"בגיל שמונה, ב"צוק איתן", בדיוק הייתי במחנה קיץ יהודי", מספר סמל ג', בן 20, שעלה לישראל מניו-יורק ומשרת כלוחם בגדוד 50 בחטיבת הנח"ל.
"היו מדריכים ישראלים ומלא מהם עזבו למילואים, מאז התחלתי לחשוב על ישראל ועל הצבא. ראיתי טלוויזיה והבנתי שהמדריכים שלי הם בעצם גיבורים בצה"ל, והיה ברור לי שאני עולה ומתגייס", הוא מוסיף.
איך הייתה העלייה לארץ? כמו שציפית?
ג': "עליתי בגיל 17. ההורים שלי פחדו. הם לא מתו על הרעיון. האולפן בצבא מאוד עזר לי, ובזכותו אני יכול להיות לוחם. גם חטיבת הנח"ל תומכת מאוד בעולים, ואני מרגיש שגדוד 50 הוא המשפחה שלי".
630 חיילים מ-30 מדינות
בימים אלה מציינים בצה"ל את שבוע החיילים הבודדים בהוקרה לאותם אנשים כמו סמל ג', מאות לוחמים ולוחמות שעזבו בתים, נפרדו מתרבות, שפה וחברי ילדות, ועלו לישראל רק כדי להגשים את החלום הציוני, להיות ישראלים ולהתגייס לצה"ל.
השבוע מגיע לשיאו באירוע "יום סידורים", שנערך בשיתוף פעולה בין ה"תוכנית לחיילים בודדים" של ארגון "ידידי צה"ל בארה"ב" (FIDF) וארגון "נפש בנפש", "מרכז הבודדים בצה"ל" וה"אגודה למען החייל".
חיילים בודדים שעלו מארה"ב כדי להתגייס - בנתב"ג. "ישראל היא הבית שלנו"
(צילום: מוטי קמחי)
630 חיילים לומדים בטירונות עברית בבסיס מחו"ה אלון, שנמצא תחת מערך "מגן" בחיל החינוך. הם הגיעו מ-30 מדינות, עם עברית דלה שאינה מספיקה לשירות צבאי.
הקורס, שכולל 400 חיילים וכ-230 חיילות, אורך כשלושה חודשים, ובו החיילים עוברים טירונות 02, לומדים עברית ומכירים חברים מכל העולם.
טוראית סופיה דובינסקי, בת 19, עלתה לישראל לפני שש שנים, בעקבות אמה שנישאה לישראלי: "התגייסתי לצבא לפני חודש וחצי, ואחרי הקורס אני חולמת לשרת במשטרה בעקבות בן זוגה של אימי, שהוא שוטר. מבחינה חברתית טוב לי, אני שמחה שאני כבר לא ברוסיה בגלל המלחמה, ואני מרגישה שישראל היא הבית שלי".
לצידה טוראית אלינור אלפי, בת 20 ממיאמי, שעלתה לארץ לפני שנתיים: "אני רוצה להיות לוחמת בחיל הים, כי כל החיים במיאמי הייתי ספורטאית ועסקתי בחתירה ובשיט.
"ואם לא חיל הים", היא אומרת, "אז שריון, תותחנים או איסוף קרבי. עשיתי את כל המאמץ האישי כדי להיות לוחמת, אין מצב שאהיה פקידה".
"ידעתי שהמדינה עושה הכול בשבילי, ורציתי לעשות משהו בשבילה". משתתפי הקורס ב"מחו"ה אלון"
(צילום: אביהו שפירא)
טוראי אביב כהן, בן 18, הוא דור ממשיך להוריו שאף הם שירתו בצבא. כהן, שעלה מצרפת לפני כשנה וחצי, משתף כי "מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה להתגייס לצה"ל. באתי מבית שבו שירתו בצבא, והמטרה שלי היא להגיע למקומות הכי משמעותיים כמו טיס וסיירות".
"האבא והאמא של החיילים הבודדים"
ויש גם כאלו שעד הרגע האחרון לא היו בטוחים שהגיוס לצה"ל הוא הדבר הנכון עבורם. כך למשל טוראי איתן לוי, בן 19, שעלה ארצה מוונצואלה לפני כחצי שנה, מספר כי "גדלתי בבית יהודי בעיר קראקס. מאוד אהבתי את המדינה, אבל לא ידעתי אם מתאים לי להתגייס.
"אבל אחרי שהגעתי לישראל ועשיתי שנת שירות כאן, ידעתי שהמדינה עושה הכול בשבילי, ורציתי לעשות משהו בשבילה".
"זה אתגר גדול לפקד על משרד הת"ש הגדול בצה"ל", אומרת סגן נועה איוש, בת 22 מפתח-תקווה, שמשרתת כקצינת הת"ש של בסיס "מחו"ה אלון".
תחת פיקודה ארבע קצינות ת"ש נוספות ועוד 45 מש"קיות ת"ש, ובנוסף היא אחראית גם על הטיפול בחיילים הבודדים בבסיס: "הקצינות שלי ואני נותנות שירות ל-2,500 חיילים וחיילות, ובתוכם כ-600 חיילים בודדים שעלו לישראל מ-30 מדינות. המש"קיות המעולות שלי משמשות ממש כמו אמא ואבא לאותם חיילים בודדים".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.10.26
