כשים רשמן (22) מיפו הגשים חלום נכסף ונפתחו בפניו אפשרויות לימוד במספר פקולטות לרפואה, הוא לא ידע את נפשו מאושר. רשמן לא תיאר לעצמו שמכל האפשרויות - הוא יבחר דווקא בפקולטה בצפת.
"לא בהכרח התלהבתי מהרעיון בהתחלה", הוא משתף. המרחק מהבית ומהמשפחה הרתיע אותו בתחילה, אבל המסגרת של הכפר היא זו שמשאירה אותו כרגע בצפת.
"כפר הסטודנטים בעמיעד נותן מעטפת חברתית חזקה מאוד. תנאי המגורים נראים כמעט מושלמים, והרבה מהחברים שילמדו איתך גרים ממש לידך. ומעבר לזה, יש גם מלגה שתעזור לי לממן את עצמי בתקופה הזאת".
מעטפת קהילתית
כפר הסטודנטים, שנחנך השבוע בעמיעד שבגליל העליון, הוא הראשון מסוגו בישראל. הכפר, שהוקם על ידי כמה סטודנטים נחושים לרפואה, מיועד כולו לפרחי רפואה שיחלו את דרכם בלימודי הבריאות בצפון.
המתחם, שכולל 27 יחידות דיור, הוקם במרחק של כרבע שעת נסיעה מהפקולטה לרפואה בצפת, ביוזמה משותפת של אוניברסיטת בר-אילן וארגון "קדמה" שעוסק בהקמת מסגרות הגשמה לצעירים בהתיישבות הכפרית בפריפריה בישראל, ובשותפות "קרן רוטשילד" וקק"ל.
"לימודים בצפון לא היו האופציה הראשונה שלי". הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת
(צילום: אביהו שפירא)
מסגרת המגורים החברתית המשותפת, נועדה למשוך את הסטודנטים מהמרכז בעזרת דיור מוזל ומעטפת קהילתית. המיזם, שפותח במסגרת "משרד הרילוקיישן" של הפקולטה לרפואה, מספק לסטודנטים מעטפת קהילתית ומלגאית מלאה.
הדיירים יתגוררו בחדרים פרטיים ויוכלו להשתמש במתקני הקיבוץ - בריכת שחייה, פאב, חדר אוכל ומגרשי ספורט. בתמורה, יקדישו הסטודנטים מזמנם לפעילות קהילתית בעמיעד ובמסגרות רפואיות באזור. זאת, מתוך תקווה כי החיבור הזה ישאיר אותם להתמחות, ובהמשך לפתח קריירה כרופאים מומחים באזור שבו פערי הבריאות הם הגדולים ביותר במדינה.
עבור הסטודנטים החדשים, שמגיעים ברובם ממרכז הארץ, המעבר לגליל לא היה טבעי.
"אני חייב להודות שלימודים בצפון לא היו האופציה הראשונה שלי", מספר עדן סבאג (23) מגבעתיים. "במהלך השירות הצבאי גרתי בבאר שבע ומאוד רציתי ללמוד בפקולטה לרפואה בעיר, אבל כשהתקבלתי לבר-אילן והתחלתי באמת להכיר ולשמוע יותר על הפקולטה, הבנתי שיש יתרונות מאוד-מאוד גדולים במגורים ולימודים בגליל".
"חוויה שאי אפשר להשיג בהרבה מקומות בארץ, אם בכלל". סטודנטיות נרגשות מחוץ ליחידות הדיור שלהם בעמיעד
(צילום: חיה פאוול ג'ונס)
הפערים בכוח האדם הרפואי בצפון, היוו עבור סבאג שיקול מרכזי. "יש פה מחסור מאוד גדול ברופאים, בסטאז'רים, באנשים שבאמת רוצים לבוא ולתמוך במערכת הרפואית", הוא מתאר.
וכששמע על אפשרות החיים המשותפים בקיבוץ במסגרת ייחודית וראשונה מסוגה, היא הכריעה את ההתלבטות: "החוויה של מגורים בקיבוץ עם 27 סטודנטים ביחד כקהילה תומכת, זה משהו שאי אפשר להשיג בהרבה מקומות בארץ, אם בכלל".
"היה לי חלום לגור בקיבוץ בצפון"
באירוע החניכה של הכפר, שנערך בשבוע שעבר ובו נכחו בכירי האוניברסיטה, מנכ"לי הארגונים וראשי הרשויות המקומיות השכנות, הוצג היעד המרכזי: הקמת כפרים נוספים, והבאת מעל 100 סטודנטים לרפואה לאזור.
השאלה הקריטית שעומדת לנגד עיני כל השותפים במיזם היא, האם חברי כפר הסטודנטים אכן יישארו לאייש את התקנים החסרים בצפון, ולא יארזו את הבית וישובו למרכז עם תום הפרק האקדמי. "אני מכיר את אזור הצפון מהשירות הצבאי שלי, אבל זה לא כמו לחיות במקום עצמו, ואני חושב שאצטרך לראות ולבחון את זה", אומר רשמן בכנות.
לדבריו, "יש לכל דבר יתרונות וחסרונות. גם ברמה המקצועית לבתי חולים קטנים כמו 'זיו' יש יתרונות וחסרונות מבחינת ההכשרה לרופאים מומחים, ואני לא חושב שאני נמצא במקום שבו אני כבר יכול לדון בהחלטה אם להשתקע כאן או לא".
עדן סבאג: "החוויה של מגורים בקיבוץ עם 27 סטודנטים ביחד כקהילה תומכת, זה משהו שאי אפשר להשיג בהרבה מקומות בארץ, אם בכלל"
סבאג מוסיף כי "תמיד היה לי חלום לגור בקיבוץ בצפון, ואני לא שולל את זה בכלל. אבל אנחנו מדברים על החלטה שנצטרך לקבל רק בעוד שש או שבע שנים.
"אני רק בתחילת החיים שלי ובונה אותם עכשיו, אבל לא שולל את האפשרות הזאת בכלל", הוא מוסיף, "האמת היא שאני אפילו מאוד אשמח אם בסוף זה יסתדר ואצליח לבנות את חיי בצפון".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.10.26
