בשיתוף המחנה הישראלי
במרחב התרבותי והחינוכי של העם היהודי ניצבת קרן פוזן כאחת היוזמות המשמעותיות ביותר של העשורים האחרונים. הקרן, שהוקמה בראשית שנות השמונים על־ידי הפילנתרופ פליקס פוזן, נולדה מתוך תחושת אחריות עמוקה לגורלה של היהדות במאה העשרים והאחת ומתוך אמונה כי החינוך הוא המפתח לשימור ולהתחדשות של הזהות היהודית.
פוזן ,שגדל בבית דתי אך פנה למסלול חילוני, זיהה חלל ריק בחייהם של מיליוני יהודים – העדר היכרות עם התרבות, הספרות, המחשבה וההיסטוריה של עמם. מכאן צמחה ההכרה כי ליהדות יש קיום עשיר כתרבות וכציוויליזציה אנושית, וכי יש לאפשר לכל יהודי באשר הוא גישה לליבה התרבותית של זהותו, לא מתוך כפייה דתית אלא מתוך בחירה מושכלת וסקרנות אינטלקטואלית.
חזונה של קרן פוזן לשנים הקרובות מתבסס על העיקרון כי "יהדות כתרבות" איננה מושג תיאורטי אלא תשתית חינוכית, קהילתית וערכית. החזון מבקש להנגיש לכל אדם את היכולת להעמיק בשורשיו הרוחניים והתרבותיים של העם היהודי, תוך שילוב ערכים אוניברסליים של פתיחות, חופש מחשבה, שוויון, פלורליזם וכבוד לאדם. הקרן רואה את עצמה כגורם מתווך בין עבר לעתיד, בין מסורת לחילון, בין ישראל לתפוצות – וכמי שמציבה חינוך יהודי־תרבותי במרכז השיח הציבורי.
ערכיה המובילים של הקרן נשענים על חמישה עקרונות: האחד – חינוך יהודי כזכות אוניברסלית לכל יהודי; השני – שוויון תרבותי ומגוון זהויות; השלישי – חינוך לפלורליזם ולחשיבה ביקורתית; הרביעי – חיזוק הקהילה והשייכות באמצעות היכרות עם תרבות ישראל והעם היהודי; והחמישי – שותפות גלובלית בין מערכות חינוך, אקדמיה וקהילה. מתוך ערכים אלה נבנית תפיסת 2048 של הקרן – שנה סמלית המציינת מאה שנה להקמת מדינת ישראל ויעד אסטרטגי לבניית רשת עולמית של חינוך יהודי־תרבותי.
הבחירה בדרך זו נובעת מהבנה כי אתגרי הזהות במאה העשרים והאחת מורכבים מאי־ודאות תרבותית, מהשפעת הגלובליזציה ומהתפוררות הקהילתיות המסורתית. הקרן מזהה סכנה מוחשית של ניתוק תרבותי וזהותי: רבים מבני הדור הצעיר חווים את היהדות כמערכת דתית זרה או כנכס מוזיאוני בלבד. במקביל מתפתחת מגמה הפוכה של הסתגרות דתית וקיצוניות זהותית, המאיימת על המארג היהודי־דמוקרטי. מול שני הקצוות הללו ניצבת קרן פוזן כאופציה שלישית – פתוחה, משכילה ומחברת.
כדי להתמודד עם האתגר הזה, הקרן מפעילה תכניות חינוכיות בישראל ובעולם היהודי: פיתוח תכנים למערכת החינוך הממלכתית, הכשרת מורים ומנהלים, יצירת ספריות מקוונות ומאגרי ידע, תמיכה בהוצאות ספרים ובהפקת תכנים דיגיטליים. אחד הישגיה המרכזיים הוא ספריית פוזן לתרבות ולציוויליזציה יהודית – "פרויקט אקדמי עצום המאגד אלפי יצירות מכל תקופות ההיסטוריה היהודית, אך מעבר ליצירת מאגרי ידע, הקרן מבקשת ליצור שפה חינוכית חדשה שבה הזהות היהודית נלמדת כמקור לחשיבה,לרגש ולפעולה חברתית.
בשנים האחרונות התרחב חזון הקרן לממדים קהילתיים וחברתיים. המיזם "לראות את הקולות", שייסדה הקרן לפני שלוש שנים, הוא ביטוי מובהק לגישה זו. זהו מיזם חינוכי־חברתי רחב היקף שנולד מתוך ההכרה כי בתוך החברה הישראלית קיימים קולות, זהויות ונרטיבים שאינם נשמעים דיים. המיזם מבקש לאפשר למורים, לתלמידים ולקהילות להכיר את הרב־קוליות הישראלית־ יהודית ,וליצור שפה חדשה של שייכות ומורשת משותפת. ייחודו של המיזם בכך שהוא פועל בשיתוף עם משרד החינוך ועם ארגון כל ישראל חברים(כי"ח), ומעגן בתוכו תפיסה חינוכית המשלבת בין מערכת החינוך הציבורית ,המסורת היהודית וההיבט החברתי־קהילתי של זהות ישראלית מגוונת.
לחזק את הזהות היהודית־ישראלית הפתוחה
שותפות מהותית נוספת של הקרן היא עם "בינה – הבית של היהדות הישראלית". בינה חולקת עם קרן פוזן תפיסה הרותמת את המורשת היהודית לשיח ערכי של צדק חברתי, שוויון ואחריות קהילתית. שיתוף הפעולה בין הקרן לבינה יוצר חיבור בין עולם הלמידה לעולם המעשה: מורים ותלמידים שלא רק לומדים טקסטים אלא גם פועלים על פיהם במרחב הציבורי ,בתנועות הנוער ובקהילות המקומיות. חזונה של בינה – לחזק את הזהות היהודית־ישראלית הפתוחה, המשלבת בין מסורת לחברה אזרחית – מעניק עומק ועוגן חברתי לחזון החינוכי של פוזן.
הצלחת הקרן נמדדת ביכולתה ליצור שינוי ארוך טווח ולא רק השפעה נקודתית. מדדי ההצלחה (KPI) כוללים עלייה במספר בתי־הספר המטמיעים תכנים של "יהדות כתרבות", גידול מתמשך במספר המורים שעוברים הכשרה ייעודית, הרחבת קהילות הלמידה ברחבי הארץ, וחיזוק השותפויות עם גופים ממלכתיים, אקדמיים וקהילתיים. היעד לשנת 2048 הוא ליצור תשתית חינוכית־תרבותית גלובלית שתגיע למאות אלפי לומדים ותהווה גשר בין ישראל לתפוצות.
פעולות המימוש מתפרסות על פני שלושה מישורים: פדגוגי ,חברתי ותרבותי. במישור הפדגוגי הקרן ממשיכה לפתח תכנים חדשניים בשילוב כלים דיגיטליים מתקדמים; במישור החברתי היא מרחיבה שותפויות עם מערכת החינוך, כי״ח, בינה וארגונים נוספים, ובמישור התרבותי היא מעצבת מערכת הערכה שתמדוד שינוי בזהות ובתחושת השייכות.
חזון קרן פוזן לשנת 2048 איננו חזון מוסדי אלא חזון תרבותי־מוסרי. הוא מבקש לעצב דור חדש של יהודים וישראליות המבינים את זהותם לעומקה, בוחרים בה מתוך ידע ושותפים לעיצובה של תרבות חיה, רבת פנים ומוסרית. כפי שניסח פליקס פוזן עוד בראשית דרכו – עלינו להעביר לדור הבא את אהבת הידע, את האחריות התרבותית ואת היכולת לבחור מחדש מהי יהדות בעידן המודרני. כך, בעשורים הבאים, תמשיך קרן פוזן להוות גשר בין עבר לעתיד, בין זהות למסורת ותבטיח כי היהדות תישאר מקור השראה, יצירה ובחירה – לא רק זיכרון היסטורי, אלא דרך חיים של תרבות חיה ונושמת.
בשיתוף המחנה הישראלי
