כמעט שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, בתוך קיבוץ שעדיין נושא את סימני האסון, יתקיים היום אירוע שלא נראה כבר זמן רב במקום.
גבריאל (גבי) אלבז ושקד בן לולו, שניהם בני 28, יעמדו על הדשא במגרש הכדורגל של ניר עוז, יחליפו טבעות שעליהן חרוטות המילים "שלום" ו"צדק" - ויתחילו את חייהם המשותפים.
סביבם יהיו בני משפחה וחברים שהגיעו מכל הארץ ומחו"ל, ולצדם גם חברי ניר עוז שבחרו לחזור הביתה ולנסות לבנות מחדש את חייהם במקום שבו כמעט הכול נעצר.
חתונה משקמת
הם לא תכננו להיות הזוג הראשון שמתחתן בקיבוץ מאז 7 באוקטובר. הם גם לא חיפשו את הסמליות הזאת, אבל מהרגע שהחליטו להתחתן ורצו שהחתונה תתקיים בניר עוז - הבינו שהם הראשונים, ושהאירוע שלהם יהפוך לחלק מהסיפור של המקום.
"היה לנו די מובן מאליו לעשות את זה בניר עוז", אומרת גבי. "ברגע שאנחנו גרים שם ומרגישים חלק מהקהילה וחלק ממה שהוזמנו לעשות - להביא עוד חיים לניר עוז - מרגיש שלעשות שם חתונה ממש עונה על הצורך הזה".
גבי: "כשהגענו כמעט לא היו אנשים בקיבוץ. הנחנו שזה יהיה מורכב, ולא ידענו אם זה יתקבל בברכה כי אנחנו לא חברי הקיבו. אבל כל מי שדיבר איתנו, קיבל את זה בברכה ושמח מאוד. זה מאוד הרגיע אותנו, ועוד יותר העמיק את הקשר שלנו לקהילה"
גבי חברה בגרעין של השומר הצעיר, שהגיע לניר עוז במסגרת שיקום הקיבוץ, ואיתה עבר גם שקד, בן זוגה, להתגורר במקום.
השניים הגיעו לפני כשנה ומאז הם חיים בתוך קהילה חסרה, שמחציתה "לא אורגנית" ונמצאת בתהליך שיקום. מבחינתם, החתונה היא לא רק אירוע פרטי אלא עוד דרך להשתתף בתהליך הזה.
עבור גבי יש בכך גם חיבור אישי: אביה התגורר בניר עוז במשך כשנתיים בשנות ה-80, במסגרת גרעין נח"ל. "זאת לא הסיבה המרכזית שעברתי, אבל זה גם מוסיף לשייכות", היא אומרת.
לאחר הטבח הגיעו לניר עוז כ-30 בוגרי תנועת השומר הצעיר, כדי לסייע בשיקום ולשלב כוח צעיר בקהילה. ב-1955 הוקם הקיבוץ כהיאחזות נח"ל על ידי גרעינים של בוגרי השומר הצעיר. למעשה, התנועה התייצבה גם להקמת הקיבוץ בראשית דרכו וגם בהקמתו מחדש.
"לא ידענו איך זה יתקבל בקיבוץ"
החתונה, כאמור, תתקיים במגרש הכדורגל של הקיבוץ, ולדברי השניים הטקס יהיה הלכתי ומסורתי אך ללא רב. יערכו אותו חברים של השניים. הם גם הזמינו את כל מי שמתגורר כיום בניר עוז, ובהם שורדי שבי ומשפחות שכולות.
"כשהגענו כמעט לא היו אנשים בקיבוץ. הנחנו שזה יהיה מורכב, ולא ידענו אם זה יתקבל בברכה כי אנחנו לא חברי הקיבוץ", מספרת גבי. "אבל כל מי שדיבר איתנו, קיבל את זה בברכה ושמח מאוד. זה מאוד הרגיע אותנו, ועוד יותר העמיק את הקשר שלנו לקהילה".
"העמיק את הקשר שלנו לקהילה". גבי ושקד
(צילום: הרצל יוסף)
וזה אולי הסיפור שמסתתר מאחורי החתונה הזאת. השניים הם לא רק זוג שבחר להתחתן במקום שבו הוא גר, אלא שני אנשים שבחרו, בשם צו השעה, להכניס את עצמם לתוך קהילה שנמצאת עדיין בתהליך של חזרה לחיים - ורואים באירוע הפרטי שלהם חלק אינטגרלי מהתהליך הזה.
שניהם גדלו בתוך תנועות נוער שהעמידו במרכזן ערכים של עשייה, קהילה ותיקון, ואולי לא במקרה הם מצאו את עצמם בניר עוז.
גבי במקור מכפר סבא ועלתה לישראל מצרפת כשהייתה ילדה. היום היא סמנכ"לית עמותת "בתי נוער הנחשונים", הפועלת למען נוער בהדרה. שקד במקור מרעננה, חבר ועובד בתנועת הנוער "המחנות העולים", בין היתר הוא מדריך קבוצות בשנת שירות ומתעסק בתחום יהדות התפוצות והמשלחות.
הם הכירו כמעט לפני חמש שנים, ביום הולדתה של גבי. שניהם השתתפו בסמינר משותף, ושם ניסתה אחת הרכזות להכיר ביניהם - והצליחה.
זה לא לקח זמן רב. ארבעה חודשים אחרי שהכירו כבר התחילו לדבר על אפשרות של חתונה, אבל אחרי 7 באוקטובר הדיבור הפך לרציני.
שקד צבר כבר כמה מאות ימי מילואים, והמעברים בין החזית לבית הפכו לחלק מהחיים. "קפצתי למילואים כבר באותו יום", הוא מספר. "זה לצאת כל פעם, להתרחק מהחיים ומהזוגיות ואז להתמודד עם החזרה. אחרי הסבב השני, בשנה השנייה למלחמה, לא הצלחתי לחזור לשגרת חיים והיה משבר מאוד גדול".
שקד: "יש לזה משקל וסמליות. נכון, להתחתן זאת הדרך שלנו לחגוג מול העולם את היחסים שלנו, אבל אם אפשר שחגיגת האהבה שלנו תביא טוב ואור - אנחנו בעד"
השניים כבר היו מאורסים באותה תקופה, אבל החליטו לא למהר. החתונה חיכתה. "אחרי שהתארסנו הבנו שאולי נחכה רגע עם ארגון החתונה. החלטנו להתעסק רגע בעצמנו, בחיים, להתמודד עם מה שהמלחמה הביאה איתה", אומר שקד. בהמשך, כשהחיים חזרו מעט למסלולם, הם חזרו לתכנן את האירוע.
"חגיגת אהבה שתביא טוב ואור"
השניים לא יודעים לומר אם יישארו בניר עוז לכל החיים, אבל הם גם לא מוכנים להגדיר את הקיבוץ בתור תחנה זמנית. "זאת מרגישה החלטה נכונה ויש לזה משמעות להתחתן כאן", אומרת גבי.
לשקד, הבחירה בניר עוז נושאת איתה גם מטען סימבולי. "יש לזה משקל וסמליות. נכון, להתחתן זאת הדרך שלנו לחגוג מול העולם את היחסים שלנו, אבל אם אפשר שחגיגת האהבה שלנו תביא טוב ואור - אנחנו בעד".
"את מה שהיה אין איך להעלים, אבל אפשר לבחור לעשות מעשים של תיקון בעולם"
(צילום: הרצל יוסף)
על שתי הטבעות שלהם הם בחרו להטביע שתי מילים: "שלום" ו"צדק". שניהם מצהירים שהם אנשי שלום. "אנחנו עדיין מאמינים בשלום ורוצים שזה יקרה", אומרת גבי. "זאת הרוח שחשוב לשנינו לתת בחיים שלנו".
שקד: "אנחנו בוחרים לעשות חתונה במקום שחווה הרבה כאב, לצד גבול שחוֹוה הרבה כאב. את מה שהיה אין איך לשנות או להעלים. אבל אפשר לבחור לעשות מעשים של תיקון בעולם, להרבות אור ואהבה, ושאנשים יראו בזה צמיחה והתחדשות.
"אני מאחל שמי שירצה להסתכל על החתונה שלנו בקיבוץ כאנשי שלום וירצה להתחזק, שיתחזק. ומי שלא ירצה, שעדיין ישמח בשמחתנו".
במקום שבו לפני פחות משלוש שנים החיים נעצרו, גבי ושקד יבקשו, בטקס הנישואים, להמשיך אותם.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.09.26
