כשתלמיד מתעצבן על חבר באמצע אימון הקט-רגל של מקיף ט' באשדוד, הוא מטיח בו "אמא שלך תאריך ימים" או "שלא תזכה לראות בית חולים לעולם". קללות כבר לא שומעים שם. מי שרוצה מקום בקבוצה, מתחייב מראש לשמור על הפה.
"הצעתי להם לתעל את הכעסים והתסכולים של המשחק לשיח אחר, במקום קללות ועצבים", מספר אייל תורג'מן, המורה שלהם לחינוך גופני. "מהר מאוד זה הפך להרגל וגם לסוג של שעשוע".
תורג'מן לא המתין לרפורמה או לתוכנית לאומית כדי לטפל באלימות המילולית של בני הנוער, במגרש ומחוצה לו. גם הרב עמית אורנבוך משדרות לא חיכה להן; במקום זאת הוא בחר להמשיך ללוות את תלמידיו שנים אחרי שסיימו י"ב, בצבא ובכל מה שמגיע אחריו.
במערכת חינוך שמתמודדת עם קשיים מבניים עמוקים, שניהם מזכירים שלפעמים מספיק מורה אחד שמזהה צורך - והופך רעיון למעשה. "חיפשתי דרך שתגרום לתלמידים לרצות לשנות את ההתנהגות שלהם, ולא להסתפק בהערות או בעוד שיחת משמעת", מסביר תורג'מן.
תנאי קבלה: לא לקלל
משחק הקט-רגל, או בכינויו הנוסף "כדורגל האולמות", הפך בשנים האחרונות לאטרקציה של ממש בחטיבות הביניים ובתיכונים בארץ, ותורג'מן, כדורגלן עבר בליגת העל ששיחק גם בנבחרת ישראל בענף, החליט לרתום אותו למאבק בקללות.
הוא הקים כמה קבוצות תלמידים, והציב תנאי קבלה שאין להם שום קשר לכישרון: כל תלמיד מתחייב אישית לשיח מכבד, לאיפוק ולהתנהגות נאותה, באימונים וגם בכל השיעורים במהלך יום הלימודים. על ההתחייבות חותמים גם ההורים.
ויש עוד תנאי בל יעבור: האימון מתחיל באופן קבוע בשש בבוקר, ואחרי המקלחת התלמידים נדרשים להתייצב בשעה שמונה בדיוק לשיעור הראשון בבית הספר.
בשיעורי חינוך גופני של תורג'מן, השיח המכבד הוא גם חלק מהציון בתעודה. וכך, במקום לדבר על ערכים - הוא הפך אותם לכללי המשחק, ואפילו לשם: לקבוצה שמשחקת בליגת בתי הספר קוראים "נצור לשונך".
איך התלמידים קיבלו את הכללים?
"זה לא היה להם קל. היו שאמרו שקשה להם להפסיק לקלל, היו שביקשו שארשה להם לקלל פעם אחת, או חמש, וניסו לנהל איתי משא ומתן. הסברתי להם ששמירה על שפה נקייה ומכובדת היא התנאי הבסיסי שלי לקבלה לקבוצות, לא הרמה של התלמיד ולא יכולת המשחק שלו".
אייל תורג'מן: "זה לא היה להם קל. היו שביקשו שארשה להם לקלל פעם אחת, או חמש, וניסו לנהל איתי משא ומתן. הסברתי להם ששמירה על שפה נקייה ומכובדת היא התנאי הבסיסי שלי לקבלה לקבוצות, לא הרמה של התלמיד ולא יכולת המשחק שלו"
"לפני ההצטרפות לקבוצה אנחנו חותמים על חוזה שבו אנחנו מתחייבים לא לקלל, לא להרביץ ולא להפריע", מספר איתן זנזורי, תלמיד כיתה ח' ושחקן באחת מהקבוצות שתורג'מן הקים ומאמן. "חייבים לקום מוקדם לאימונים והכללים מחייבים את כולנו, בלי יוצא מן הכלל, אבל המאמץ שווה; תורג'מן מתאמץ בשבילנו בחזרה, מאמן אותנו ברמה מקצועית, ואפילו זכינו באליפות מחוז דרום".
לדברי תורג'מן, יש תלמידים שמגיעים עם בעיות וקשיים מהבית ואצלם התהליך מורכב יותר. ובכל זאת גם הם, אחרי עבודה קשה, מצליחים לשמור על תרבות דיבור שמשפיעה על חבריהם לכיתה ועל האווירה בבית הספר.
"חלק מהתלמידים מתאמנים ומשחקים בקבוצות הישגיות, והם מודל לחיקוי לכלל התלמידים ומשפיעים עליהם", הוא אומר. "לשמחתי גם תלמידים שהתקשו בהתחלה להגיע בזמן, הצליחו בסוף לעשות את השינוי. היום הם מתעוררים מוקדם ומגיעים לאימונים לפני תחילת יום הלימודים, והולכים לישון מוקדם בלילה שלפני כדי להגיע רעננים. גם בימי החורף הקרים".
"באימונים זה נהיה נטו כדורגל והנאה". תורג'מן עם תלמידיו
(צילום: גדי קבלו)
"באימונים זה נהיה נטו כדורגל והנאה", אומר זנזורי. "אין קללות ולא מפריעים, זה כיף גדול, ומקפידים על התנהגות טובה גם מחוץ לאימונים. אין שחקן בקבוצה שלא יודע ומבין מה ההשלכות של הפרת הכללים. ומי שהכללים של הקבוצה גדולים עליו, ומרגיש שיש סיכוי גדול שלא יעמוד בהם - לא כדאי לו להיכנס לזה מלכתחילה. מי שמתאמן אצל תורג'מן מתאמץ מאוד כדי להתקדם, ועושה הכול כדי לא להפסיד - ויש תוצאות בסוף".
מהמכינה ועד החופה
מדי יום שישי שולח הרב עמית אורנבוך הודעת חיזוק לתלמידיו לשעבר, ובהם חיילים שמשרתים בצה"ל.
אורנבוך, מחנך בישיבה התיכונית ב"קריית חמ"ד אמית" בשדרות, הבין שבוגרי י"ב שיוצאים מהחממה של בית הספר עדיין זקוקים לקשר ולתמיכה, והחליט להמשיך ללוות אותם עוד זמן רב אחרי סיום לימודיהם בתיכון.
"אני נמצא בקשר עם כל תלמיד שמסיים י"ב, כדי לראות איפה הוא ומה מצבו הנוכחי; האם במכינה, בישיבה או בצבא", הוא מסביר. "בשלב הראשון אני מוודא שהם נקלטו במסגרת כמו שצריך, ואחר כך הקשר ממשיך בביקורים ובטלפונים".
הקשר הזה, לדבריו, חשוב במיוחד בזמן השירות הצבאי, ובין היתר עוזר להעלות את המוטיבציה בקרב המתגייסים הצעירים. "אני נוסע לכל טקס סיום קורס של תלמיד ונמצא בקשר גם עם ההורים, מתוך ניסיון לפתור בעיות, אם ישנן כאלו, בזמן".
ממשיך ללוות את התלמידים הרבה אחרי שסיימו את בית הספר. המחנך משדרות, הרב עמית אורנבוך
(גדי קבלו)
אבל הליווי לא נגמר בצבא. אורנבוך גם מייעץ לבוגרים המשוחררים כשהם מתלבטים באיזה מסלול לבחור לקראת הלימודים האקדמיים, ונמצא לצידם בצמתים אישיים ומקצועיים; כמעט עם כל זוג הוא נפגש לפני החתונה, מדריך את החתנים, ולחלקם גם עורך את החופה.
במה הליווי הזה עוזר להם?
"רק לאחרונה שוחחתי עם בחור שעבר משבר זוגי תוך כדי השירות הצבאי. ליוויתי אותו, וברוך השם הוא התאושש. לבוגר אחר, שהתקשה בשירות, עזרנו להגיע להנדסה קרבית ולצאת לקורס מ"כים".
היוזמה, שהתחילה בבית ספר אחד, התרחבה בהמשך לבתי ספר נוספים, ובעקבות הצלחת המודל שיצר אורנבוך - פתחה רשת "אמית" מיזם לליווי בוגרים בבתי הספר שלה, כדי לסייע להם במעבר מהתיכון לאתגרי החיים. בשנים האחרונות אלפי בוגרים מוצאים בזכותה אוזן קשבת להתייעצות ולתמיכה בתחנות השונות של חייהם.
"מאז שסיימתי את התיכון הספקתי להיות במכינה, להתגייס, לסיים מסלול, לשרת כלוחם ואחר כך כקצין, זכות שאני מממש עד היום", מספר סגן אסף, שמשרת בחיל האוויר. "אחד הדברים שהחזיקו אותי לכל אורך הדרך היה הקשר ההדוק עם המחנך שלי בתיכון, הרב עמית אורנבוך, שממשיך ללוות אותי גם עכשיו".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.26
