בשיתוף המחנה הישראלי
קדמה פועלת ביישובים סמוכי גבול מתוך אמונה בערך ההתיישבות. אנו עדים בשנים האחרונות להזנחה מצטברת של אזורים שלמים, חברתית, חינוכית, כלכלית וביטחונית. חבלי ארץ שלמים סובלים ממחסור במענים לצעירים, מהגירה שלילית, מריחוק מהשיח הציבורי ומהיעדר תקווה לעתיד משמעותי במקום המגורים.
אנו מציעים פתרון רב-שכבתי: יצירת תשתית של קהילות צעירים מחוללות שינוי, בשילוב עם חינוך לזהות ולשייכות, בניית קואליציות אזוריות ופעולה מתוך הרשויות עצמן. הפעולה הזו מייצרת גלים רחבים - מהתחדשות חינוכית ועד לתעסוקה, מגיוס בני נוער לשירות משמעותי ועד למעורבות אזרחית.
כבר היום אנו פועלים לצד קרוב ל-40 שותפים ממשלתיים, פילנתרופיים וחינוכיים, ומשפיעים ישירות על עשרות אלפי תושבים.
הפעולה שנדרשת
החזון שלנו לישראל 2048 הוא מצפן ברור: מדינה שבה קווי הגבול הם מרחבי התחדשות ולא שוליים. קהילות צעירים הן מנוע אזרחי וחינוכי. ההתיישבות איננה שיח פוליטי אלא מעשה של חיבור, אחריות ובחירה.
איך להגיע לשם?
• שינוי ערכי: תחנת התיישבות ותרומה לקהילה תהפוך לתחנת חובה כמו מכינה קדם-צבאית, בין אם זה בשנת שירות, כפר סטודנטים או קהילת צעירים.
• שינוי תודעתי: מקומות כמו משגב עם, לוטן, מטולה או סופה הן מרכזי חיים ולא "פריפריה".
• שינוי תקציבי: תמיכה ממשלתית במודלים של קהילות צעירים לאורך זמן.
• שינוי מערכתי: שילוב כפרי סטודנטים, גרעינים חינוכיים ובוגרי שירות לאומי במדיניות החינוך והפנים.
שותפויות כבסיס לתנועה
קדמה כבר פועלת היום עם מגוון שותפים:
• רשויות מקומיות: מטולה, חצור הגלילית, מועצות אשכול, גליל עליון ותחתון, רמת נגב, חבל איילות ועוד.
• משרדי ממשלה: החינוך, הנגב והגליל, החקלאות, ההתיישבות.
• קרנות ושותפויות: מפעל הפיס, פדרציות, ארגונים פילנתרופיים.
• מוסדות אקדמיים: בן-גוריון, ספיר, בית ברל, מכללת תל-חי, כנרת ועוד.
אנו רואים ב"מחנה הישראלי" וב-Israel2048 שותפים טבעיים להרחבת ההשפעה – בפלטפורמה תקשורתית, אזרחית ותודעתית רחבה.
הצלחה - בין מדדים לפנטזיה
KPI מרכזיים:
• הקמת 50 מתחמים אזוריים עד 2048.
• הכשרת 6,000 צעירים בשנה לעשייה קהילתית חינוכית.
• יצירת אימפקט על 500,000 תושבים בפריפריה.
• שותפות עם לפחות 200 גורמים ממשלתיים, פילנתרופיים וקהילתיים.
• הגדלת כמות התושבים במקומות שבהם קדמה פועלת.
החזון הגדול
שבשנת 2048 תהיה קדמה לא רק העמותה, אלא הדרך. אלפי צעירים וצעירות יובילו את היישובים בגבול הארץ. החינוך הקהילתי יהיה בחזית. המרחב הישראלי יתמלא ביוזמות מקומיות חכמות שצמחו מהקרקע. והתקשורת תפסיק לשאול "למה הם לא עוזבים את הפריפריה", ותתחיל לשאול: "איך גם אנחנו יכולים לחיות ככה?".
בשיתוף המחנה הישראלי
