בשיתוף המחנה הישראלי
ישראל של 2048 ניצחה את יהודה הקמאית שאיימה להחריב אותה. בסוף שנות ה־20 של המאה ה־21, נחקק החוק להפרדת הדת מהמדינה בישראל. החוק אסר לממן דת ושירותי דת מקופת המדינה, וחייב לפסול חוקים ולבטל החלטות מינהליות שנגועות בשיקולים דתיים ומשיחיים. גם רטרואקטיבית וגם בסוגיות מדיניות.
לגיליון המלא המיוחד
מיד אחריו, התחילה ישראל לחוות גל צמיחה דרמטי. התחבורה הציבורית נפתחה בשבתות והורידה מאות אלפי ישראל מהרכב הפרטי. בתי הספר החרדיים של ש"ס ויהדות התורה נסגרו, שכן החוק אוסר לממן מוסדות דת, וכמעט מיליון ילדים חרדים ניצלו ועברו לחינוך ממלכתי. הקבינט המדיני־ביטחוני היה חייב לנמק כל החלטה בשיקולים רציונליים, ומשפטים כמו "צריך לכבוש כדי לקדם את ביאת המשיח" שהיו נהוגים בו, נעלמו כליל. גם שר האוצר הבא שהגיע כבר לא היה יכול להגיד שהכלכלה מנוהלת לפי עקרון "בחוקותיי תלכו".
השפעות החוק להפרדת דת ממדינה היו מרחיקות לכת. בתוך זמן קצר, התפרקו מבני הכוח בחברה החרדית, והרבנים לא היו יכולים לשלוט יותר בהגבלת הגישה לידע למאות אלפי צעירים חרדים שהוסללו לבורות מוחלטת. החל גל חילון מסיבי, במסגרתו מאות אלפים עזבו את החברה החרדית והפכו לחילונים ששמחים להתגייס לצבא ולהתחיל להשלים את לימודי הליבה שלהם בסקרנות גדולה. הממשלה השכילה לייצר תוכנית שתקלוט אותם בחברה החילונית.
שלילת כל ההטבות לאורח חיים חרדי כמו דירות לחרדים, הנחות בארנונה ובתחבורה, דחפה מאות אלפים להתחיל לעבוד, והפיקוח שהחל על הכסף השחור שחגג במגזר החרדי גרם להמונים להתחיל לעבוד בחברות עם חילונים ולאמץ אורח חיים פתוח יותר.
גם בקרב הפלגים המשיחיים, שהפסיקו ליהנות מתמיכת הממשלה ומתקציבים ממשלתיים, חל שינוי דרמטי. בנות דתיות חויבו להתגייס, בוטל קיצור השירות של קומבינת "ישיבות ההסדר" והחלו להיעלם המכינות אשר הסיתו נוער דתי להעדיף את המשיחיות וקידומה על פני החוק הישראלי.
עשרות אלפי מדענים, הייטקיסטים ואנשי עסקים שעזבו את ישראל בעשורי שלטון ממשלות הימין והדת, החלו חוזרים לישראל ששינתה את פניה והפכה לחילונית, מערבית ועשירה יותר.
היוניקורן של חנה ומוישי
בעקבות החוק להפרדת דת ממדינה ישראל החלה להיכנס לתור הזהב שלה בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־21, עד שבשנת 2048 ישראל הפכה לאחת משלוש המדינות העשירות ביותר ב־OECD, אחרי שעקפה את נורווגיה ושווייץ.
בעשור של שנות ה־40, ישראל הביאה בכל שנה יותר מ־15 מדליות אולימפיות, ניפקה שבעה זוכי וזוכות פרס נובל, וסיפור מפורסם במיוחד הוא זה של הסטארט־אפ של חנה ומוישי, אח ואחות חרדים תאומים שנולדו ב־2025 למשפחה חרדית, ובעקבות רפורמות החילון במדינה זכו לחינוך מצוין והצליחו להקים את אחד היוניקורנים הגדולים בעולם העוסק בבינה מלאכותית לניהול חשבוניות לעסקים קטנים.
אלו אותותיהם של המיליארדים שישראל הפסיקה להשקיע בישיבות, באברכים, במשרדי מסורת, זהות יהודית ובעידוד אבטלה במגזר החרדי, והעבירה להשקעה במדע, במכון ויצמן, בהשכלה גבוהה, בשירותי בריאות מצוינים ובפרויקטי תחבורה מרשימים ברמה העולמית שמאפשרים להגיע מכל נקודה בישראל לכל נקודה אחרת בתוך לא יותר מ־90 דקות, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ברשת המטרו וברכבות האולטרה מהירות.
למרות שישראל הוגדרה כיעד מספר אחת ללהט"ב בעולם, ותל־אביב הפכה להיות העיר התיירותית הפופולרית ביותר באיזור אירופה והמזרח התיכון, מאות אלפי ישראלים יוצאים לצימרים אצל השכנות בלבנון ובסוריה עימן נחתמו הסכמי שלום. גם ירושלים נושפת בעורפה של כיכר סנט פטרוס בוותיקן ומתקרבת למספר התיירים שפוקדים אותה.
אחד הטיולים היותר ססגוניים שאפשר לעשות בישראל, הוא שביל האופניים שחוצה את החוף מנהריה ועד לאשקלון, כאשר ישראלים רבים ותיירים בעולם מגיעים כדי לחצות אותו ולעצור במאות המסעדות, נקודות הקפה והקולינריה המשובחת בדרך וליהנות מהחופים הנקיים והצלולים.
גם מבחינה רוחנית, ישראל הולכת ומתעלה על עצמה. סופרים וסופרות, אנשי רוח, פילוסופים והוגי דעות מישראל, מוזמנים לבמות בכל העולם, הרבה מזה בזכות מינויו של יובל נח הררי לפרויקטור הרוח הישראלית עוד בשנת 2030, אשר יזם את התוכנית להגות ישראלית שלומדים כל ילד וילדה בישראל.
התוכנית מספרת את סיפורים של 100 הוגי והוגות דעות יהודים וישראלים בהיסטוריה ממשה, דבורה, יהודה הלוי והרמב"ם, עד לשפינוזה, איינשטיין ופרופ' עדה יונת. בשנת 2040 נחנך גורד שחקים בין תל־אביב לירושלים, שבדומה למגדל אייפל, מציין את שמות היהודים והישראלים שתרמו הכי הרבה למדינה.
גם האוכלוסייה הערבית בישראל הפכה לציונית יותר ויותר עם השנים. ערבים הם אזרחים שווי זכויות באופן מוחלט, לומדים ביחד עם יהודים בבתי הספר, מתגייסים לצבא ומעורבים בכל תהליכי קבלת ההחלטות מתוך שותפות גורל אמיתית. החוק להפרדת דת ממדינה הוציא גם את ההשפעות הדתיות האיסלאמיות מבתי הספר בחברה הערבית, ובמיוחד בנגב, כך שהחברה הערבית הפכה חילונית יותר ויותר במהלך שנות ה־30, דבר שסלל את הדרך להתקרבות לאוכלוסייה היהודית החילונית.
ישראלים הפסיקו לרדוף אחרי דרכונים זרים, ורוב משרדי עורכי הדין בתחום נסגרו בזה אחר זה. אבל אלו דווקא צעירים מאירופה ומארה"ב שמבקשים היום ויזה לישראל, כדי ליהנות משנה בתל־אביב או כדי לעשות תואר במכון ויצמן או בטכניון שזה עתה פתח בהן ה־MIT האמריקאי שלוחות לאחר שהבין שהן מתחרות בו באופן ישיר.
ישראל של שנת 2048 היא מדינת מופת אזרחית, מערבית, דמוקרטית, חילונית, אשר משמשת כמודל לחיקוי לכלל הדמוקרטיות המערביות בעולם. היא אחת המדינות העשירות בעולם, עם מערכות בריאות, חינוך ותחבורה מהאיכותיות על פני כדור הארץ, יעד נחשק ואחד המקומות הכי כיפיים לחיות בו.
נאור נרקיס, מקים "חוזרים בתבונה" ומתמודד ברשימת "הדמוקרטים"
