בשיתוף המחנה הישראלי
יובל המאה למדינת ישראל יחייב חזון מחודש לישראל. אין צורך לחפשו במרחקים או להמציאו מחדש. הוא גלום ביישום מלא ומעודכן של ערכי מגילת העצמאות, בראש וראשונה בהבטחה ש"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות אזרחי ומדיני גמור ללא הבדל דת, גזע ומין, חופש דת ומצפון, ותהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".
הגיעה העת לבנות מחדש את מערכות החינוך, הרווחה ושירותי הדת באופן שתואם ערכים אלה ואת התפיסות המגוונות של אזרחי ישראל ומתן כבוד והכרה בכולן. נתיב כזה צריך לשקף נאמנה את רצון רוב הציבור ואת ערכי היסוד של המדינה. אסור להשלים עם מציאות של הנהגה פוליטית המבוססת על עסקאות תן וקח, שמחירן הקרבה של עקרונות היסוד ופגיעה בכבוד האדם וחירותו.
2 צפייה בגלריה
הפגנה מול הרבנות הראשית בתל אביב במחאה על החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
(צילום: מוטי קמחי )
הגשמה מלאה של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון ממתינה עדיין לקיום הלכה למעשה. זהו אתגר חיוני הניצב בפני ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית. יתר על כן – החזון המוצע וההישענות על מגילת העצמאות הם הדרך היחידה ליישב בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. הקבוצות השואפות למדינת הלכה מתכוונות לוותר על הזהות הדמוקרטית, אולם ערכי הזהות היהודית הגלומים במגילת העצמאות מתיישבים עם ערכי הדמוקרטיה ומשלימים אותם. מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, תבטיח חופש דת ומצפון ושוויון ללא הבדל דת, גזע, לאום, מגדר, נטייה מינית, מעמד אישי או חברתי ותקנה לערכים אלה הגנה חוקתית ויישום תקציבי. ישראל תעניק שירותיה ללא אפליה לכל אזרחיה , ותאפשר התאזרחות בתנאים שייקבעו בחוק תוך גיבוש מדיניות הגירה ההולמת את ערכיה של ישראל ללא הבדל דת וגזע.
מדינת ישראל , כמדינה יהודית, תטפח את מכלול נכסיה של תרבות ישראל לדורותיה, ותקיים שותפות אמת עם יהדות התפוצות על כל גווניה תוך ביטוי להיותה ביתו הלאומי של העם היהודי ולחוק השבות. חזון למדינה הוא מלאכת פסיפס מורכבת, אשר צריכה לספק השראה והנחיה בתחומים הרבים המרכיבים את מציאות החיים של החברה והמדינה. החזון המוצע להלן מתמקד בסוגיות הדת והמדינה, כדי להבטיח שיתיישבו עם ערכי מגילת העצמאות ולא ימשיכו לפגוע בצרכי הביטחון, הכלכלה, שלטון החוק , הממשל התקין, החינוך וההשכלה, השוויון והרווחה, המגדר והבריאות. ברוח זו מציע חזון 2048 התחדשות בתחומים הבאים, התואמת את רצונו של רוב הציבור:
חינוך
• לכל ילד.ה בישראל הזכות לחינוך מלא ומקיף , החיוני להשתלבות בחיים המודרניים ולמימוש ההזדמנויות להגשמה עצמית. לימודי ליבה מלאים הם זכות של כל ילד.ה וחובתה של המדינה להבטיח כי כלל התלמידים ילמדו אותם באיכות ראויה, ללא הבדל מגדר, תפיסה דתית, לאום או מקום מגורים.
• בתי הספר המשרתים את האוכלוסייה היהודית ילמדו יהדות ברוח פלורליסטית, אשר תחשוף בפני התלמידים את מגוון הפרשנויות הרווחות בעם היהודי, לרבות הדתיות לגווניהן והחילוניות, ויאפשרו לכל תלמיד.ה לעצב את תפיסת עולמם היהודית מתוך בחירה חופשית.
• מערכת החינוך הממלכתית תימנע הדתה, הן בתכניות הלימודים והן על ידי סגל ההוראה הקבוע והמזדמן.
• תיאסר זיקה מפלגתית למוסדות חינוך המקבלים מימון מקופת המדינה.
• מערכת החינוך תקבל קדימות תקציבית, כדי לשפר את איכות ההוראה ו לאפשר למורים לקבל שכר הוגן ולהקדיש את כל זמנם המקצועי להוראה.
חופש בחירה בנישואים וגירושים
• זוגות המבקשים להינשא יערכו טקס לפי בחירתם – אזרחי או דתי לסוגיו וירשמו את נישואיהם במרשם האוכלוסין.
• מדינת ישראל לא תגביל את חירות הנישואין מטעמים של זהותם הדתית או המגדרית של בני זוג המבקשים להנשא.
• זוגות המבקשים להתגרש, יפנו לצורך סידור הגירושין למסגרת בה נישאו.
• זכויות הנובעות מפרידה ו/או גירושים יידונו בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני בני הזוג מבקשים שבית דין דתי ידון בעניינם.
הפרדת הדת מהפוליטיקה
• ישראל תכיר בחופש הפולחן לכל תושביה, ותכבד את המקומות הקדושים של כל הדתות.
• יבוטלו הרבנות הראשית, רבני הערים והמועצות הדתיות. המדינה לא תאציל סמכות שלטונית לשום
ממסד דתי – בין במישור הארצי ובין במישור המקומי. שירותי הדת יסופקו על ידי הרשויות המקומיות, בהתאם לצורכי הציבור בישוב.
• כל קהילה דתית תהיה בת חורין להעסיק רבנים או אנשי דת אחרים על פי בחירתה.
• לא תותר אפליה מגדרית בזירה הפוליטית. רשימות ומפלגות לא יורשו להתמודד בבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות אם בתקנונן קיימת אפליה מובנית או שבגוף הבוחר את נציגיהן אין ייצוג לנשים או שרשימת המועמדים שהן מציגות אינה כוללת ייצוגיות מגדרית.
• למעט במקרה של התרת נישואין שנערכו במסגרת דתית, תבוטל החובה להתייצב בפני בתי דין דתיים - אלה הרוצים להביא את עניינם בפני בתי דין דתיים, יוכלו לעשות זאת באופן פרטי ורק בהסכמה חופשית של כל הצדדים. המדינה לא תאציל סמכות שלטונית לבתי דין דתיים ואלה יהיו כפופים לדין .
שבת - יום המנוחה השבועי
• יום מנוחה שבועי קבוע ומשותף הוא ערך חברתי שיש לשמרו. יום השבת הוא יום המנוחה הקבוע והמשותף בישראל.
• לכל אדם הזכות לבלות את יום המנוחה בהתאם להעדפותיו, תוך כיבוד זכות הזולת לשקט ושלווה ביום המנוחה. מוסדות תרבות ופנאי יוכלו לפעול באופן מלא.
• בשבת ובמועד המדינה תבטיח שירותים בסיסיים, בהם שירותי תחבורה ציבורית ביישובים בהם זו נדרשת וביניהם, כך שיתאפשר לציבור חופש תנועה לטייל ולבלות את השבת בהתאם לתפיסת עולמם.
• שירותי מסחר יפעלו באופן חלקי, בהתאם לצרכים המקומיים, תוך מתן אפשרות לחנויות לממכר מזון לפעול בתוך הערים ולמסחר כללי במתחמים המרוחקים מבתי מגורים.
כשרות
• במוסדות ציבור יובטח קיומו של מזון כשר.
• אישורי הכשרות יינתנו על -ידי גופים דתיים שונים, ללא כפיפות למונופול מדינתי , או לתפיסה קיצונית
המטילה מיגבלות הפוגעות באפשרות להוזיל את מחירי המזון.
• יבוא המזון לישראל לא יהיה כפוף למגבלות כשרות .
גיוס לצבא
• בצד שוויון ההזדמנויות והזכויות לכל אזרחיה, ישראל תעמוד על כך כי כל אזרחיה ימלאו את חובותיהם האזרחיות וישתתפו באופן הוגן, תוך מתן עדיפות לצרכי הביטחון, בנטל הביטחוני/שירות אזרחי, וזאת ללא אפליה מטעמי דת, גזע ומין.
• מתוך הכרה בחשיבות תלמוד תורה במסורת ישראל, וכפי שמדי שנה משוחררים אמנים, ספורטאים וסטודנטים מצטיינים, תיקבע מכסה מוגבלת של אישורי דחיית שירות או פטור אשר יינתנו לתלמידי ישיבה מצטיינים, שייקבעו בבחינות חיצוניות.
קבורה
• לכל אדם הזכות להקבר בישראל בהתאם להשקפתו.
• ייושם חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית ויוקמו בתי עלמין אזרחיים בכל אזור, שינוהלו על ידי עמותות או רשויות מקומיות המחויבות לכבד את הבחירה בקבורה חילונית או דתית לא- אורתודוכסית.
• גם בקבורה צבאית, צה"ל יאפשר בחירה בטקס על פי בחירת משפחות הנופלים.
בשיתוף המחנה הישראלי
