בית משפט השלום באשקלון זיכה את סלמאן סדאן, רועה גמלים מדרום הארץ, מעבירה של אי ציות להוראות פקח, והרשיע אותו בהכנסת בעלי חיים לשמורת טבע, איסור הליכה מחוץ לשבילים מסומנים ופגיעה בשמורת טבע.
2 צפייה בגלריה
גמלים
גמלים
גמלים
(צילום: EPA)


על פי כתב האישום שהוגש נגדו בשנת 2017, סדאן רעה יחד עם אישה אחרת עדר של 50 גמלים בתוך שמורת טבע הר הנגב. עדר הגמלים, השייך לנאשם, נע מחוץ לשבילי המסומנים בשמורה, כשהוא מלווה את רועת העדר ברכבו. הנאשם התבקש על ידי פקחי רשות הטבע והגנים לעצור, אך הוא נמלט מהם.
בנוסף, במקרה אחר שאירע בשנת 2016, הכניס סדאן לנחל ניצנה במתחם השמורה שני גמלים אותם רעה עד שהגיע פקח.
סניגורו של סדאן טען להגנה מן הצדק. לטענתו, יש לבטל את כתב האישום, שכן המדיניות של רשות הטבע והגנים נועדה לפגוע באורח חייהם של הבדואים החיים באזור השמורה מזה מאות שנים. הוא טען כי מדיניות רט"ג אינה מבוססת על שיקולים של הגנה על הטבע ועל האקולוגיה בשמורה, אלא נועדה לדחוק את רגליהם של רועי גמלים בדואים.
2 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
לטענת המדינה, הכנסת גמלים עלולה לגרום לנזק לפראים בשטח השמורה ולהטריד אותם, באופן שיכול לפגוע בהתרבות ובהתפתחות הטבעית שלהם. זאת, כתוצאה ממאבק על מקורות מים או משהות הרועים בשטח. עוד טען נציג המדינה כי החלו באכיפה הדרגתית בנושא.
הנאשם הציג עדות מומחה, לפיה ערכי הטבע בשמורה התפתחו בעבר במקביל לנוכחות גדולה בהרבה מהיום של גמלים. בנוסף, הצביעו על מחקרים מרחבי העולם המלמדים כי רעייה מתונה של גמלים אף עשויה להועיל למערכת האקולוגית.
השופטת ענת חולתא החליטה לזכות את הנאשם מעבירה של אי ציות לפקח מחמת הספק, שכן לא ניתן לקבוע האם הבין כי מדובר בפעולת אכיפה, על רקע מפגשים רבים של הנאשם עם הפקחים בעבר. השופטת קבעה כי יש לדחות את טענת ההגנה מן הצדק.
השופטת התעלמה מחוות הדעת של המומחה, שההגנה הגישה לה, וקבעה כי יש להרשיע את רועה הגמלים שכן המחוקק קבע כי רעייה בשמורה מהווה עבירה. "די בכך לחייב הרשעה בעבירה זו".