בשיתוף המחנה הישראלי
רבים מאיתנו נוטים לחשוב שהפקקים הם בעיה של תחבורה, שהעומס בבתי החולים הוא עניין של מערכת הבריאות או שההסברה של ישראל בעולם היא שאלה של דיפלומטיה. אבל כל אלה הם בעצם תוצאה של מערכת אחת: המנגנון הציבורי שמאחורי הקלעים, זה שאמור לחבר בין מדיניות לבין מציאות.
כשהמנגנון הזה נחלש – המדינה כולה מתקשה לתפקד. מדינה שטוב לחיות בה אינה נמדדת רק בחוסן ביטחוני או בצמיחה כלכלית אלא באיכות השירות שהיא מעניקה לאזרחיה. מדינה שחושבת לטווח ארוך, שמנהלת את משאביה בחוכמה ושבה הציבור מאמין במערכת הציבורית שלו. כדי להגיע לשם, עלינו להתחיל עכשיו.
במשך שנים השירות הציבורי בישראל נשחק. לא רק בתנאים, ובשירותים הניתנים, אלא גם באתוס, בתנאים ובגאווה. פקידות מקצועית, שהייתה פעם עמוד התווך של המדינה, הפכה לעיתים לשק החבטות של הציבור והפוליטיקה.
בלי תכנון לטווח ארוך, בלי יציבות ניהולית ובלי מערכת שיודעת ללמוד מטעויות, קשה למדינה לתת שירות אמין, יעיל ומתואם לאזרחיה.
הרגע שבו כולם ראו את זה קורה היה 7 באוקטובר 2023, יום שחשף עד כמה המערכת הממשלתית התקשתה לפעול בשעת חירום. לא רק בצבא, אלא גם ברווחה, בחינוך, בדיור, בבריאות ובהסברה. במקומה היו אלה דווקא הרשויות המקומיות, ארגוני החברה האזרחית והאזרחים עצמם שנכנסו לפעולה. מדינה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו האזרחים מחליפים את הממשלה.
מי אנחנו
המרכז להעצמת האזרח פועל כבר למעלה משני עשורים לשיפור הממשל בישראל. מתוך עבודה שוטפת עם עובדי ציבור, מנהלים וגורמי ממשלה, נולד מיזם "מעשה ידינו" – מפת דרכים חדשה לחיזוק השירות הציבורי.
הרעיון פשוט: אין צורך ברפורמות ענק. אפשר וצריך לשנות מבפנים – בצעדים קטנים, ישימים, שמחזקים את המערכת ומחזירים לה את היכולת לעבוד במטרה להפוך את המערכת הציבורית ליעילה, מתואמת, מתוכננת לטווח ארוך, ובעיקר אמינה מול הציבור.
חמישה צעדים שבהם אפשר להתחיל כבר מחר בבוקר:
1. תכנון לטווח ארוך: חוק היעדים הלאומיים
כדי להתמודד עם אתגרי העתיד, ממשבר האקלים ועד הבינה המלאכותית, מהשינויים בשוק העבודה ועד האתגר הדמוגרפי והצבאי, מדינת ישראל חייבת להסתכל קדימה. הצעה פשוטה אחת יכולה לשנות את הכל: חוק יעדים לאומיים, שיחייב כל ממשלה להגדיר עשרה יעדים לארבע השנים הקרובות.יעדים שיגזרו מהם התקציב ותוכניות העבודה, ויאפשרו למדינה לדעת לאן היא הולכת. החוק יעגן גם את המועצה הלאומית לכלכלה כגוף אסטרטגי מתכנן שיציג לממשלה הערכות מצב רב־שנתיות ויבחן מדדים לאומיים, כך תוכל הממשלה לקבל החלטות מושכלות לטווח ארוך ולא רק להגיב לאירועים נקודתיים.
2. שינוי והתאמת השירות הציבורי לאתגרי העתיד
כדי שהמדינה תתפקד, השירות הציבורי חייב להיות מנוע של מצוינות. זה מתחיל בהכרה ש"פקידות" איננה מילה גסה, היא הבסיס שעליו נשענת כל מערכת ממשלתית מתפקדת. צריך לדאוג שהאנשים הטובים ביותר יגיעו לתפקידים הציבוריים.
לשם כך נדרש עדכון וייעול שיטות הגיוס וההכשרה, עידוד כוח אדם מיומן להשתלבות בשירות המדינה, קידום על בסיס מצוינות והעמקת יכולות המנהיגות והניהול, והטמעת תחושת שליחות. בכלל זה ביזור הסמכויות למשרדים עצמם שיוכלו לשלוט ולהשפיע על מצבת כוח האדם במשרדם, והחלת גישה של קדנציות ורוטציות שיאפשרו תנועה וגיוון של עובדי המשרדים במטרה לייצר מוביליות, חדשנות, אופק שירות וגיוון - כמותאם לשוק העבודה של המאה ה־21. מערכת ציבורית איכותית איננה הוצאה, היא השקעה בביטחון הלאומי האזרחי של ישראל.
3. מעקב ובקרה על משימות לאומיות
קבלת החלטה בממשלה היא רק תחילת הדרך. כדי שהחלטות יהפכו למעשים, נדרש מנגנון מעקב ובקרה יעיל, שמאפשר לפתור חסמים ולתעדף משימות בזמן אמת.
כיום קיימים מנגנוני בקרה, אך הם מתמקדים בעיקר בדיווח טכני במקום בבחינה איכותנית של הביצוע. אימוץ כלים ותהליכי עבודה לניטור, הערכה ושיפור תהליך הבקרה יבטיח שהממשלה תוכל לוודא שהמתווה שהיא עצמה קבעה באמת יוצא לפועל, בזמן אמת ובאיכות הנכונה.
4. חיזוק הרשויות המקומיות
בעבר נחשבו הרשויות המקומיות לגופים לא יעילים ולעיתים אף פוליטיים, אך בשנים האחרונות ובעיקר במלחמה האחרונה התברר אחרת: אין תחליף להיכרות עם השטח וליכולת לפעול במהירות לטובת התושבים. ככל שהאוכלוסייה בישראל גדלה והצרכים נעשים מגוונים ומורכבים יותר, קיימת הסתמכות גוברת על הרשויות המקומיות כמוטת השליטה הקרובה ביותר לאזרח.
הרשות המקומית יודעת לזהות בעיות, לגבש פתרונות מותאמים ולתת מענה בזמן אמת, אולם פעמים רבות היא תלויה בתחומים רבים מדי בפעילות השלטון המרכזי. מדינה מתפקדת היא מדינה שסומכת על הרשויות המקומיות שלה ומעניקה להן את הכלים לפעול למען תושביהן, לכן יש להרחיב את סמכויותיה תוך שמירה על תיאום ותכנון ארצי ותקצוב הוגן.
5. תיאום ושיתוף פעולה בין־משרדי
כמאמר הסיסמה "כוחנו באחדותנו" ובעיקר ביכולת לתאם, לשתף פעולה ולפעול יחד. כשמשרדי הממשלה משתפים ידע, מאחדים כוחות ומתכננים במשותף, מתוך תרבות של אמון ולא של טיוח או קרדיט, האפקטיביות גדלה באופן דרמטי.
יש לעודד תרבות של שיתוף, למידה ותיאום מתמשך בין משרדים ויחידות סמך, באמצעות מנגנונים קבועים וערוצי תקשורת פתוחים, להכרעה בין מחלוקות ותיאום בין־משרדי. ממשלה שמדברת בשפה אחת, מתכננת יחד ופועלת בתיאום – היא ממשלה שמסוגלת לתת שירות אמיתי לאזרח.
הדרך קדימה
הצעדים הללו אינם חזון רחוק, הם צעדים מעשיים שניתן ליישם כבר עכשיו. כך רואה המרכז להעצמת האזרח את שליחותו: לחזק את מנגנוני הממשל בישראל, לסייע להם לפעול באופן אפקטיבי, מקצועי ושקוף, ולתת לאזרח סיבה להאמין שהמערכת עובדת בשבילו.
מתוך ניסיון רב־שנים בליווי משרדי ממשלה, רשויות וארגונים ציבוריים, הקים המרכז את מיזם "מעשה ידינו", יוזמה המאגדת ידע, המלצות ופתרונות פרקטיים לחיזוק השירות הציבורי בישראל. מטרת המיזם היא לבנות תשתית מתפקדת ומתואמת, שמעניקה לעובדי הציבור כלים אמיתיים לעבודה יעילה, ונותנת לציבור סיבה להאמין מחדש במערכת.
שירות ציבורי חזק הוא לא מותרות – הוא תנאי למדינה חזקה, צודקת ומתפקדת. אם נביט קדימה אל מדינת ישראל בשנת המאה להיווסדה, נרצה לראות מדינה מתוכננת, אמינה ויעילה, מדינה שמנהלת את עצמה באחריות ובאמון. וכדי להגיע לשם, לא נדרשת מהפכה, רק החלטה להתחיל לעבוד טוב.
בשיתוף המחנה הישראלי
