ניתוחי לייזר לתיקון ראייה הפכו בשנים האחרונות לשגרה רפואית. מדובר בטיפולים מדויקים עם שיעורי הצלחה גבוהים, ובכל זאת, עבור רבים, עצם המחשבה על "לייזר בעיניים" מעוררת התלבטות. השאלות חוזרות על עצמן: איזו שיטה מתאימה לי, כמה זמן נמשכת ההחלמה, מה קורה אם הקרנית דקה, ומה עושים כשמגיע גיל 40 והמשקפיים חוזרים לתמונה. התשובות של פרופ' גיא קליינמן, ד"ר עפרי רימוני וד"ר שרה סלע, הרופאים המומחים של עין טל הדסה, מציגות תמונה מלאה של השיטות הקיימות, ומסבירות למה ההתאמה האישית לכל מטופל ומטופלת היא לב ההחלטה.
"אין שיטה אחת שמתאימה לכולם"
הבחירה בשיטת הניתוח נקבעת בבדיקת התאמה מקיפה, ולא לפי השיטה המוכרת או הפופולרית ביותר. ד"ר שרה סלע, רופאה ומנתחת בכירה בעין טל הדסה ורופאה בכירה במחלקת העיניים במרכז הרפואי הדסה עין כרם, מפרטת כי "בודקים פרמטרים כמו מספר המשקפיים ויציבותו, את צורת הקרנית ועובייה, וכן את מצב העין של המטופל, לרבות יובש".
פרופ' גיא קליינמן, רופא ומנתח בכיר בעין טל הדסה ומנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), מוסיף כי "התאמת הניתוח למטופל מתבססת על בדיקה מדוקדקת של מבנה העין ובמיוחד הקרנית ועובייה ועל המספר שיש במשקפיים, בשילוב עם הרגלי החיים והצרכים של המטופל". ד"ר עפרי רימוני, רופאה ומנתחת בכירה בעין טל הדסה ורופאה בכירה ביחידת הקרנית והקטרקט במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מדגימה איך אורח החיים משפיע על ההחלטה: "למשל, עבור מטופל שעוסק בספורט מגע או נמצא בסיכון לחבלה בעין, עשויה להיות עדיפות לשיטה שאינה כוללת יצירת מתלה בקרנית".
שלוש דרכים מרכזיות לטפל בקרנית
ההבדל בין השיטות הקיימות בתחום ניתוח הלייזר הוא באופן שבו מטפלים בקרנית. ד"ר סלע מסבירה כי "בשיטת PRK, המכונה 'השיוף', מבצעים את הטיפול על פני הקרנית. ב-IntraLASIK יוצרים בעזרת לייזר שכבה דקה בקרנית, מתלה, מרימים אותה ומבצעים את הטיפול מתחתיה. ב-SMILE מוציאים פיסת רקמה מתוך הקרנית דרך פתח קטן, ללא הרמת שכבה".
ד"ר רימוני מוסיפה כי "SMILE מתאימה בעיקר לתיקון קוצר ראייה ואסטיגמציה, ובדיקת ההתאמה נועדה לברר איזו שיטה תהיה המתאימה והבטוחה ביותר עבור המטופל. כדאי לדעת גם שיובש בעיניים ואלרגיה אינם בהכרח מכשול". לדבריה, "מטפלים בהם ומאזנים את פני העין לפני שמחליטים על הניתוח ועל השיטה".
"ההבדל מורגש בעיקר בימים הראשונים"
ההבדלים בין השיטות מורגשים בעיקר בתקופת ההחלמה. פרופ' קליינמן מסביר כי "היתרון של ה-IntraLASIK הוא ההחלמה המהירה, בדרך כלל אין כאבים לאחר הניתוח והראייה חוזרת במהרה". שיטת ה-SMILE, לדבריו, נמצאת באמצע. "בדרך כלל אין כאבים והראייה מתייצבת תוך ימים בודדים". ב-PRK, לעומת זאת, "בימים הראשונים עלולים להופיע אי נוחות ואף כאבים, ולראייה לוקח בדרך כלל כשבוע להגיע לרמה תפקודית".
ד"ר רימוני מסבירה את הסיבה לכך - "ב-PRK מסירים את שכבת האפיתל של הקרנית ומאפשרים לה להיבנות מחדש, ולכן צפויות רגישות לאור וראייה מטושטשת. התייצבות מלאה יכולה להימשך עד כשלושה חודשים". מנגד, מכיוון שב-PRK לא נוצר מתלה בקרנית, השיטה מתאימה במיוחד לבעלי קרנית דקה ולמי שעוסקים בספורט מגע.
ומה לגבי התוצאה עצמה? ד"ר סלע מציינת כי במחקר צבאי שבחן את שלוש השיטות, שיעור העיניים שהגיעו לראייה של שש על שש כעבור שישה חודשים היה דומה בכולן. במילים אחרות, ההבדלים בין השיטות נוגעים בעיקר לחוויית ההחלמה בשבועות הראשונים, ופחות לתוצאה הסופית. פרופ' קליינמן מסכם כי "באופן עקרוני, תוצאות הניתוח, לאחר שהותאם אישית למטופל, הן זהות - וטובות מאוד".
כשהלייזר לא מתאים
יש מטופלים שהקרנית שלהם דקה מדי או שהמספר גבוה מדי לטיפול בלייזר. גם עבורם יש פתרון: עדשה תוך עינית, הנקראת ICL. ד"ר רימוני מסבירה כי "בניגוד לניתוחי לייזר, שבהם משנים את צורת הקרנית, ב-ICL משתילים בתוך העין עדשה דקה וגמישה, הממוקמת מאחורי הקשתית ולפני העדשה הטבעית של העין".
העדשה מתווספת לעדשה הטבעית ואינה מחליפה אותה, ולכן יכולת המיקוד נשמרת, ואם נדרש אפשר להוציא או להחליף אותה. ד"ר סלע מסבירה כי "מדובר בניתוח בתוך העין, ולכן נבדקים מראש בין היתר מקום פנוי לעדשה ומצב שכבת התאים הפנימית של הקרנית. יש גם סיכונים, כגון עלייה בלחץ תוך עיני, התפתחות קטרקט או פגיעה בתאי הקרנית". בשורה התחתונה, "חשוב להבין שמי שאינו מתאים לניתוח לייזר אינו מתאים בהכרח להשתלת עדשה". לכן גם כאן, ההחלטה מתקבלת רק אחרי בדיקה מקיפה.
"המוח מסנכרן את התמונה"
בסביבות גיל 40 מתחילה פרסביופיה, ירידה טבעית ביכולת להתמקד מקרוב, וגם מי שלא הרכיב משקפיים שנים עשוי להזדקק למשקפי קריאה. אחת הדרכים להתמודד איתה בלייזר היא מונוויז'ן. פרופ' קליינמן מסביר כי "בעין אחת מתקנים תיקון מלא לראייה מרחוק, ובעין השנייה משאירים מספר קטן, בין מינוס 1.0 למינוס 1.5". היתרון הוא דחיית הצורך במשקפי קריאה ואפשרות לראות מרחק ביניים, כמו מחשב, בלי משקפיים. "כל עין רואה תמונה אחרת והמוח מסנכרן זאת, ומעל 90% מהמטופלים מסתדרים עם המצב הזה מצוין".
עם זאת, הרופאים מדגישים שהפתרון לא מתאים לכולם. ד"ר סלע מצביעה על "השפעה אפשרית על תפיסת העומק ועל נהיגת לילה", וד"ר רימוני מוסיפה כי "המונוויז'ן אינה עוצרת את תהליך הפרסביופיה". שתיהן ממליצות לדמות את המצב מראש בעזרת עדשות מגע. לדברי פרופ' קליינמן, "במצבי קיצון, כמו נהיגה בלילה, אפשר להשתמש במשקפיים שמתקנים את העין שהושארה עם מספר לראייה מקרוב. אפילו להחזיק אותם בתא הכפפות".
תכנון שמסתכל קדימה
בעין טל הדסה לא רואים בניתוח להסרת משקפיים פתרון אחיד לכולם. ד"ר רימוני מספרת כי "ההחלטה מתחילה בבדיקה מקיפה, ולצדה נבדק גם אופן השימוש בראייה במהלך היום: עבודה מול מחשב, נהיגה, ספורט וצורך בראייה לרחוק או ראייה לקרוב. אנו מביאים בחשבון גם שינויים טבעיים שצפויים להתרחש עם הגיל". ד"ר סלע מוסיפה שכדאי לבצע תיאום ציפיות בין הרופא למטופל. "הניתוח מתקן את הראייה כיום, אך אינו עוצר את שינויי הגיל, ומי שרואה היטב לרחוק עשוי להזדקק בהמשך למשקפי קריאה".
כדי שההחלטה תתקבל על בסיס נתונים מלאים, בדיקת ההתאמה בעין טל הדסה כוללת מיפוי ממוחשב של הקרנית, בדיקה אופטומטרית ובדיקה של רופא מנתח בכיר. בתהליך 'הבדיקה הכפולה' של המרכז, המדידות הקריטיות מאומתות בשני מועדים נפרדים, ורופא בכיר קובע את שיטת הניתוח ומלווה אותו לאורך כל התהליך. כך השיטה מותאמת למבנה העין ולאורח החיים של המטופל, ולא המטופל לשיטה.
"תחושת ביטחון נבנית כשמקבלים תמונה מלאה"
מה מרגיע מטופלים שחוששים מניתוח עיניים? ד"ר רימוני מספרת כי "החשש מ'לייזר בעיניים' הוא טבעי לחלוטין והוא השכיח ביותר שאני פוגשת בקליניקה". לדבריה, "ככל שהמטופל מבין יותר למה לצפות בניתוח ובהחלמה, כך פוחת חוסר הוודאות".
ד"ר סלע מספרת כי "אני מתחילה בהקשבה, כי לכל מטופל חשש אחר: מכאב, מפגיעה בראייה או מתוצאה שלא תעמוד בציפיות. השיחה כוללת גם תופעות אפשריות כמו יובש, סנוור והילות סביב אורות, ואת האפשרות שעדיין יידרשו משקפיים במצבים מסוימים". לדבריה, "תחושת ביטחון נבנית כשהמטופל מקבל תמונה מלאה, מרגיש חופשי לשאול כל שאלה ויכול לקבל החלטה בקצב שלו".
לסיכום, ניתוח להסרת משקפיים הוא הרבה יותר משיטה אחת. קיימות מספר שיטות לניתוח לייזר, עדשה תוך עינית למי שהקרנית שלו אינה מתאימה ואפשרות למונוויז'ן מגיל 40 - ולכל אחת מהן מטרות, יתרונות, מגבלות ומשך החלמה משלה. התוצאה הטובה ביותר מושגת כשהשיטה נבחרת אחרי בדיקת התאמה מקיפה, לפי מבנה הקרנית, המספר, מצב פני העין, אורח החיים והשינויים שצפויים בראייה עם השנים. הבחירה הזו דורשת עין מקצועית וניסיון קליני, ולכן הצעד הראשון הוא בדיקת התאמה יסודית אצל צוות מנוסה, כמו הצוות הרפואי של עין טל הדסה, שבונה לכל מטופל את הפתרון שמתאים לעיניים שלו.
רוצים לדעת איזו שיטה מתאימה לכם?
בדיקת ההתאמה בעין טל הדסה נערכת בסניפים בתל אביב, בירושלים ובחיפה, על ידי צוות של רופא, אופטומטריסט וטכנאי רפואי, וללא עלות. בסיום הבדיקה תקבלו המלצה אישית: האם אתם מתאימים לניתוח, ובאיזו שיטה. גם אם נאמר לכם בעבר שאינכם מתאימים לניתוח לייזר, כדאי לבדוק שוב, ייתכן שיש פתרון אחר שמתאים לכם.
לתיאום בדיקת התאמה התקשרו למוקד עין טל הדסה: 5023* או השאירו פרטים כאן:






