טוראית א' (18) וכלבת השירות שלה הן שם דבר בכנף כוחות האוויר המיוחדים (כנף 7) בחיל האוויר. כולם בבסיס כבר מכירים את ואלי, כלבת השירות השלישית שעברה טירונות בבסיס מחו"ה אלון שבגליל.
טוראית א' משרתת בתפקיד מסווג, כשלצידה כלבת השירות ואלי, במסגרת מסלול "תתקדמו", מסלול גיוס ייחודי בצה"ל המיועד לשילוב צעירים וצעירות על הרצף האוטיסטי בשירות צבאי. כבר ביום הראשון של הטירונות, המפקדים הבהירו לפלוגה שוואלי היא כלבת שירות עם משימה, ואסור לגעת בה או להפריע לה.
במסדרים הכלבה ישבה או שכבה בנימוס, ובטקס סיום הטירונות היא התאימה את עצמה לתנועות של א'. ישבה בדום ונשכבה במנוחה. "היא השתתפה בכל המסעות, כולל מסע לילה, ובפעילויות שדאות והסוואה", מספרת א'. "שאר הבנות בפלוגה קיבלו את ואלי בהתלהבות וכבוד גדול לתפקיד".
רס"ן חי ברנשטיין (46) מספר כי היחס של צה"ל לכלבי שירות התפתח עם הזמן, במיוחד לאור העלייה במודעות לצורך בכלבים אלו בקרב חיילים עם מוגבלויות. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעגן את הזכות להכניס כלבי שירות למקומות ציבוריים, ומאוחר יותר התרחב השימוש בכלבים גם לתמיכה בפוסט-טראומתיים ואוטיסטים. "המגמה עלתה משמעותית אחרי 7 באוקטובר", מסביר רס"ן ברנשטיין. "אמנם בטירונות נאסר על א' להכניס את הכלבה לחדר האוכל, אבל בבסיס הקבע שלה ואלי השתלבה היטב והפכה לחלק מהווי היחידה. קיימים מספר אנשי קבע, כולל סגן אלוף, המשרתים עם כלבי סיוע, וגם אנשי מילואים פוסט טראומתיים המגיעים עם כלביהם".
השתתפה בכל המסעות. ואלי עם א' וחברותיה לטירונות
(דובר צה"ל)
הדרך לכנף 7 הייתה ארוכה ומלאה בביורוקרטיה. "הגעתי ללשכת גיוס עם צו ראשון רגיל. כמובן שהגעתי עם הכלבה", מספרת א'. "כאשר נשאלתי למה יש לי כלבה, הסברתי שמדובר בכלבת שירות כי יש לי התקפי חרדה. כעבור חצי שעה הגיע ראש מדור בריאות הנפש ואמר שלא מגייסים חיילים עם כלבי שירות. באותו רגע התעקשתי לעשות את התהליך של צו ראשון. הקב"ן נתן לי פטור על המקום, וכך התחלתי תהליך התנדבות ואת מסלול 'תתקדמו'". טוראית א' הגיעה עד רס"ן ברנשטיין, שהודיע שיתמוך בה. "הוא אמר שהוא חושב שכלבי שירות יכולים לעזור להמון המון אנשים, ושהוא רואה את זה, במיוחד עם מילואימניקים, והוא חושב שזה רעיון נהדר".
בסופו של דבר טוראית א' התגייסה יחד עם ואלי ועברה את שרשרת החיול והטירונות יחד איתה. "מפקד הבקו"ם ביקש לצלם את ואלי עם כומתת חיל האוויר. אז איפשהו יש את התמונה שלה עם הכומתה", היא מספרת בחיוך. כעת, כשהיא ישנה בבסיס הקבע שלה, ואלי ישנה לצידה בכלוב שלה. "כל הבסיס מכיר את ואלי ומברך אותה לשלום. היא תורמת לאווירה ולהפחתת המתח. אני יודעת שעובדים הרבה על עידוד גיוס עם כלבי שירות. יש מילואימניקים עם כלבי שירות, עם רמות ניסיון וידע שאין לאף אחד אחר, שממשיכים בתפקיד בזכות כלבי השירות. הכלב עוזר גם לחיילים האחרים בתפקיד".
טוראית א' והכלבה ואלי
(צילום: דובר צה"ל)
ההכשרה של ואלי החלה כשטוראית א' הייתה רק בת 16. דנה וילקר, הבעלים של מרכז ההכשרה וההדרכה לכלבי סיוע, הכשירה את ואלי. "כלבי שירות עובדים ומלווים את הנעזרים שלהם כשמונה עד עשר שנים. מדובר בפרק זמן משמעותי, בייחוד עבור נעזרת שקיבלה את הכלבה בגיל 16, עם המון שינויים והתבגרות", אומרת וילקר, שגם חוקרת את תחום הקוגניציה של כלבי עבודה.
לדבריה, "בשנים האלה ראיתי את א' נפתחת, ובעזרת כוחות מרשימים עוזרת לעצמה להתפתח ולהתקדם. במהלך ההכשרה הכלבים עוברים תהליך חשיפה אינטנסיבי למגוון סיטואציות שאמורות להכין אותם לכל דבר, כולל חשיפה לרעשים חזקים וריחות משונים, עד שהכלב מסוגל לשמור על רוגע ולהצליח לעבוד ולבצע משימות עבור הנעזר גם בסיטואציות לא רגילות, כמו למשל בחודש האחרון, שבו ואלי ליוותה את א' באופן מלא בטירונות. ואלי ו-א' הדגימו למערכת הצבאית שניתן וכדאי לשלב ולגייס חיילים המלווים בכלבי סיוע".
