הרכב קדם המשפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יפרסם בקרוב את החלטתו בשאלה האם לתובעת הראשית של בית הדין פאטו בנסודה יש סמכות לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה נגד ישראל ולקבוע את הגבולות הטריטוריאליים שבה החקירה תתבצע. בישראל ישנה דריכות לקראת ההחלטה, שייתכן שתתפרסם כבר השבוע.
מדובר בהרכב של שלושה שופטים - פיטר קובקס, מרק פרין וריינה אלפיני-גנסו. הנחת העבודה בדרג המדיני היא שישראל תקבל התראה קצרה של יום יומיים לפני הפסיקה. בית הדין יוצא לפגרה בסוף השבוע הקרוב ואם לא תינתן פסיקה עד יום שישי, ההחלטה תידחה עד אחרי הפגרה.
יש סברה שבית הדין יבחר דווקא לדחות את הפסיקה שלו בעניין ישראל והפלסטינים עד לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר כדי לראות אם דונלד טראמפ ייבחר לכהונה שנייה.
בחודש שעבר חתם טראמפ על צו נשיאותי המתיר להטיל סנקציות כלכליות על גורמים בכירים בבית הדין בהאג שיהיו מעורבים בניסיונות לחקור ולהעמיד לדין חיילים אמריקנים בגין פעולותיהם באפגניסטן או בעלי ברית של ארה"ב, כולל ישראל. הצו כולל החרמת נכסים של אותם גורמים וכן שלילת כניסתם וכניסת בני משפחתם לארה"ב.
בית הדין אפשר לישראל להעביר את עמדתה בנושא עד 24 ביוני, אך ישראל החרימה את ההליך כולו כדי לא לתת לו לגיטימציה. ההערכה הרווחת בישראל היא שבית הדין יאמץ את עמדת התובעת לגבי קיום סמכות לגבי פשעים בפלסטין המשתרעת על כלל "השטחים הפלסטינים הכבושים". עם זאת, יש גם אפשרות שבית הדין ידחה את עמדת התובעת או לא יתערב ויחזיר את המקרה לטיפולה של בנסודה.
התובעת ביקשה מבית הדין לקבוע גם את הגבולות הטריטוריאליים שבהם אמורה להתנהל החקירה על פשעי מלחמה. עם זאת, התובעת כבר הגדירה את הגבולות האלה כ"גדה המערבית כולל מזרח ירושלים ועזה". לא ברור אם הרכב קדם המשפט יתערב בקביעה הזו שכן המשמעות שלה היא קביעת הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית.
אם בוחנים את הרקורד של השופטים בהרכב קדם המשפט לישראל יש כנראה בעיה. הרכב השופטים בערכאת קדם המשפט הוא קבוע ולכן מדובר באותם שופטים שקבעו בנובמבר 2018 כי על התובעת לבחון מחדש את החלטתה שלא לפתוח חקירה בפרשת משט ה"מרמרה" ואשר הורו ביולי של אותה שנה, בצעד תקדימי, לרשם בית הדין להקים מערך מידע ופנייה לציבור עבור קורבנות בפלסטין, עוד בשלב הבדיקה המקדמית.
התובעת בהאג: יש פשעי מלחמה בשטחים פלסטיניים
"במילים אחרות, מדובר בהרכב שגישתו לישראל אינה אוהדת, בלשון המעטה", אמרה אל"מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית.
אם בית הדין יקבע שלבנסודה יש סמכות לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה, גורמים ישראלים, הן מקרב אנשי הצבא, בדרגות השונות, והן מי שמקדם את פעילות ההתנחלויות, יוכלו למצוא את עצמם עומדים בפני הליכים פליליים, וכן כי יוצאו לגביהם צווי מעצר או צווי התייצבות. בין הבכירים האלה יכולים להיות גם ראש הממשלה, שרים, הרמטכ"ל, אלופי פיקוד וקצינים בכירים אך גם ראשי מועצות ויישובים בהתנחלויות.
ישראל מן הסתם תחרים את בית הדין ולא תשתף איתו פעולה, מה שעלול בהמשך להביא את בית הדין להוציא צווי מעצר חשאיים נגד ישראלים וישראל לא בהכרח תוכל לדעת על כך. הדבר יחייב את ישראל להיערכות מיוחדת וזהירות יתרה בטיסות של אישים ישראלים וקצינים בכירים לחו"ל מחשש שייעצרו.
ישראל מגבשת סל של כלים שיאפשר להתמודד עם פתיחת חקירה כזו של בית הדין בהאג ובכלל זה מטרייה הגנתית לאישים ישראלים וקצינים שבית הדין יבחר לחקור. ישראל תפעל גם לעשות דה-לגיטימציה לבית הדין ותבקש מארה"ב להפעיל סנקציות נוספות נגדו.
בשבועות האחרונים התקיימו כמה דיונים בנושא היערכות לפסיקה של בית הדין בהאג בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים. משרד החוץ יכריז על המאמץ המדיני בנושא. בכירים בישראל אומרים כי סוגיית האג הולכת ללוות אותנו הרבה זמן ולגרום כאב ראש גדול אך "ישראל לא חסרת אונים ויש לנו מה לעשות בנושא הזה".
בהקשר זה אמרה שרביט ברוך כי "צווי המעצר יכולים להיות מוצאים באופן חשאי ללא ידיעת האדם שלגביו הוצא הצו. משהוצא צו מעצר, כל מדינה חברה בבית הדין מחויבת לבצעו ולהעביר את העצור לבית הדין בהאג. יש 122 מדינות חברות בבית הדין, כולל כמעט כל מדינות אירופה המערבית ויבשת אמריקה, למעט ארה"ב, חלק ממדינות אפריקה וכן אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות באסיה".
לדבריה, "אין חסינות בפני בית הדין לשרים וראשי מדינה, כולל כאלה שעדיין מכהנים בתפקידם. המשמעות היא שאם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, תוגבל למעשה אפשרות הנסיעה שלהם למדינות רבות".
שרביט ברוך הוסיפה כי "לישראל צפויה מערכה קשה, בפרט בכל הנוגע לעיסוק ב'פשע' ההתנחלויות. לעומת זאת, בכל הנוגע לפשעי המלחמה המתייחסים לצוק איתן, התובעת הותירה פתח לקבלת טענה שמקרים אלה אינם קבילים לדיון בבית הדין, על בסיס עקרון המשלימות, אם ישראל תערוך חקירות כנות בנושא, תוך שהיא מציינת לחיוב את עצמאות בתי המשפט בישראל. יש אפוא עדיין סיכוי לחסום הליכים בינלאומיים בתחום זה".
