"יום אחרי 7 באוקטובר אמרתי לחברים שלי - הממשלה הזאת לא תגייס חרדים", קובע אריאל מנשה. "אני זוכר שהייתי בוועדת חוץ וביטחון, והתפוצצתי שם על חבר כנסת מש"ס, ואני אומר לו: 'תסתכל לאביב בעיניים. איך אתה יכול לעשות כזה דבר?'"
"את כל החגים מאז 7 באוקטובר עשיתי בצבא - בגבול לבנון, עזה, בג'נין, בטול כרם", אומר רס"ל (במיל') אביב עזרא. "עוד לא שנה לאירוע, וכבר היינו על איזה 250 יום. ואז התחילו לדבר איתנו על הסבב הבא. כמה אפשר לסחוב לבד?".
אקסטרה
מאחורי המדים פרק 5 - לוחם במילואים והחרדי ששירת בצה״ל בשיחה על שוויון בנטל
38:06
את התחושה הקביל לעולם הצבאי: "עושים רשימת שמירה, ואתה מסתכל מי שמר בלילה, מי לא שמר בלילה? פתאום אתה רואה חברה שלמה שהם אחים שלי, הם חרדים, אבל הם לא באו. אתה אומר: אחי, תורך בשמירה. אנחנו כבר עשינו פה 2-4 בעמדות. איפה אתם?"
אביב עזרא, לוחם בחטיבה 147, התייצב עד כה לכ-400 ימי מילואים. במהלך המלחמה ייסד את ארגון "דור הניצחון", שפעל לקידום חוק גיוס אמיתי.
אריאל מנשה, שהתחנך בבית חרדי, בחר בניגוד למקובל בסביבתו להתגייס ולשרת בצה"ל בתור אחראי גיוס חרדים בלשכה בירושלים. במהלך המלחמה ייסד את "פורום חרדים משתלבים", במטרה לייצר שיח ישיר עם צעירים חרדים לקראת ההחלטה שלהם האם להתגייס לצה"ל.
בפרק 5 של הפודקאסט "מאחורי המדים" צללנו לשיחה על מהות השוויון בנטל, מהזווית של החרדי ושל המילואימניק. הפרק הוקלט לפני הצטרפותו של אביב עזרא למפלגת "עמך ישראל".
"הגיע תורי להגן על המדינה"
השירות כלוחם לא היה מובן מאליו עבור אביב: כדורגלן מקצועי ובן יחיד, שוויתר על מסלול ספורטאי מצטיין ונזקק לחתימת אמו על אישור מיוחד לגיוס לשירות קרבי.
"כשהגעתי לגיבוש צנחנים ושאלו אותי למה שיקבלו אותי, אמרתי: 'כשכל המשפחה של סבא שלי נרצחה בשואה, הוא לא יכול היה להגן עליהם. עכשיו הגיע תורי להגן על המדינה, וזו הזכות שלי לעשות זאת".
אצל אריאל לעומת זאת, עצם הגיוס לצה"ל היה הצעד הלא מובן מאליו. "הבנתי שכדי להיות חלק מהדבר הזה שנקרא החברה הישראלית, אני צריך להתגייס. לימים צדקתי".
אולם הבחירה עלתה לו במחיר אישי כבד: "אני מהזרם הספרדי, שהוא מכיל וליברלי יותר, אבל החברים מהישיבה הפסיקו להיות חברים שלי אחרי שהתגייסתי", הוא מספר בכנות.
"אתה מתגייס, וכל הסביבה שלך חדשה לגמרי וזה דורש הסתגלות רצינית. ולמרות שלא היה לי קל, בזרם הליטאי הרבה יותר קשה להתגייס - שם גם המשפחה מפסיקה לדבר איתך".
אריאל מנשה: "אמרתי למפקדים שלי שאני יכול לגייס 2,000 חרדים, ואמרו לי: תגייס 100. ואני שואל את עצמי - מי קבע את היעדים? גם היום אני חושב שצה"ל צריך לעשות עבודה הרבה יותר טובה בגיוס חרדים"
בשנים שבהן שירת בלשכה בירושלים - בין 2021-2019 - הוא נתקל בהתנגדות גם מצד חלקים מהחברה החרדית: "אנשים קיצוניים עמדו מחוץ ללשכת הגיוס. חלקם הוציאו עליי פשקווילים, חלקם קראו לעברי קריאות. ואת הבחורים שבאו אליי לבקש עזרה, הם היו תופסים בדרך ואומרים להם לא להתגייס".
ולמרות זאת, אריאל שלם עם בחירתו להתגייס. "ההתנגדות שלהם רק חיזקה אותי וגרמה לי להבין טוב יותר שזו השליחות שלי. עד כדי כך, שהודיתי לבורא עולם שהוא נותן לי את היכולת לקום בבוקר ולהרגיש שאני עושה משהו טוב למען המדינה".
במהלך השיחה, אריאל מצביע על פער גדול בין הרגע שבו נער חרדי מחליט להתגייס - לבין הרגע שבו הוא הופך לחלק מצה"ל. "בחור חרדי מתקשר אליי ב-12 בלילה: 'אתה גייסת אותי, נכון?', אני עונה לו שכן. אז הוא אומר: 'יופי, העיפו אותי מהבית, מה עכשיו?'
"הגיוס שלו בעוד חודש, ומבחינת צה"ל האחריות עליו מתחילה רק מרגע הגיוס", הוא מספר על נער שליווה באופן אישי. "היינו צריכים לפנות לעמותות שיסדרו לו ולחבר'ה כמוהו איפה לישון. חלקם הגיעו עד לבקו"ם ביום הגיוס, ושם חיכו להם ההורים ותקפו אותם שלא יתגייסו.
"נכון, הם חייבים להתגייס, אני רץ על הטיקט הזה. אבל מי שבוחר לעשות את זה - מבחינתי זו מנהיגות לכל דבר ועניין", הוא מדגיש בגאווה.
אריאל בשירות הסדיר שלו, מגייס חרדים בגבעת התחמושת. "אתה לא מתייעץ עם מי שהרס איך לבנות"
(צילום: אלבום פרטי)
לצד הביקורת על החברה החרדית, הוא לא חוסך בטענות גם נגד הצבא עצמו. "לכל אורך הדרך הרגשתי שעסקנים חרדים נוגעים בגיוס, ולא אהבתי את זה. צה"ל זה קודש הקודשים.
"אמרתי למפקדים שלי שאני יכול לגייס 2,000 חרדים, ואמרו לי: תגייס 100. ואני שואל את עצמי - מי קבע את היעדים? גם היום אני חושב שצה"ל צריך לעשות עבודה הרבה יותר טובה בגיוס חרדים, בטח בכל מה שקשור לבקו"ם ולתהליך הגיוס עצמו".
"ניצול ציני של הציונות שלנו"
אריאל מנשה ואביב עזרא נפגשו בוועדת החוץ והביטחון, בדיון על חוק הגיוס, והפכו לחברים טובים.
"הח"כים החרדים באו ואמרו: נגמר התוקף של הקומבינה שלנו, תסדרו לנו את זה שנייה. ופתאום הניחו על השולחן חוק גיוס. איזה גיוס ואיזה נעליים? כל מי שקרא אותו יודע שהחוק הזה לא היה מגייס אף אחד", אומר אביב.
"אנחנו מילואימניקים בדרך לסבב שלישי, המשפחות שלנו נקרעות, אנשים מפוטרים, פצועים בגוף ובנפש. ואתה מגיע לוועדה ואומר, ריבון העולמים, אתם צריכים להביא לי כוח אדם, ואתם מתעסקים בקומבינה של פרוטקשן פוליטי? זה לא כספומט שאתה בא ומושך ממנו מזומנים מתי שבא לך. אנחנו מחויבים למשימה לגמרי, אבל אל תעשו ניצול ציני של הציונות שלנו", הוא מוסיף.
(הריאיון המלא עם אריאל ואביב על שוויון בנטל)
את הנוכחות הגבוהה של מילואימניקים ובני משפחותיהם בדיוני הכנסת מאז פרוץ המלחמה, אביב מסביר בפשטות: "הרגשנו שאף אחד לא משמיע את הקול שלנו, ואין לנו פריבילגיה לא להיות שם. המשפחה שלי מפונים משלומי. אם אני לא אעלה לצפון ואלחם כדי להחזיר אותם הביתה - מי יחזיר אותם?
"אותו דבר בכנסת; אם אני לא אעלה לשם ואלחם על הזכויות שלנו ועל הרחבת מעגל המשרתים, מי יעשה את זה? יש תחושה שלדור שלנו הגישו את החשבון על כל ההלוואות שנלקחו על חשבון העתיד שלנו - גירעון, תחבורה, חינוך. קחו, תשלמו. אין לנו אחריות על זה, ואנחנו אוהבים לקחת אחריות, כי אנחנו אוהבים את המדינה".
אריאל: "יש פה הנהגה ועסקנים חרדים שלא מוכנים שחרדים יתגייסו, אבל לא רק זה, הם מטרפדים גיוס חרדים. כי אם יו"ר ועדת חוץ וביטחון לא היה יושב בחדרים הסגורים, ושואל את העסקנים שכל חייהם עבדו באיך לא לגייס חרדים, 'איך מגייסים חרדים?' - אז חרדים היו באים. אתה לא מתייעץ עם מי שהרס איך לבנות".
אביב עזרא: "השתמשו בתורה כאת חפירה, לחפור בה השתמטות. איך אפשר להשוות בין יהודי שמסכן את חייו בשדה הקרב, לבין יהודי שנלחם כדי לא לסכן את חייו בשדה הקרב? איזו עזות מצח. הדם שלנו זול? אתם שווים יותר?"
על הניסיון לחוקק את חוק יסוד לימוד תורה, שנועד להעמיד את לימוד התורה כערך יסוד מול השוויון בדיון בבג"ץ על הפטור, השניים זועמים.
"זאת המדינה שלנו, הקמנו אותה גם כדי שנוכל ללמוד תורה", אומר אריאל, "והנה, אני לומד תורה ומקיים אותה, ומעולם לא הייתי צריך חוק שיגדיר את זה, כי זה היה מובן לי מאליו. עכשיו אנחנו יודעים מה המטרה בסוף"
אביב: "השתמשו בתורה כאת חפירה, לחפור בה השתמטות. איך אפשר להשוות בין יהודי שמסכן את חייו בשדה הקרב, לבין יהודי שנלחם כדי לא לסכן את חייו בשדה הקרב? איזו עזות מצח. הדם שלנו זול? אתם שווים יותר?".
הפגנת חרדים ליד כלא 10
(צילום: מיקי שמידט)
לדבריו על מנת לקדם את פתרון הסוגיה, נדרשות סנקציות נגד המשתמטים ומתן הטבות עבור המשרתים. "אני לא רוצה לראות מעצרי עריקים, שאנשים נגררים על הרצפה והמכנסיים שלהם נקרעים. במקום זה צריך לאסור על המשתמטים לצאת מהארץ, לא לאפשר להם להוציא רישיון נהיגה, לבטל את סבסוד מעונות היום ואת ההנחה בתחבורה הציבורית. בלי מחיר למשתכן וללא העדפה באקדמיה, ולא לאפשר להם לקבל הנחה בביטוח לאומי או בארנונה.
"אדוני, החלטת שאתה לא בא - קח אחריות. כי אנחנו דור אחראי. אתה לא מקבל מאיתנו שקל".
אריאל: "זו הזיה. איך אנחנו לא שמים את כל הז'יטונים שלנו על הלוחמים, ואומרים: 'אתה שירת - אתה תקבל את זה, ואת זה וגם את זה".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.08.26
