בשיתוף המחנה הישראלי
הדמוקרטיות בעולם נתונות תחת משבר מתמשך, וכך גם הדמוקרטיה הישראלית. המשבר מתבטא בשחיקה באמון במוסדות הדמוקרטיים, התגברות הקיטוב החברתי ומציאות פוליטית המתגמלת מדיניות לטווח קצר יחד עם הימנעות מהתמודדות עם בעיות עומק מורכבות. מתוך אלו עולה צורך לעדכן את המנגנונים הדמוקרטיים כך שיוכלו לתת מענה ראוי לאתגרים אלו.
לפני יותר מ־2,500 שנה נוצרה באתונה שיטת הדמוקרטיה הישירה (גרסה 1.0) אשר התאימה לחברה קטנה המאפשרת את מעורבותם הישירה של כלל האזרחים בעיצוב מדיניות וקבלת החלטות. בעת המודרנית ובהתאמה לשלטון במדינות גדולות התפתחה הדמוקרטיה הייצוגית (גרסה 2.0), בה השתתפותם של אזרחים מסתכמת בעיקר בהצבעה לנציגיהם, אחת לכמה שנים. גרסה זו נותנת מקום לצרכים מגזריים ומקומיים, אך בה בעת היא מחלישה את המבט על הטוב המשותף. הצורך לחזור ולהיבחר מעודד מדיניות קצרת טווח והימנעות מעיסוק ב"תפוחי אדמה לוהטים" וסוגיות מורכבות שהתמיכה הציבורית בהן אינה מובטחת.
דמוקרטיה 3.0 הוא מיזם המבקש לקדם את הדמוקרטיה הישראלית לעבר גרסה מעודכנת (גרסה 3.0), שכבר תופסת תאוצה ברחבי העולם. גרסה זו מתמקדת בהחזרתם של אזרחים מן השורה אל לב תהליכי עיצוב המדיניות הציבורית, באמצעות כלים של דמוקרטיה דיונית והשתתפותית הן ברמת השלטון המקומי והן ברמה הלאומית בעזרת אסיפות אזרחים.
מהי אסיפת אזרחים?
אסיפת אזרחים היא כלי של דמוקרטיה דיונית המכנסת מדגם מייצג של הציבור לדון בנושא מורכב ובוער. האסיפה לומדת את הנושא לעומק, דנה באפשרויות השונות ומגיעה להמלצות משותפות. לאחר שהאסיפה מוסרת את המלצותיה לממשל, היא מתפזרת.
כיום ניתן למצוא שימוש נרחב באסיפות אזרחים באירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה ודנמרק. אסיפות אזרחים על שלל תצורותיהם התרחשו גם בארה"ב, בהודו, במלאווי, במונגוליה ומספר אסיפות כלל אירופיות נערכו על ידי האיחוד האירופי.
ארגון ה־OECD העולמי הרכיב מאגר של מעל 700 דוגמאות מרחבי העולם של אסיפות אזרחים דיוניות, וקורא לכך "גל דיוני" ששוטף את העולם. אסיפות אזרחים הועילו גם בתהליכים של שינויים חוקתיים, כגון: שינויים בחוקה שהוצעו באסיפת האזרחים האירית ולאחר מכן אושרו במשאל עם, או בגיבוש טיוטת החוקה האיסלנדית. אסיפה לאחר הוריקן קתרינה הוכיחה כיצד תהליכים כאלו מסוגלים לעזור בקביעת סדרי עדיפויות למאמצי שיקום לאחר אסונות.
סקרים בארה"ב, צרפת וגרמניה מראים שבכל אחת מהמדינות מעל ל־75 אחוז סבורים שחשוב שממשלתם תכונן אסיפות אזרחים. בבריטניה נמצא שרוב מוחלט, הן מקרב מצביעי השמאל והן בקרב מצביעי הימין, תומכים בכלי זה.
בארץ הושק מיזם דמוקרטיה 3.0 ב־2022 עם פיילוט של אסיפת אזרחים בקריית־טבעון. בחסות מרכז השל לקיימות, פיתח המיזם מרכז ידע ומשאבים מקוון; הוציא לדרך תוכנית הכשרה למנהלות ומנהלים מרשויות מקומיות; וקיים עם רשויות מובילות שש אסיפות אזרחים (באילת, ג'ת, רעננה, כפר־סבא, בני שמעון ובית ג'ן). המיזם פועל לקדם אסיפת אזרחים ארצית, באמצעות שותפות של ארגוני חברה אזרחית, ובה בעת פועל למיסוד השיטה.
בשנת המאה
דמיינו את עצמכם נכנסים לאולם גדול בירושלים, לפתיחת אסיפת האזרחים הארצית של שנת 2048. אתכם מתכנסים כ־100 נשים וגברים מרחבי הארץ. חלקם הגיעו מערים גדולות, אחרים מעיירות ומיישובים קהילתיים. הקבוצה מתפלגת בדומה לכלל האוכלוסייה במאפיינים כמו מגדר, גיל, השכלה, דתיות, אתניות ומצב סוציו־אקונומי. מעולם לא נפגשתם עד כה, אך כולכם הוגרלתם סטטיסטית להרכיב יחד מדגם מייצג של המדינה: "ישראל בחדר אחד".
על סדר היום - סוגיה מורכבת ושנוייה במחלוקת, שעד לא מזמן הייתה קורעת את החברה בישראל. אבל כאן, באולם הזה, מתנהלת שיחה אחרת. במקום צעקות, משחקים פוליטיים או כותרות מתלהמות - האסיפה מתחילה בהיכרות אישית ובניסוח של אמנת שיח מכבד.
בימים הראשונים אתם לומדים. קוראים חומרי רקע, פוגשים מומחים ונציגים מכל הצדדים, ושואלים שאלות נוקבות.
לאחר תהליך הלמידה, אתם מתחלקים לקבוצות קטנות, עם מנחים מקצועיים, ומתחילים לדון בסוגיה: לבדוק מתווים שונים ולהציע רעיונות ושיפורים. רעיונות מהציבור הרחב זורמים פנימה דרך פלטפורמה מקוונת, והם נשקלים לצד כל מה שנאמר בחדר. לבסוף, אתם בודקים אילו הצעות עונות לקריטריונים שעליהם הסכמתם, ומשפרים את ההצעות בעזרת משוב המתקבל על ידי קבוצות אחרות, מומחים ומקבלי ההחלטות.
לאט־לאט מתגלה קסם: אנשים שהיו בטוחים שאין להם שום דבר במשותף מוצאים נקודות הסכמה. מתברר שישנם מספיק פתרונות של היגיון בריא ודרכים יצירתיות שמאזנות בין הצרכים השונים.
לבסוף אתם מוודאים שישנה הסכמה רחבה להמלצות האסיפה על ידי הצבעה. אין זה ניצחון של צד אחד, אלא מחויבות לטוב המשותף. ההמלצות נמסרות לממשלה, לכנסת ולציבור כולו - בשידור חי, בסיקור תקשורתי נרחב ובשקיפות מלאה.
כשאתם יוצאים מהאולם בתום התהליך, אתם מרגישים שהשתתפתם בחוויה ייחודית במינה. במקום חוסר אונים אל מול החדשות, דיון פייסבוק כעוס או מפגש דיאלוג שאין לו תוצרים - לקחתם אחריות, יחד עם אחרים, לבנות עתיד משותף.
מה השתנה?
בשנת המאה למדינת ישראל, אסיפות אזרחים הן כבר חלק טבעי מהחיים הפוליטיים בארץ. הציבור מכיר אותן היטב, הן מתקיימות באופן סדיר ברמה הלאומית וברמה המקומית, והן מעוגנות בחוק. החוק מגדיר את הדרך המקצועית לניהול אסיפות ואת חובתה של הממשלה להגיב באופן רשמי למסקנות שהאסיפות מציגות. בנושאים מסוימים, כמו שינויים בשיטת הבחירות או מבנה הממשל, מחויבת הממשלה לערוך אסיפת אזרחים ולהעמיד את המלצותיה למשאל עם.
בזכות המעורבות האזרחית העמוקה וההישענות על תרבות של "מחלוקת לשם שמיים", ישראל של 2048 היא מובילה עולמית בכלים דיוניים ובחדשנות דמוקרטית. בכל שנה מתכנסות מספר אסיפות אזרחים ארציות. לעיתים נבחר הנושא על ידי הממשלה, ולעיתים על ידי הצבעה של האזרחים.
כל אסיפה היא מאורע ציבורי, החל מבחירת הנושא לאסיפה - כאשר הציבור מעלה הצעות לנושאים הבוערים של השנה; המשך באיסוף הצעות ורעיונות מהציבור באמצעות פלטפורמה דיגיטלית צוותי חדשות מסקרים את התהליך המרתק, עד לרגע מסירת ההמלצות, שם רואים כל הצופים אנשים דומים להם תומכים בהמלצות משותפות. דיונים ציבוריים עוסקים יותר בהבנות שהתגבשו מאשר בעמדות המפולגות ההתחלתיות. כך נבנים אמון ושותפות בין האזרחים לבין המוסדות בתהליך קבלת ההחלטות, שמונעים את תחושת הנתק והניכור שהייתה כה רווחת בעבר.
התוצאה היא תרבות דמוקרטית חזקה יותר. האסיפות מעודדות אזרחות פעילה מכל שכבות החברה ומחזקות את תחושת השייכות, את הלכידות החברתית והערבות ההדדית. יותר מכל, הן מעניקות לנו ביטחון שיש בידינו דרך להתמודד עם מחלוקות עמוקות בלי להיקרע מהן, אלא להפך - לצמוח מתוכן, בתהליך שמבוסס על השתתפות מגוונת והקשבה. תהליך שמוביל להכרעה לא דרך הכנעה, אלא דרך חשיבה יצירתית והסכמות רחבות.
2 צפייה בגלריה
השל (שני מימין בשורה הראשונה) סמוך למרטין לותר קינג (במרכז) בצעדה מסלמה למונטגומרי ב-21 במרץ 1965
(צילום: AP)
אנחנו זוכרים מה היה רק לפני עשורים אחדים ואומרים: "הלוואי שהיינו עושים זאת קודם". זה היה יכול לעזור לנו בגיבוש מדיניות הקורונה, בעיצוב הרפורמה המשפטית, מתווה הגז ובעוד סוגיות רבות.
ישראל של 2048 כבר אינה משקיעה את מיטב האנרגיה שלה במאבקי כוח אינסופיים בכל נושא ונושא. היא משקיעה בתהליכים דיוניים איכותיים המאפשרים לנו להתמודד עם האתגרים שלפנינו בתבונה, ולבנות עתיד שנרצה לחיות בו - יחד!
האם נוכל לדמיין בשנת המאה גם אסיפה אזורית כזו?
בשיתוף המחנה הישראלי
פורסם לראשונה: 14:33, 27.11.25
