בשיתוף המחנה הישראלי
"פיתוח הארץ, קידום החקלאות, התעשייה, הימאות, החינוך, הבראת האומה – מחייבים כולם טיפוח המדע עד קצה יכולתנו השכלית והחומרית. הוא הדין בצורכי הביטחון. למען כושר עמידתנו בשער בימים יבואו עלינו לרכז בארץ מיטב הכוחות המדעיים שבעם היהודי, לאפשר לכישרונות המדעיים שבתוך הנוער שלנו להשתלם ולהקדיש כל חייהם לעיון ומחקר מדעי, לצייד אותם במעבדות המשוכללות ביותר בכל שדות המחקר הפיזי והביולוגי, ולהתאים את פעולתם לצורכי ביטחון המדינה ופיתוחה". דוד בן־גוריון, 1950.
"לקחי העבר של עמנו ושל עמים אחרים מלמדים על חשיבותו של חזון במיוחד בשעות משבר. אפשר לראות את התקווה כמין עוגן, שנזרק מתוך קיום חנוק ונואש לעבר עתיד טוב וחופשי יותר (...) והאדם, ולפעמים חברה שלמה, מתחילים למשוך את עצמם אליו" (דויד גרוסמן). למרבה הצער, החזון שאיפשר את הקמת המדינה, ונוסח לתלפיות במגילת העצמאות, איבד מכוחו להנחות את התפתחות המדינה והחלטות הנהגתה. אך דווקא נוכח השבר, בכוח חזון זה לסמן את הדרך לשיקום לאומי, קהילתי ואישי.
כיצד נקדם אותו? במדינה רווית אתגרים הנשענת על קדמה כישראל, לא די בחינוך יסודי, שיהיה בסיס לכל ילדי המדינה. טיפוח ההשכלה הגבוהה והמחקר, הענקת ידע, השכלה ומקצועיות בסביבה המטפחת סובלנות, שוויון וחתירה למצוינות, מהווים מנוע צמיחה מרכזי מעשי למדינה שטוב לחיות בה.
האקדמיה מספקת את התשתית וההון האנושי הנחוצים להתמודדות עם בעיות קשות, ולהכשרת דור העתיד להוביל שינוי. יתרונותיה חיוניים לשיקום וצמיחה, בהם שאיפה למצוינות, פתיחות ועצמאות מחשבתית, הון אנושי מן המעלה הראשונה, אחריות חברתית, ומחשבה ארוכת טווח. חוזקות אלו כבר הוכיחו את עצמן – האקדמיה הישראלית הגיעה להשגים יוצאים מהכלל ברמה העולמית, הינה כר להפיכת ישראל ל־Startup Nation בכל תחומי החיים, שורה ארוכה של חוקרות וחוקרים זכו להכרה עולמית, והיא תחנת מפתח בהתפתחות הנהגת דור העתיד של המדינה. רבות מן ההצלחות של ישראל הן פירות של השקעות עבר באקדמיה בהון האנושי, בטכנולוגיה וברוח, העומדות בליבת החזון למדינת ישראל כפי שהותווה במגילת העצמאות.
חזון אקדמי כלכלי חברתי
כדי לרתום את האקדמיה להתגבר על אתגריה ולתרום להגשמת יסודות מגילת העצמאות, מוצע חזון אקדמי־כלכלי־חברתי לקראת שנת 2048, והצעדים שבידי האקדמיה בארץ לנקוט כדי לקדמו באמצעות שילוב כוחות מגוונים, אישיים, קהילתיים ולאומיים:
1. שקידה על פיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה ואזרחיותיה: פיתוח הארץ בכל תחומי החיים, ובכלל כך, ביטחון, תזונה, כלכלה, בריאות, הנדסה, עושר תרבותי ורווחה נפשית, תלויים במצוינות אקדמית. השאיפה למצוינות עומדת בפני אתגר גדול ורב־פנים. הגבולות בין המציאות לבין פייק הולכים ומיטשטשים, הפופוליזם גואה ברשתות ומחוצה להן, הקיצוניות מנורמלת, והבינה המלאכותית עלולה להחליש חשיבה עצמאית וביקורתית, ולהשתיק קולות מיעוט. אל מול אלה, חיוני להאיץ את פיתוח המצוינות של מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד אוניברסיטאות המחקר, שבהן מפותחים פתרונות מיטביים ובני־קיימא לבעיות מורכבות.
מה ניתן לעשות לעידוד מצוינות בתקופה מאתגרת זו? אחד הניצנים מעוררי התקווה בימים אלה הוא ההתעוררות לפעולה של סטודנטים וסטודנטיות, שאותה חיוני למנף באמצעות מתן גיבוי ליוזמותיהם, עידוד שיתופם בעשייה המדעית, חיזוק חשיבה ביקורתית ורגישות לאחר, והגברת שיתופם בגיבוש מדיניות ציבורית. זאת לצד טיפוח שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מובילות בעולם, עידוד חוקרים וחוקרות לצאת לעולם ולחזור לארץ עם כלים וידע חדשים, טיפוח תוכניות חילופי סטודנטים, תגמול יצירת שיתופי פעולה רב־תחומיים; השקעה בתשתיות המחקר באמצעות שילוב בין מקורות תקציבים ציבוריים נטולי אג׳נדה למטרות מחקר בסיסי ושיתופי פעולה עם התעשייה לקידום מחקר יישומי. כל זאת בניצוחם של אנשי ונשות אקדמיה מהמעלה הגבוהה ביותר, שיוצבו בעמדות הובלה וקבלת החלטות כגון ראשות המועצה להשכלה גבוהה.
2. חירות ושוויון: האקדמיה אינה נגישה דיה. הגברת הנגישות לאקדמיה חיונית כדי לטפח שוויון הזדמנויות לנשים וניוד חברתי של קבוצות מוחלשות, לצד טיפוח חשיבה עצמאית, חירות לשאול שאלות, להטיל ספק ולפתח חשיבה יוצרת. בהקשרים אלה יש להימנע מפתרונות פופוליסטיים שיגבירו את הנגישות לכאורה, באמצעות הקלות, הפרדות או מכסות- צעדים שעלולים להעמיק הפערים עם הזמן.
"האקדמיה הישראלית הגיעה להשגים יוצאים מהכלל והיא תחנת מפתח בהתפתחות הנהגת דור העתיד של המדינה. רבות מההצלחות של ישראל הן פירות של השקעות עבר באקדמיה בהון האנושי, בטכנולוגיה וברוח, העומדות בליבת החזון כפי שהותווה במגילת העצמאות"
מה ניתן לעשות? נגישות לאקדמיה נשענת על יסודות החינוך הממלכתי. טיפוח והרחבת החינוך בגיל הרך, חובת לימודי ליבה לכלל האוכלוסייה, שידוד מערך החינוך הממלכתי להתמקדות בהענקת כלים לרכישת ידע ומיומנויות כבר מהגיל הרך ולאורך כל שנות הילדות, תגבור נגישות לכלים הנדרשים לכל אדם לעמוד על רגליו ולסייע לאחר ופיתוח תרבות השומרת מכל משמר על חופש הביטוי ועל עצמאות מחשבתית יאפשרו יצירתיות וחופש לטעות בסביבה בטוחה. יש לוודא כי האקדמיה משלבת ומטפחת גם בני ובנות מיעוטים ואת הציבור הערבי בארץ, ובכך מקדמת חירות ושוויון וסוללת את הדרך לשילובם במוקדי קבלת החלטות ובהנהגת המדינה.
3. קבלה למשפחת העמים, הושטת יד לשלום ושכנות טובה: המדע והמחשבה האנושית אינם יודעים גבולות, תרתי משמע. כיוון שמוסדות ההשכלה הגבוהה תלויים בהזנה הדדית עם קבוצות מחקר מרחבי העולם, עצמאותם חיונית ליצירת קשרי שכנות ושיתופי פעולה מקצועיים אקדמיים, גם כאשר הלאומנות גואה.
מה ניתן לעשות? השנים הבאות יאופיינו באתגרים משמעותיים המשותפים לנו, לשכנותינו, למדינות המפרץ והמזרח התיכון, כמו התחממות ומדבור, עוני ומצוקה, לצד מהפכת בינה מלאכותית ומאגרי כוח ומידע גלובליים, המחייבים חשיבה מחדש בכל תחומי החיים. מוטיבציה משותפת לפתרון בעיות, מקרבת ומאפשרת בניית גשרים באמצעות נקיטת צעדים אופרטיביים מבוססי עובדות: ביקורת הוגנת על מדינת ישראל תידון בנפש חפצה, הכלת מגוון תאפשר הידוק הקשר עם כל קשת הגוונים של יהדות העולם ועם בני דתות והשקפות מגוונות. הסכמי אברהם יוכלו לאפשר לא רק תמיכה מדינית בתהליכי השלום, אלא גם שיתופי פעולה מדעיים. פתיחת סניפי אוניברסיטאות וקשרי מחקר עם א.נשי אקדמיה במדינות השכנות, בשטחי היישות הפלסטינית וברצועת עזה, יסייעו לקידום פתרון הסכסוך עם העם הפלסטיני. טיפוח חקלאות לצד שמירת אוצרות טבע באזור, שיתוף טכנולוגיה, הנדסה, רפואה וחקר תרבויות ומדעי החברה, יסייעו בשילוב המדינה בחבר העמים וחיזוק חוסנה.
4. על מוסדות האקדמיה לפעול לחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מדינת הלאום של העם היהודי, השוקדת על שוויון זכויות לכל אזרחיה. ייעודם של הקמפוסים האקדמיים הוא להציע כלי חשיבה, ידע וכלים לפתרון בעיות מורכבות. על כן, חובה על המוסדות האקדמיים לחנך לערכים ליברליים, בעיקר לסובלנות, לשוויון, וחופש מחשבה. יש לעודד את קהילת האקדמיה לדון בבעיות השעה, כחלק אינטגרלי מהפעילויות האקדמיות. הדבר חיוני כדי לאפשר שינוי בתרבות השיח הישראלית – לא במובן של שיח אחיד המשתיק הבדלים, אלא שיח פתוח שבאמצעותו ילובנו בעיות אמת, יגובשו עקרונות לחוזה הבסיסי שבין האזרח למדינה ומוסדותיה, לצד התוויית מחויבות אזרחיות לחברה בישראל, תוך רגישות לאתגרים בפניהם ניצבת המדינה וכלל תושביה, כמדינה דמוקרטית, חפצת חיים, צדק ושלום.
הכותבות הן ממובילות מטה "מאבק האקדמיה", פרופ' רוני גבע (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' טלגם-כהן (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ' אורנה קופרמן (האוניברסיטה העברית)' פרופ' יאיר שגיא (אוניברסיטת חיפה) וחברות וחברי אקדמיה רבים נוספים שתרמו לפיתוח חזון זה/
בשיתוף המחנה הישראלי
פורסם לראשונה: 14:54, 27.11.25
