כמו ילדי חורף 1973, גם הילדים שנולדו סמוך לאוקטובר 2023, כנראה יישאו עימם את השלכות המלחמה שלתוכה נולדו.
השאלה באיזה אופן בדיוק תשפיע המציאות עליהם ועל משפחותיהם, מבקש לענות מחקר חדש ויוצא דופן בהיקפו.
שש אוניברסיטאות מובילות בישראל, חברו יחדיו על מנת לפתח תשתית מחקרית שבמסגרתה ייאספו נתונים ותצפיות על לפחות אלף פעוטות ממשפחות מגוונות בישראל, כדי לעקוב אחר התפתחות הילדים בצל המלחמה.
מיכל דדיה ובתה ענהאל
מיכל דדיה ובתה ענהאל
"גדל כאן דור שלם של ילדים ומשפחות שהושפע מהמצב הביטחוני". מיכל דדיה ובתה ענהאל במרחב המוגן בשלומי, אפריל 26'
(צילום: מיכל דדיה)
"גדל כאן דור שלם של ילדים ומשפחות שהושפע מהמצב הביטחוני", אומרת פרופ' פלורינה יוזפובסקי ממרכז "דואט" לחקר הגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, העומדת בראש המחקר הייחודי.
לדבריה, מחקרים שכבר התפרסמו בישראל בעקבות 7 באוקטובר, מלמדים על שלל תסמינים והשלכות של המלחמה המתמשכת - למשל ילדים שמרטיבים בלילה, ילדים שמפגינים התנהגויות מצוקה ועוד. המחקרים מלמדים כי התסמינים לא נעלמים כשהאזעקות שוככות.
"אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים, דווקא כשיש הקלה דברים מתחילים לצאת", היא אומרת.

"לראות איך ההורים משחקים עם הילדים"

המחקר הנוכחי, "נ.ט.ע" (נתיבי טראומה ועמידות), מבקש לבחון את ההשפעות המצטברות של החיים בצל אזעקות ולחץ, ולראות כיצד הן ישפיעו על התפתחות הילדים ועל היחסים בתוך המשפחה.
המחקר פונה למשפחות מכל גוני החברה, עם מכנה משותף אחד: ילדים שנולדו בין אפריל 2023 ואפריל 2025. המשפחות שיתנדבו להשתתף במחקר, יתבקשו למלא שאלונים עם פרטים על האופן שבו חוו את מצב החירום - אזעקות, פינוי, הורה במילואים ועוד.
במסגרת המחקר ייאספו גם דגימות שיער מהילדים ומבני המשפחה, כדי לבדוק מדדים ביולוגיים שונים.
התינוקות של קיבוץ ניר עם שמפונים לת"א
התינוקות של קיבוץ ניר עם שמפונים לת"א
עבור הילדים התצפית המחקרית נחווית כ"כיף". התינוקות של קיבוץ ניר עם שפונו לתל אביב לאחר הטבח, מרץ 24'
לאחר מכן יגיעו סטודנטיות וסטודנטים שעברו הכשרה ייעודית, למפגש של כמה שעות בבית המשפחה. "אנחנו רוצים לראות איך ההורים משחקים ומתקשרים עם הילדים ולהעריך את התפתחות הילדים", אומרת יוזפובסקי.
עבור הילדים התצפית המחקרית נחווית כ"כיף", מאחר שהיא כרוכה במשחקים ובהקראת סיפורים של ההורים לילדיהם. המשפחות שישתתפו במחקר אף יקבלו שי כתודה על הזמן שהשקיעו.
אחת ממטרות המחקר היא זיהוי הגורמים השונים שעשויים להשפיע - לטוב ולרע - על התפתחות מצוקה. אלה יסייעו לגבש מענים מותאמים לצרכים שיתגלו במחקר לאורך השנים.
פרופ' פלורינה יוזפובסקיפרופ' פלורינה יוזפובסקי. "לראות איך ההורים מתקשרים עם הילדים"דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, Dani Machlis
המחקר, שממומן ברובו בידי הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, נערך בשותפות עם חוקרות וחוקרים מובילים מתחומי התפתחות הילד, הפסיכולוגיה ומדעי המוח: ד"ר טל יציב ופרופ' אריאל כנפו-נעם מהאוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' ענת זיידמן-זית מאוניברסיטת תל-אביב; ד"ר ג'וי בנטוב מאוניברסיטת חיפה; פרופ' ציפי הורוביץ-קראוס מהטכניון; ד"ר טלי פרנקל ממרכז החוסן באוניברסיטת רייכמן; פרופ' נעמה עצבה-פוריה, פרופ' אנדראה ברגר וד"ר נועה גירון-סלע מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
  • משפחות המעוניינות לקבל פרטים נוספים על המחקר מוזמנות להיכנס לאתר האינטרנט
פורסם לראשונה: 00:00, 08.11.26