מקלטי השיקום לנשים נפגעות אלימות כמעט מלאים, הפניות לקווי החירום עולות זו השנה השלישית, ואל המקלטים מגיעות גם נשים שכבר עברו את גיל 70.
ורדית דנציגר (56), מנכ"לית עמותת "ל.א. לאלימות נגד נשים", מכירה את המספרים האלה מקרוב: מאז 7 באוקטובר 2023, היא מובילה את הרחבת המענה השיקומי לנפגעות אלימות ואת פתיחת המקלטים חדשים לנשים ולילדיהן.
"אחת משלוש נשים תתמודד במהלך חייה עם אלימות לסוגיה - בין אם רגשית, מילולית, כלכלית, משפטית וכמובן גם פיזית", אומרת דנציגר, "פעם היינו מתייחסים רק לאלימות פיזית, היום ההגדרה הורחבה".
גלריה
רק 3.6 אחוזים מהתקציב לטיפול באלימות כלפי נשים, מוקצה לנושא המניעה
(צילום אילוסטרציה: Pavel Vozmischev / Shutterstock)
למה לא מרחיבים גם בחוק את ההגדרה לאלימות?
"היה ניסיון להרחיב את ההגדרות בחוק, אבל הוא לא צלח, ובאקלים הנוכחי אני לא רואה איך זה משתנה. בשטח, לעומת זאת, נעשות הרבה פעולות, בין אם על ידי עמותות וגם על ידי משרד הרווחה, להתמודד עם האלימות לסוגיה, ועדיין יש צורך לפתח מענים נוספים.
"עסקנו בכך בוועדה למעמד האישה בכנסת האחרונה. הבנו שוב שה'גיים-צ'יינג'ר' הוא מניעה מראש של אלימות כלפי נשים וילדיהן. ולמרות זאת, הטיפול בנושא עדיין לא מקבל ביטוי מספק, לא בתקציבים ולא בפעילות בשטח. רק 3.6 אחוזים מהתקציב לטיפול באלימות כלפי נשים, מוקצה לנושא המניעה".
הסכנה לנשים חוצת-מגזרים (הנתונים רלוונטיים לחודש פברואר 2026)
מניעה תעצור את האלימות?
"התפיסה שהתעצבה בישראל לאורך השנים, היא מתן מענה לנשים אחרי ההסלמה שהן חוו בתוך מערכות יחסים אלימות, והמקלטים השיקומיים הם נקודת הקצה של הגישה הזו. אלא שהיום אנחנו יודעים שהפתרון צריך להגיע עוד קודם לכן ולכלול מבט מניעתי וטיפולי של 360 גם על הנשים, גם על הגברים וגם על הילדים".
זאת הסיבה לכך שדנציגר והצוות שלה יצרו את "חיבו"ר" - תוכנית חינוכית שמגיעה לבתי ספר, מכינות, מסגרות של נוער בסיכון ועוד - שבה מעניקים כלים ומלמדים איך לנהל זוגיות ותקשורת מיטיבה, ומה עושים כאשר ההתנהלות משתבשת ומוטה לכיוונים אלימים.
"אנחנו מאוד מאמינים שאותם צעירים שיקבלו את הכלים למניעת אלימות, יהפכו בשאיפה למבוגרים פחות אלימים".
ההשפעה של פוסט-טראומה מובילה למאה אחוז סיכון להתפרצות של אלימות בתוך המשפחה, אם לא תטופל
(צילום: shutterstock)
למלחמה יש השלכות על מפלס האלימות?
"אירועי קיצון ומלחמות הם גורם סיכון לגילויי אלימות בכלל ובבתים בפרט, ואנחנו אכן רואים בשלוש השנים האחרונות עלייה בפניות לקווי החירום, מקלטי השיקום כמעט מלאים ואנחנו בתחילת הדרך של ההשפעה שעוד תהיה למלחמה על הנפש. ועוד לא נגעתי בנושא של הטראומה הנפשית והסטרס שנלווה לשירות הצבאי.
"אנחנו יודעים שההשפעה של פוסט-טראומה מובילה למאה אחוז סיכון להתפרצות של אלימות בתוך המשפחה, אם לא תטופל. אני לא טוענת שכל בן זוג שחוזר או חזר ממילואים הוא אלים, אבל הפוטנציאל לשינוי בזוגיות וההחמרה בגילויי אלימות הם גדולים - ולכן גם יצרנו פרויקט של מתן מענה לגברים, שמאפשר להם לדבר, לפרוק, ולהבין שהם לא לבד".
בחוץ הכול נראה מושלם - בבית הן מושפלות
דנציגר מציינת שהאלימות במשפחה לא פוסחת על שום אוכלוסייה, שום מעמד סוציו-אקונומי, שום אזור בארץ ושום טווח גילים.
בקרב אוכלוסיות יותר מבוססות כלכלית, סוגי האלימות מאופיינים גם בצורת אלימות כלכלית שקטה, כמו למשל נשים שהן בעצמן מנהלות בכירות או בעלות ממון - אבל הגישה שלהן לכספים ולחשבונות הבנק נמוכה. או כאלה שכלפי חוץ הכול נראה מדהים ומתוקתק, אבל בבית פנימה הן חוות השפלה והקטנה.
"זו התמודדות לא פחות קשה מאשר עם אלימות פיזית, ולכן יצרנו בעמותה - ביחד עם 'מיקרוסופט' - את 'גזלייטר', שהוא כלי עזר מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לנשים להתנסות בשיחה שמפעילה אלימות שקטה, וללמוד אילו מניפולציות מופעלות עליה.
"האישה יכולה להיכנס לצ'אט, לנהל שיחת 'גזלייטינג', ולזהות את רצף ההתנהגויות שמוגדרות כאלימות ואת חומרתן".
ורדית דנציגר, מנכ"לית עמותת "לא לאלימות נגד נשים"
(צילום: עידו לביא)
עוד שכבת גיל שדנציגר מבקשת להפנות כלפיה את הזרקור, היא נשים מבוגרות שעברו את גיל 70 ופונות לקבלת מענה במקלטים לשיקום ומניעת אלימות, וזה סימן לכך שהמודעות לנושא האלימות כלפי נשים התרחבה.
"ארגון הבריאות העולמי הגדיר את האלימות בתוך מערכת היחסים הזוגית כבעיה בריאותית ולא רק חברתית, כי היא פוגעת בוולנס של התא המשפחתי. אלימות כלפי נשים וילדיהן, מובילה לעלייה בגורמי סיכון להתפתחות סרטן, מחלות לב ויתר לחץ דם, ויוצרת אדוות שאנחנו רחוקים מלהבין את ההשלכות שלהן".
איך פונים לעזרה?
"יש לנו קו לייעוץ, תמיכה והכוונה - 6724*. הפנייה היא אנונימית, ואפשר לקבל הכוונה למרכזים למניעת אלימות במשפחה. חס וחלילה, אם יש מקרה חמור, לא לחכות ולפנות למשטרה".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.11.26
