במשך זמן רב חיכה שאול קוקולייב לשיחת הטלפון שיכולה לשנות את חייו. לפני שבועיים הטלפון סוף סוף צלצל, ועל הקו הייתה הבשורה שחיכה לה: הוא זכאי לחנינה, והרישום הפלילי שלו יימחק.
תגובתו, שתועדה בסרטון שצילם עורך הדין שהתקשר לבשר לו על החנינה, כמו נלקחה מתשדיר פרסומת של אראלה ממפעל הפיס: צחוק של הפתעה והקלה גדולה.
גלריה
"בשבילי זו מתנה, דף חדש". קוקולייב בטקס סיום לימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית
(צילום: יונית אמיתי)
אל שיחת הטלפון הקצרה שקיבל הובילו חיים שלמים שבמהלכם נפגע ופגע, הרס את חייו ולבסוף בנה אותם מחדש. "בשבילי זו מתנה, דף חדש", הוא אומר, "ועוד לקראת ראש השנה".
בגיל 41, סיפורו של קוקולייב יכול היה להספיק לכמה גלגולים שונים. מהפגיעה שעבר בגיל צעיר והובילה אותו למצוא מזור באלכוהול, דרך שנים של שימוש בסמים שבגינן נכנס ויצא מהכלא - ועד המעגל ההרסני של השימוש והעבריינות שלא הצליח לצאת ממנו.
ב-2017, אחרי ששוב נתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול, הוא הרגיש שהגיע למקום הנמוך ביותר. "כל החיים עברו לי מול העיניים", הוא מתאר, "ראיתי את עצמי חוזר למאסר של כמה שנים - ונקבר שם".
מתוך התחתית הזאת, קוקולייב מצא בעצמו את הכוח להשתנות. "זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שהבנתי שאני לא חוזר יותר לדרך החיים הזאת. הבנתי שאני רוצה משהו אחר".
קוקולייב לא מסתיר את עברו - לא ממטופליו ולא מהאסירים שבפניהם הוא מרצה על השיקום שעבר: "לא מזמן, בביקור האחרון שלי בכלא, פגשתי אסיר שהכרתי, שנשפט למאסר עולם. זה היה בקלות יכול להיות אני"
מכאן החל תהליך ארוך וסיזיפי של שיקום. "פתאום הבנתי את המחירים ששילמתי - הבדידות, המשפחה שמפנה גב. הבנתי שזה או לעצור עכשיו, או ללכת לאבדון".
לאחר שהשתחרר ממעצר - שנגמר לשמחתו ללא עונש מאסר - הוא החל להתמיד בקבוצות הגמילה ולקבל עזרה, וממשיך בכך עד היום. "ההחלמה כל הזמן נמשכת, כל הזמן צריך לתחזק אותה", הוא אומר.
"העבר ממשיך לפגוע בך"
כשנה לאחר שנגמל ("11 חודשים", הוא מדייק), חונך בקבוצת התמיכה למכורים עודד את קוקולייב להגיש מועמדות לתפקיד מדריך בקהילה טיפולית למכורים. "הוא ראה בי משהו שלא ראיתי בעצמי", אומר קוקולייב.
כך נפתח עבורו צוהר לעולם הטיפול, שבו הוא נמצא עד היום. כך נבט אצלו החלום להפוך למטפל באופן רשמי, ולהירשם ללימודי עבודה סוציאלית. אלא שקוקולייב לא השלים אפילו עשר שנות לימוד בבית הספר, ודרכו אל התואר החלה במכינה להשלמת 12 שנות לימוד.
"לא משנה איזה תהליך עברת ומה עשית, בסוף החברה שיפוטית כלפיך"
(צילום: יונית אמיתי)
ההתחלה היתה קשה, אפילו מאוד. "אני זוכר שישבתי בכיתה, והיה חומר במתמטיקה שנראה לי מאוד קשה ומאתגר. אמרתי למורה, 'טוב, זה בטח חומר של כיתות גבוהות'. התברר שזה חומר של כיתה ג'. באותו רגע רציתי לקבור את עצמי, לקחת את הדברים שלי וללכת".
אבל הוא החליט להתמיד, ובקבוצות הטיפוליות "עזרו לי לא לוותר לעצמי, להמשיך", הוא משחזר. לאחרונה הצליח קוקולייב להגשים את חלומו, כשהשלים את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית.
אלא שכל העת, חרף ההצלחות והעידוד שקיבל מהסביבה, עברו המשיך לרדוף אותו, שכן הרישום הפלילי על העבירות שביצע עדיין עמד בעינו. "העבר פוגע בך, וזאת עובדה", הוא אומר, "לא משנה איזה תהליך עברת ומה עשית, בסוף החברה שיפוטית כלפיך. זה מתייג אותך".
מסגרת טיפולית שבה ביקש להשתלב כחלק מתהליך ההכשרה שלו, דחתה את מועמדותו על רקע הרישום הפלילי שלו. וגם כשעמד בהצלחה בחובותיו וביקש להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים, עמד בפניו אותו מכשול. רק לאחר מאמצים, ובזכות ההמלצות שקיבל מהמטפלים הרבים שפגש לאורך הדרך - כמטופל וכמתמחה בתחום - אושר הרישום.
החנינה שקיבל מנשיא המדינה לפני כשבועיים, היא מבחינתו גושפנקה אחרונה לתהליך השיקומי שעבר. "זה מעלה את הערך העצמי", הוא אומר, "גם שלי בעיני עצמי, וגם בעיני החברה".
העבר שלו תמיד ימשיך ללוות אותו, והוא לא מסתיר אותו - לא ממטופליו ולא מהאסירים שבפניהם הוא מרצה מפעם לפעם על הגמילה והשיקום שעבר.
"זה לא משהו שאפשר לשכוח", הוא אומר, "אני הרי הייתי בצד השני, עם המדים הכתומים. לא מזמן, בביקור האחרון שלי בכלא, פגשתי אסיר שהכרתי, שנשפט למאסר עולם. זה היה בקלות יכול להיות אני".
כל נשיא והמדיניות שלו
בשנה שחלפה בין המועד שבו הונחה בקשת החנינה של קוקולייב לבין ההחלטה לקבל אותה, הונחו על שולחן בית הנשיא עוד כ-1,500 בקשות כאלה.
בניגוד לדימוי הרווח, רוב בקשות החנינה אינן של אסירים בפועל המבקשים להשתחרר ממאסר: כמחצית מהפניות נוגעות למחיקת רישום פלילי, בדומה לבקשתו של קוקולייב. רק 15% מהבקשות נוגעות להקלה בעונש מאסר. נתח נוסף של בקשות נוגע לפסילה מנהיגה ולהקלה בקנסות.
על פי התהליך הקבוע בחוק, הבקשות מוגשות לנשיא המדינה - שמעביר אותן לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, על מנת שיגבשו חוות דעת בנושא.
מבית הנשיא נמסר בעבר שגם השנה החלטות נשיא המדינה יצחק הרצוג בתחום החנינות ניתנו בהתאם למדיניותו, שלפיה ככלל לא יינתנו הקלות בעבור בקשות חנינה של עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה, עברייני תנועה כבדים, ובעבור עבירות אקלים וסביבה.
בחלק מהעברות שבהן מוגשת בקשה להקלה בעונש מאסר, מתבצעת פנייה גם לנפגעי העברה.
"אנחנו מנסים לשרטט תמונה רחבה ככל האפשר - פונים לפרקליטות, לגורמי הטיפול שפגשו את האדם, לגורמי רווחה במידת הצורך", אומרת עו"ד לימור גולדנברג-חדד, מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. "השיחות האלה הרבה פעמים לא פשוטות, אבל הן חשובות למימוש זכויות נפגעי העבירה. פעמים רבות הן משפיעות על גיבוש העמדה הסופית שלנו".
לעתים, נפגעי ונפגעות העבירה מספרים בשיחה הזאת על ההשלכות הקשות של הפגיעה על חייהם, ומביעים התנגדות לחנינה.
ויש גם סיפורים אחרים, למשל על אדם צעיר שגרם לתאונה קטלנית. "נפגע העבירה, קרוב משפחה של אחת ההרוגות, אמר כבר בשלב גזר הדין שהוא סולח לנהג הפוגע. ברבות השנים, כשהתקבלה אצלנו בקשת החנינה, הוא אמר שהוא לא מתנגד להקלה בעונש".
מתווים מיוחדים למלחמה
לעתים קרובות, הליך הבירור יסתיים בהמלצה שלא לאשר את בקשת החנינה: בשנה 2025 זכו להמלצה חיובית רק 16% מבקשות החנינה של אסירים בפועל, ורק 31% מהבקשות למחיקת רישום פלילי.
"חנינה היא לא ערכאה שיפוטית נוספת, אלא כלי משלים שנועד לתת מענה למצבי חיים יוצאי דופן", מסבירה גולדנברג-חדד, "שינוי נסיבות קיצוני כמו מחלה חמורה או מצב משפחתי קשה, או הליכי שיקום יוצאי דופן".
על אף שהחנינות מחולקות במשורה באופן יחסי, אירועי השנים האחרונות סיפקו נסיבות חיים יוצאות דופן שהשפיעו בכל זאת על מדיניות החנינה, בתאוריה ובפועל.
עו"ד אווקה זנה: "אנחנו מנגישים את הליך הגשת הבקשה לחנינה כי בעינינו זה מה שמעניק לאנשים פתח לתקווה, לכך שאפשר להשתנות. חברה מתוקנת היא חברה שיודעת למחול"
כך למשל, גיבשו בית הנשיא ושר המשפטים מתווה חנינה מיוחד להקלה בקנסות עבור אוכלוסיות שנפגעו על רקע המלחמה, ומתווה למחיקת רישום פלילי לחיילי מילואים ששירתו פרק זמן משמעותי במלחמה.
המתווה הזה פועל במקביל למסלול ותיק יותר, המיועד לחיילים בסדיר שהגיעו לצבא עם רישום פלילי והשלימו שירות צבאי מלא.
וישנם גם מקרים יוצאי דופן, כמו הצעיר שהורשע בעבירת סמים ונגזר עליו עונש מאסר, זמן קצר לפני שהשתתף במסיבת ה"נובה". המראות הקשים שראה, והפוסט-טראומה שהגיעה בעקבותיו, זיכו אותו לבסוף בחנינה - ועונש המאסר שלו הומתק לעבודות שירות.
"הגשת בקשת החנינה מעניקה לאנשים פתח לתקווה"
(צילום: צביקה טישלר)
"הרשעה היא כתם שמעכב הרבה פעמים את השיקום", מוסיף עו"ד אווקה זנה, הממונה על החנינות בסנגוריה הציבורית ומי שהגיש עבור קוקולייב את בקשת החנינה.
לדברי זנה, "ההשלכות של רישום פלילי יכולות להיות קשות והרסניות, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות", בין השאר, משום שמקומות עבודה רבים - כמו עבודות אבטחה ועבודות במוסדות בריאות - נותרים חסומים בפני מי שיש להם רישום פלילי.
"אנחנו מנגישים את הליך הגשת הבקשה לחנינה כי בעינינו זה מה שמעניק לאנשים פתח לתקווה, לכך שאפשר להשתנות. חברה מתוקנת היא חברה שיודעת למחול".
קוקולייב מרגיש כך בכל רמ"ח אבריו, וזה גם המסר שחשוב לו להעביר לכל מי שנאבק לצאת ממעגל הפשיעה וההתמכרות. "אפשר לצאת מכל סיטואציה ולהתחיל דף חדש", הוא אומר, "העבר שלך לא צריך להכתיב את ההווה שלך. יש אנשים שחושבים שאי אפשר לעשות שינוי - אני חושב שהמקרה שלי הוא דוגמה קלאסית לכך שזה אפשרי".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.09.26
