זו השאלה שעמדה במרכז ועידת AI Skills & Tech 2026 , שהובילה אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, בשיתוף TheMarker וקרן טראמפ. הוועידה הפגישה בכירות ובכירים מהאקדמיה, מהתעשייה, ממערכת החינוך, מהמגזר הציבורי, ממערכת הביטחון ומהחברה האזרחית, לדיון באחת מסוגיות היסוד של חוסנה העתידי של ישראל: כיצד מחנכים, מלמדים ומקנים כלים לדור המהנדסות, המהנדסים, נשות ואנשי הטכנולוגיה שיובילו את המשק בעידן הבינה המלאכותית.
עבור אפקה, מדובר במהלך רחב ומתמשך אותו היא מובילה בעשור האחרון כדי להציב על סדר היום הלאומי את שאלת ההון האנושי ההנדסי־טכנולוגי בישראל, מתוך הבנה שהיתרון הטכנולוגי של המדינה נשען לא רק על חדשנות, השקעות ותשתיות, אלא בראש ובראשונה על האנשים שיידעו לפתח, להוביל, לנהל ולהפוך רעיונות וטכנולוגיות לפתרונות מעשיים.
לא רק טכנולוגיה, אלא אנשים
הדיון על עתיד ההון האנושי הטכנולוגי בישראל כבר מזמן אינו דיון אקדמי בלבד. הוא נוגע ביכולת של תעשיית ההייטק להמשיך להוביל, של מערכת הביטחון להתמודד עם אתגרים מורכבים, של התעשייה לאמץ חדשנות, ושל מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה להכין צעירות וצעירים לעולם עבודה שמשתנה במהירות.
בוועידה עלתה שוב ושוב אותה נקודה: בעידן ה AI, היתרון אינו נמצא רק אצל מי שמחזיקים בידע, אלא אצל מי שיודעים ללמוד, לשאול, ליזום, לעבוד עם אחרות ואחרים, ולתרגם טכנולוגיה לפתרון ממשי. לצד בסיס מדעי והנדסי עמוק, נדרשות היום יכולות כמו חשיבה ביקורתית, פרואקטיביות, למידה עצמאית, עבודת צוות, תקשורת, הסתגלות מהירה והבנה מערכתית.
אלה כבר אינן “מיומנויות רכות” במובן המסורתי של המילה. הן הופכות לחלק בלתי נפרד מדמות המהנדסת והמהנדס בעידן החדש.
(קרדיט תמונה mganift)
“הצעירים נולדו לתוך זה”
אחד הקולות המרכזיים בוועידה היה של עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ישראל, שהתייחס לחשיבות של שילוב צעירות וצעירים בתעשייה דווקא בתקופה שבה ארגונים רבים מצמצמים גיוס של ג׳וניוריות וג׳וניורים.
“אני לא מבין חברות שלא מעסיקות ג'וניורים”, אמר קריג. “אנחנו אולי לומדים AI, אבל החבר'ה הצעירים נולדו לתוך זה. הם משתמשים בטכנולוגיה הזאת הרבה יותר טוב מהמבוגרים, ומביאים ערך שאנחנו לא יכולים לייצר”.
האמירה הזו נוגעת באחת השאלות הבוערות בשוק העבודה: כיצד מאפשרים לדור הצעיר להיכנס לתעשייה, להתנסות, ללמוד ולהביא ערך דווקא בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת מהר כל כך. אם בעבר ניסיון היה כמעט תנאי כניסה בלעדי, הרי שבעידן הנוכחי יש ערך גם ליכולת לאמץ כלים חדשים, לחשוב אחרת ולהתנהל בסביבה טכנולוגית שמשתנה כל הזמן.
קריג התייחס גם למסלול הלימודים הנדרש כיום, וסיפר כי כיוון את אחיינו לשילוב של חשמל ומדעי המחשב. “זה העתיד”, אמר. לדבריו, מול ה-AI, המיומנויות והבסיס המתמטי הם הדבר החשוב ביותר, משום שבסופו של דבר מי שיצטרכו למצוא את הפתרונות הם האנשים.
הדברים האלה מתחברים ישירות לתפיסת העולם שאפקה מקדמת: חינוך הנדסי אינו יכול להסתפק בהעברת ידע מקצועי. הוא צריך לבנות אצל סטודנטיות וסטודנטים בסיס מדעי ומתמטי עמוק, הבנה טכנולוגית רחבה ויכולת להתמודד עם בעיות שלא בהכרח נלמדו מראש בכיתה.
מה באמת מחפשים מנהלות ומנהלים?
לצד דברי הדוברות והדוברים, אחד המוקדים המרכזיים בוועידה היה הצגת מדד הכישורים 2026, שנערך בשיתוף אפקה, TheMarker וקרן טראמפ בקרב מנהלות ומנהלים מענף ההייטק ומשאר ענפי המשק. המדד בחן אילו כישורים נתפסים כיום כקריטיים לגיוס, להתפתחות מקצועית ולהצלחה בעולם העבודה המשתנה.
הממצאים הצביעו על שינוי משמעותי בציפיות של שוק העבודה. בענף ההייטק, פרואקטיביות דורגה כמיומנות האישית החשובה ביותר, עם 61% בקרב מנהלות ומנהלי הייטק, לעומת 46% בשאר ענפי המשק. במקביל, ניכרה עלייה בחשיבות היכולת לעבוד עם כלי בינה מלאכותית, בעיקר בקרב מנהלות ומנהלים בענף הטכנולוגי.
המשמעות ברורה: התעשייה אינה מחפשת רק מי שיודעות ויודעים להפעיל כלי AI. היא מחפשת אנשים שמסוגלים ללמוד במהירות, ליזום, לעבוד בצוותים מגוונים, לחשוב באופן ביקורתי, להבין מערכות מורכבות ולהוביל פתרונות גם בתנאים של אי־ודאות.
במילים אחרות, היתרון הטכנולוגי של ישראל לא ייקבע רק לפי הכלים שיפותחו כאן, אלא לפי איכות ההון האנושי שיידע להשתמש בהם, לפתח אותם ולהוביל באמצעותם שינוי.
לא לבחור מקצוע רק לפי טרנד
גם מירב בהט, מנכ"לית דאזז שנרכשה על ידי WIZ , התייחסה בוועידה לשילוב בין טכנולוגיה, קריירה ותשוקה מקצועית. בהט הדגישה כי חשוב להשתמש בכלי AI באופן שמותאם למקצוע, אך גם לבחור מסלול קריירה מתוך עניין אמיתי ותשוקה.
המסר הזה חשוב במיוחד בתקופה שבה צעירות וצעירים פוגשים שוק עבודה רווי באזז סביב AI , סייבר, דאטה וטכנולוגיות מתקדמות. הבחירה במסלול לימודים או קריירה אינה יכולה להתבסס רק על טרנד. היא צריכה להישען על סקרנות, יכולת למידה, הבנה של עולם העבודה, ובעיקר על חיבור בין יכולות אישיות לבין צורך אמיתי של התעשייה.
זו גם הסיבה שבאפקה מדגישים כי לימודי הנדסה ומדעים בעידן הנוכחי צריכים להעניק הרבה מעבר לידע טכני. הם צריכים לעזור לסטודנטיות ולסטודנטים לפתח זהות מקצועית, להבין את מקומם בעולם העבודה, ולרכוש כלים שיאפשרו להם להתפתח לאורך קריירה שלמה.
מהוועידה אל הקמפוס
עבור אפקה, השיח שנוצר בוועידה אינו מסתיים באולם הכנסים. הוא חלק מתפיסה רחבה יותר של חינוך הנדסי, שמבקשת לחבר בין בסיס מדעי וטכנולוגי עמוק לבין התנסות מעשית, כישורים אישיים ויכולת להשתלב בעולם עבודה משתנה.
נשיא אפקה, פרופ' יוסי רוזנוקס, הדגיש בוועידה כי תפקידה של האקדמיה בעידן הנוכחי אינו רק להקנות ידע, אלא לחנך מהנדסות ומהנדסים שיוכלו להתמודד עם מציאות משתנה, ללמוד לאורך זמן, לעבוד בצוותים מגוונים ולהוביל פתרונות טכנולוגיים בעלי ערך למשק ולחברה.
התפיסה הזו באה לידי ביטוי בתוכניות הלימוד באפקה, המשלבות לצד הליבה ההנדסית גם פרויקטים יישומיים, עבודה בצוותים, חיבור לאתגרים מהתעשייה, שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים ופיתוח כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יוזמה, תקשורת, פתרון בעיות והתמודדות עם עמימות – כחלק מתפיסה שמחברת בין אקדמיה לתעשייה כבר במהלך הלימודים. בעידן שבו כלי AI יכולים לייצר תשובות במהירות, הערך של המהנדסות והמהנדסים נמצא דווקא ביכולת לשאול את השאלה הנכונה, להבין את ההקשר, לזהות מגבלות ולבנות פתרון שאפשר לסמוך עליו.
הדברים שעלו בוועידה חיזקו את אותה נקודה מזוויות שונות: מבכירי תעשיית השבבים וה- AI, דרך מובילות ומובילים מעולמות הסייבר, התעשייה הביטחונית, ניהול המוצר, החינוך והאקדמיה. הפסיפס הרחב הזה המחיש כי שאלת הדור הטכנולוגי הבא אינה שייכת לענף אחד, אלא למשק הישראלי כולו. כולם הצביעו על אותו אתגר: כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי של ישראל, צריך לפתח דור שיודע לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא לחשוב, ליזום ולהוביל באמצעותה.
במה לאומית מתמשכת
ועידת AI Skills & Tech 2026 היא חלק ממהלך רחב שמובילה אפקה בעשור האחרון. במשך שבע שנים רצופות התקיים כנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה, שעסק בנושאים כמו חינוך להנדסה ופתרון בעיות במערכת החינוך, מוכנות האקדמיה לעולם משתנה, וחינוך מהנדסות ומהנדסים לאתגרי המאה ה-21.
מתוך המהלך הזה נולדה בשנת 2023 ועידת Skills & Tech בשיתוף TheMarker העוסקת בפער שבין הכישורים הנדרשים בשוק התעסוקה הטכנולוגי המשתנה לבין הכלים, הידע והמיומנויות הנרכשים לאורך הרצף החינוכי: מבית הספר, דרך האקדמיה ועד הכניסה לעולם העבודה.
השנה, עם ועידת AI Skills & Tech 2026 קיבל השיח הזה משמעות דחופה במיוחד. מהפכת הבינה המלאכותית כבר משנה תפקידים, תהליכי עבודה, מודלים עסקיים ותפיסות ניהוליות, ומחייבת חשיבה מחודשת על הדרך שבה מחנכים את הדור הטכנולוגי הבא של ישראל.
בולט במיוחד היה גם מקומן בוועידה של נשים מובילות בזירות הטכנולוגיה, הניהול, הסייבר, החינוך והחדשנות. השתתפותן בוועידה המחישה כי בניית ההון האנושי הטכנולוגי של ישראל מחייבת לא רק מומחיות טכנולוגית, אלא גם גיוון של קולות, ניסיון, נקודות מבט ותחומי ידע.
בשורה התחתונה, אם ישראל רוצה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה בעידן ה- AI השאלה המרכזית אינה רק איזו טכנולוגיה תוביל את העתיד, אלא איך מחנכים את הדור שיוביל אותה.
מוגש מטעם מכללת אפקה
