החלום של תום קרבונה (37) היה פשוט: לגדל ענבים בבארי, לבנות יקב בקיבוץ שבו הוא חי ולייצר שם יין. ואז הגיע 7 באוקטובר. אמו נרצחה, הקהילה פונתה, התוכניות הורידו הילוך והיין שכבר התחיל להיווצר נשאר בחביות.
מי שעזר לו להמשיך היה דרור אנגלשטיין, יינן שהיה המנטור שלו עוד מהימים שבהם למדו יחד באיטליה. במהלך המלחמה הם המשיכו לעבוד על היין, גם כשאנגלשטיין עצמו שירת בעזה.
עכשיו, כמעט שלוש שנים אחרי, הכרם הראשון של יקב בארי עומד להינטע באדמת הקיבוץ.
אנגלשטיין (44) הוא יינן וכורם שמפעיל יקב משלו, "אנדרדוג", ובמקביל גם מעניק ייעוץ ליקבים שנמצאים בשלבי הקמה. כשקרבונה הגיע לאיטליה, אנגלשטיין כבר היה בשנה האחרונה ללימודים, בעוד קרבונה רק התחיל.
"כל החיים עבדתי בחקלאות ובמחלבה. החלטתי ללמוד ייננות באיטליה ושם פגשתי את דרור", מספר קרבונה, "הוא היה מי שקיבל אותי בעיר, הראה לי את המקומות החשובים ואיפה אפשר למצוא עבודה. הוא היה הכתובת שלי בהתחלה, ואחרי שלמדתי להכיר אותו, הבנתי שהוא ה'אורים והתומים' בכל הנושא. כל התייעצות נעשית עם דרור".
דרור אנגלשטיין. "הייתה פה בלדרות"
(צילום: שלו שלום)
הקשר שנוצר ביניהם באיטליה, המשיך גם אחרי ששניהם סיימו את הלימודים. כשקרבונה החליט להתחיל לייצר יין, הוא פנה שוב לאנגלשטיין, ש"שידך" בינו לבין יקב "אולו" בגבעת ישעיהו. ביקב אפשרו לקרבונה לייצר יין במתקן שלהם תמורת תשלום, ושם התחיל התהליך.
"התחלנו בקטן, לראות שאנחנו מצליחים לעשות יין טוב ולנהל את האופרציה, ודרור וידא שאני לא עושה טעויות קרדינליות", הוא מספר.
"לא היו אופציות חוץ מלהמשיך"
בקבוקי היין הניסיוניים הראשונים היו מוכנים באוגוסט 2023, ואז החלו מקצי שיפורים.
ואז הגיע 7 באוקטובר, וקרבונה היה בבית בבארי עם משפחתו. אמו, גלית, נרצחה בטבח. "בזמן שאנחנו תקועים בממ"ד הייתי כל היום בקשר עם דרור, שלא הפסיק לשאול אם לבוא", הוא מספר, "לא רציתי שהוא יבוא ויסכן את החיים שלו בשבילי".
גלית קרבונה ז"ל, אמו של תום, שנרצחה בטבח
קרבונה פונה יחד עם קהילת הקיבוץ - תחילה לים המלח ובהמשך לקיבוץ חצרים. אשתו, האדריכלית בר קרבונה, הייתה מעורבת בתכנון "קיבוץ בארי הזמני" בחצרים.
"היין היה בתקופה הזאת בחביות, ולא היו יותר מדי אופציות חוץ מלהמשיך. הייתי גם צריך משהו להתעסק בו. זאת הייתה השפיות, הסדר שלי בחיים", הוא מספר.
אנגלשטיין גויס למילואים ב-7 באוקטובר. הוא קצין בדרגת רב-סרן, ובמשך כשנה וחצי שירת ברצועת עזה. גם משם הוא המשיך לנהל את היקב שלו ולייעץ ליקבים שאותם ליווה, בהם היקב של קרבונה, שזכה לשם "יקב בארי".
בדרך לא דרך, הגיעו לידי אנגלשטיין דוגמיות מהיין של בארי גם כשהיה בתוך הרצועה. "הייתה פה בלדרות", הוא אומר בצחוק, "אנשים היו שולחים לי בקבוקים קטנים ממכלים תוססים, כי הייתי צריך לתת הנחיות עבודה. זה היה סוג של בלדרות: הם עברו מחבר לחבר עד שבסוף הגיעו אליי.
"אחרי יום של פעילות הייתי יושב בלילות על הרצפה, עם ציוד מלא, וטועם יין, כולל זה של בארי, ושולח הוראות והערות בוואטסאפ".
היין של יקב בארי. כבר ניתן לרכישה
במרץ 2024 הגיע רגע משמעותי: הבקבוק הרשמי הראשון שנשא את שם המותג "יקב בארי". מאז הייצור הולך וגדל, ואת היין כבר ניתן לרכוש במחלבת בארי ובמרכז "לה מדווש" בקיבוץ.
החלום: להפוך ליקב לגיטימי ומרכזי
אבל גם היום "יקב בארי" עדיין נמצא במידה רבה בשלב ביניים: אין לו עדיין מבנה משלו בקיבוץ, וגם לא גפנים.
אולם השלב הבא כבר אינו רק תוכנית רחוקה: קרבונה קיבל אישור לנטוע חלקה ראשונה של ענבים על שטח של 15 דונם בבארי. הוא בחר זנים שלדבריו מתאימים לאדמה, לאקלים ולסגנון היין שברצונו לייצר, והנטיעה צפויה להתחיל בחודש וחצי הקרובים.
עבודות בנייה ושיקום בקיבוץ בארי
(צילום: תמי בלומנטל)
ואם הכול יתקדם לפי התוכנית, יגדלו בפעם הראשונה בבארי ענבים שמהם ייוצר היין של היקב הנושא את שם הקיבוץ. "זה מראש היה החזון", אומר קרבונה, "וכשאראה שאני מצליח ליצור את היין שאני מדמיין שאני יכול לייצר, אבוא לקיבוץ ואגיד: 'חבר'ה, יש פה משהו. בואו ננטע עוד גפנים ונקים יקב בבארי'.
"החלום שלי הוא לגור בבארי, לגדל את הענבים בבארי ולעשות מהם יין בבארי. להפוך ליקב לגיטימי ומרכזי".
במובן מסוים, היחסים עם אנגלשטיין נמצאים היום בשלב של מעבר. קרבונה מודה שיש לו עדיין תלות מסוימת במנטור שלו, אבל ככל שהניסיון שלו גדל, הוא מתחיל לבנות לעצמו דרך עצמאית.
אנגלשטיין עדיין שם, הדעה שלו עדיין חשובה, אבל היין הולך ונעשה יותר ויותר של קרבונה.
אנגלשטיין. "אחרי יום של פעילות הייתי יושב בלילות על הרצפה, עם ציוד מלא, וטועם יין"
(צילום: שלו שלום)
ויש גם נקודה סמלית: משרד החקלאות, משרד הבריאות והמועצה "לגפן היין בישראל" ישיקו היום (6 בספטמבר) לראשונה את "מפת אזורי היין הרשמית של ישראל", באירוע שייערך בקריה החקלאית בראשון-לציון. המפה תחלק את ישראל לשמונה אזורי יין מרכזיים, ויקב בארי ייכלל באזור "נגב".
מארגני האירוע מסרו כי "כל אחד מאזורי היין מבטא את ה"טרואר" המקומי: השילוב בין הקרקע, האקלים והטופוגרפיה, שמשפיע על גידול הענבים ועל אופיו של היין.
"המפה היא צעד משמעותי בהתפתחותו של ענף היין בישראל. היא צפויה להעניק לכורמים וליקבים אפשרויות מיתוג חדשות, לעודד תיירות יין אזורית, ולהעמיק את הקשר בין היין לבין המקום שבו הוא נוצר.
"עבור הצרכנים, המפה תאפשר לזהות את מקור הענבים, ולהכיר טוב יותר את המאפיינים הייחודיים של כל אזור גידול".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.09.26
