בשיתוף המחנה הישראלי
בישראל של שנת 2048 הדמוקרטיה מושתתת על חברה אזרחית חזקה, מאורגנת ומגוונת. בכל עיר ורשות פועל מרכז לצדק חברתי - מרחב קהילתי שבו אזרחים לומדים, מתארגנים ופועלים יחד לשיפור סביבתם ולחיזוק ערכי השוויון, הצדק והערבות ההדדית.
השלטון המקומי הוא מוקד הדמוקרטיה: רשויות וקהילות משתפות פעולה בקבלת החלטות ומנהיגות צומחת מלמטה. האוטונומיה של השלטון המקומי מהווה נדבך משמעותי בעיצוב חייהם של הישראלים, אחרי עשורים שבהם הוא הוכיח את עצמו כרלוונטי, יציב ובעל יוזמה. החיים המשותפים בין כלל הקהילות בישראל נטועים במציאות העירונית – בבתי הספר, במרחב הציבורי ובמוסדות התרבות, ולא בפוליטיקה הארצית או במדיה החברתית.
בעיר רואים תוצאות, מכירים את ראש העיר, פוגשים את מנהלת מחלקת הרווחה, יודעים היכן מתבזבז תקציב ואיך אפשר להשפיע. העיר היא זירת התקווה של הדמוקרטיה הישראלית, מקום שבו אפשר ללמוד מחדש לשתף פעולה, לגשר על פערים ולבנות אמון.
חזוננו לשנת 2048 הוא מדינת ישראל שבה לפחות 50 אחוז מחברי המועצות המקומיות והעירוניות הם בוגרי ובוגרות רשת "קול מקומי" מבית מרכזים לצדק חברתי - נבחרות ונבחרי ציבור שהוכשרו למנהיגות דמוקרטית, שקופה ושוויונית, ושבכל מוקדי קבלת ההחלטות, מהעיר ועד המדינה, נוכחות לפחות 50 אחוז נשים. מדינת ישראל היא מדינה משגשגת, חזקה כלכלית והשוויונית ביותר מבין מדינות ה־OECD (כפי שהיה בעבר), המקדמת את היציבות האזורית במזרח התיכון דרך שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה, המסחר והאקלים. המדינה מודדת את חוסנה לא רק בתוצר הלאומי אלא ביכולתה לטפח אזרחות פעילה ומעורבת. זהו מרחב אזרחי שבו האמון, ההשתתפות והשוויון הם יסודות המשטר.
כיצד נגיע לשם?
בניית תשתיות דמוקרטיות מקומיות
בכל עיר בישראל פועל או יפעל מרכז לצדק חברתי. מקום ממשי שבו תושבים נפגשים, מתכננים ופועלים יחד. המרכז הוא לא משרד, אלא מרחב קהילתי המאפשר לאנשים להשפיע על סביבתם, ללמוד איך מדיניות נקבעת וליזום פעולה. מכאן צומחות יוזמות ארוכות טווח שמחברות בין שכונות, ארגונים ורשויות.
הצמחת מנהיגות ציבורית חדשה
בכל שנה מאות פעילות ופעילים מקבלים כלים לעמוד בחזית הציבורית. מתוך המסגרות הללו נולדה רשת קול מקומי - קהילה של חברות וחברי מועצות שמובילים שינוי בשלטון המקומי ומביאים לשולחן קולות חדשים. עד שנת 2048 אנחנו רוצים לראות בכל רשות לפחות מחצית מחברי המועצה כמי שצמחו מהרשת הזו. בשותפות עם מיזם 5050 לקידום ייצוג שוויוני ועם משמר החינוך המקומי שמחזק את ההשפעה האזרחית על מערכת החינוך, אנחנו מעצבים דור של מנהיגות ציבורית מחויבת, מקצועית ואמיצה.
יצירת חוויות הצלחה מקומיות
שינוי נבנה מהניסיון המשותף להצליח. כשפעילים משפרים קו תחבורה, מצילים גינה ציבורית או משפיעים על תקציב חברתי, הם משיבים לציבור את האמון ביכולתו לשנות. הצלחות מקומיות כאלה הן היסודות של כוח אזרחי ארצי.
שותפות אזרחית וחיים משותפים
מרכזים לצדק חברתי פועלים בערים המעורבות כמו רמלה, עכו וחיפה, כדי לבנות חיי שותפות יומיומיים בין יהודים וערבים. הפעילות שם עוסקת בשיקום אמון, במפגשי קהילה וביוזמות משותפות בתחומי חינוך, תרבות ומרחב ציבורי.
מתוך הקרקע הזו נולד פרויקט "שומרי שותפות", שהוקם לאחר 7 באוקטובר. הפרויקט מחבר בין שלטון מקומי, משטרה, ארגוני חברה אזרחית ותושבים, ופועל ב־11 מוקדים למניעת אלימות ולהגברת תחושת הביטחון והחוסן האזרחי. זהו מודל חדש של ביטחון אזרחי, המבוסס על אחריות הדדית ולא על פחד.
במקביל, אנו מפעילים מרכזים גם בערים ערביות: מג’ד אל־כרום, סכנין, נצרת וטמרה, בשיתוף תנועת אג’יאל - חולמים ומגשימים. המרכזים הללו מחזקים קהילות מקומיות, מפתחים מנהיגות צעירה ופועלים לקידום מדיניות עירונית שוויונית בתחומים של חינוך, תעסוקה ודיור.
יחד, שלושת המישורים האלה יוצרים רשת אזרחית משותפת של יהודים וערבים הפועלים זה לצד זה, לא מתוך הצהרה אלא מתוך עשייה יומיומית בעיר.
חיבור בין מקומי ללאומי
כל המרכזים מחוברים לרשת אחת, הלומדת ופועלת יחד לקידום שוויון, צדק חברתי וחברה משותפת. כך נוצרת דמוקרטיה שצומחת מלמטה - מהרחוב, מהעיר, מהקהילה, ומשנה את ישראל כולה.
שותפים לדרך
מרכזים לצדק חברתי צומחים מתוך שותפות עמוקה עם הרשויות המקומיות ועם ראשי ערים שמאמינים בכוחה של דמוקרטיה קהילתית. לצידם פועלים תנועות נוער, עמותות אזרחיות, ארגוני חברה משותפת וקהילות עולים, המרחיבים את מעגל המעורבות הציבורית. מוסדות חינוך, אקדמיה וקרנות חברתיות מחברים ידע, משאבים וניסיון. כולם יחד טווים רשת אזרחית אחת הפועלת לשוויון, צדק ותקווה.
החזון שלנו
ישראל של 2048 היא מדינה שבה הדמוקרטיה חיה ברחוב, בבית הספר ובמועצה המקומית. החברה האזרחית אינה רק משענת בעת משבר, אלא מנוע קבוע של שינוי. בחריש, דתיים וחילונים עיצבו יחד את היחס העירוני לשבת. במודיעין, תושבים הובילו שינוי במדיניות התחבורה. ברמלה ובעכו מוקדי מתיחות הפכו לשיתופי פעולה אזרחיים. באופקים, קבוצת נשים מסייעת לתושבים במיצוי זכויות מול המדינה, ובקריית־שמונה המרכז מסייע לקהילות מפונות.
החברה הישראלית של 2048 כבר אינה מורכבת משבטים מופרדים, אלא מרשת של קהילות אזרחיות המחוברות זו לזו. במקום חברה המוגדרת לפי זהות סקטוריאלית, אנו בונים ציבור משותף. ציבור הדובר שפות שונות, מאמין או חילוני, צעירה מתל־אביב או גמלאי מקריית־שמונה, שמבינים ששוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי הם אינטרס משותף. בכל רחבי הארץ צומחות קהילות של מרכזים לצדק חברתי. אזרחים ואזרחיות שהפכו את רעיון השוויון והדמוקרטיה למעשה יומיומי שמתעצב בכיכר העיר, במפגשי הורים או בגינה הקהילתית.
שורת ההצלחות הללו מוכיחה ששינוי אמיתי נבנה בצעדים מצטברים, קהילה אחר קהילה, עיר אחר עיר.
כשנצליח לבסס רשת מרכזים חיה בכל עיר בישראל, נצמיח מנהיגות מגוונת, חברה אזרחית מאורגנת וציבור שמאמין ביכולתו להשפיע. אז תיראה כאן מציאות אחרת כטבעית לגמרי - דמוקרטית, צודקת ושוויונית יותר, כאילו הייתה כאן מאז ומעולם.
תנועת מרכזים לצדק חברתי הוקמה בשנת 2016 בעקבות המחאה החברתית הגדולה של קיץ 2011. מאז אנו בונים תשתיות אזרחיות לדמוקרטיה הישראלית: קהילות פעילות, מנהיגות מקומית ויכולת אזרחית לפעול לשינוי מתמשך. כיום פועלים 23 מרכזים לצדק חברתי ברחבי הארץ.
בשיתוף המחנה הישראלי
פורסם לראשונה: 15:12, 27.11.25
