהבין לעומק את מערך השיקולים המורכב בפסקי דין.
"בסוף, רובנו פה תושבי הדרום", אומר השופט עטר: "גדלתי בדרום וכל חיי חייתי כאן. אני נוסע באותם כבישים ומסתובב באותם מקומות, וחשוף בדיוק כמו כל אחד אחר לפשיעה שתושבי הדרום מדברים עליה בלי סוף. אנחנו לא באים ממקום של ניתוק - אנחנו יודעים מה קורה פה ולא חיים במגדל שן. אנחנו משתדלים לתת לזה מענה בסל הכלים שלנו. ישבתי בבית משפט השלום כשדיברו על מכת גניבות הרכב בדרום - ומגיע אליי תיק, ובסופו של דבר בעבירות כאלה אין לך עילת מעצר. אנחנו חווים את זה כמו כל אזרח".
השופט עטר, חלק מהמערכת המשפטית עוד מימיו כפרקליט, לא מסתיר את דאגתו העמוקה מהתהליכים שעוברים כיום על החברה הישראלית: "כל אזרח במדינה צריך לחשוש ממצב של ירידה באמון כלפי כל אחת מהרשויות". הוא סיכם כי "אנחנו מוסד שהוקם על ידי החברה כדי לתת שירות לחברה, וחלק מהשירות הזה זה לאפשר יותר גישה". בעתיד, מקווים בבית המשפט, הפרויקט ייערך בכל רחבי הארץ.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.08.26







