מהרגע שהוחלט על הפסקת הלימודים בבתי הספר בגלל הקורונה, באמצע מרץ השנה, החל עידן חדש במערכת החינוך שלא היה כמותו. שבועיים בלבד הפרידו בין הלמידה הרגילה למתכונת המיוחדת, שבועיים שהצליחו לטלטל את מערכת החינוך ולהציב בפניה מראה גדולה שחשפה את עומק המשבר שבו היא שרויה.
חיטוי בית ספר "הגימנסיה" בירושליםחיטוי בית ספר "הגימנסיה" בירושלים
חיטוי בית ספר. מערכת החינוך נחשפה במערומיה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בניגוד להצהרות, מערכת החינוך לא הותאמה למאה ה-21 ואין מוכנות ללמידה מרחוק. פחות משבועיים לפני שסגרו את בתי הספר נערך התרגיל השנתי עם פיקוד העורף, שבו התנסו התלמידים וצוותי ההוראה בלמידה מרחוק. התרגיל עצמו הוגדר כהצלחה, אבל פחות משבועיים אחר כך נכפתה על המערכת למידה מרחוק, שהוכתרה ככישלון.
כשהמערכת עברה ללמידה מרחוק התברר היקף המחסור בתשתיות למחשבים, מחסור אדיר באמצעי הקצה לתלמידים בבית. רבים מהמורים מצאו עצמם חסרי אונים בלי יכולת ותנאים להוראה מרחוק. הם גם טענו שהוכשרו להוראה פרונטלית ואין להם ידע ודרך ללמד מרחוק.
למידה מרחוק במושב סגולהלמידה מרחוק במושב סגולה
אילוסטרציה. בניגוד להצהרות, הלמידה מרחוק הייתה כישלון
(צילום: אתי נוריאל)
אבל הבעיה המרכזית של מערכת החינוך, גם אל מול משבר הקורונה, הייתה ונשארה בעשרים השנים האחרונות – איכות המורים. ראשי משרד החינוך התמידו גם בשנה החולפת בעמדתם, התכחשו למציאות והדפו טענות על מחסור חמור באלפי מורים בכלל, ובמורים איכותיים בפרט. מנהלי בתי ספר קבלו בתחילת שנת הלימודים הקודמת על מחסור של אלפי מורים והודו שהם נאלצים לקבל גם כאלה שאינם ראויים להיות מורים.
הסוגיה הזו צפויה להחמיר ולדרדר את המערכת במדרון חלקלק, לאור העובדה שאלפי תומכי הוראה נקלטו עם פתיחת שנת הלימודים, למרות שרבים מהם אינם מיומנים, הכל כדי לתת מענה למתווה החזרה ללימודים בשגרת הקורונה.
שרי חינוך אינם ששים לבצע רפורמות שתוצאותיהן ארוכות טווח מחשש שעד שיניבו פירות הם כבר לא יהיו בתפקיד. אבל במסגרת הטרנספורמציה שעוברת מערכת החינוך, זו ההזדמנות לרפורמה יסודית אמיצה בהכשרת מורים במערכת החינוך.
אילוסטרציה. הזדמנות לרפורמה יסודית ואמיצה בהכשרת מוריםאילוסטרציה. הזדמנות לרפורמה יסודית ואמיצה בהכשרת מורים
אילוסטרציה. הזדמנות לרפורמה יסודית ואמיצה בהכשרת מורים
(צילום: shutterstock)
הקורונה גם כפתה מציאות טובה יותר לתלמידים. עד עכשיו הגודל המופרז של הכיתות היה עובדה קיימת, אבל מתווה החזרה ללימודים התבסס בין השאר על כיתות קטנות של עד 18 תלמידים, הגדלה של צוותי ההוראה, הממשלה אישרה רכישת 150 אלף מחשבים ניידים לתלמידים ועשרות אלפי טלפונים לחינוך החרדי, והמורים כבר בעיצומן של השתלמויות והכשרות להוראה מרחוק.
גם בשנת הלימודים הזאת, כמו באלה שקדמו לה, גלגל שוק השיעורים הפרטיים מאות מיליוני שקלים. מדובר במערכת חינוך פרטית שפועלת אחר הצהריים במימון הורים שיכולים להרשות לעצמם לשלם כדי שהילדים ילמדו את מה שבית הספר היה אמור ללמד אותם.
למרבה האבסורד, מרבית המורים הפרטיים מלמדים בבוקר בבתי הספר ואחר הצהריים התלמידים חוזרים אליהם ללמוד מחדש במסגרת פרטית. זהו אחד המנועים ה"יעילים" ביותר להרחבת פערים. מתווה החזרה ללימודים, שבו רק מחצית מהרשויות המקומיות גילו אכפתיות ויוזמה שמאפשרות לכיתות ה' ומעלה להגיע לבתי הספר חמישה ימים בשבוע ולא רק שניים, תגביר את שוק השיעורים הפרטיים ותעמיק את הפערים.
הקורונה חשפה שמערכת החינוך שרויה בקיבעון מתמשך שכולל מטרות סמויות וגלויות שעוברות בירושה משר לשר כמו לפתוח את שנת הלימודים ללא שביתה, לקוות שממוצע בחינות המיצ"ב יעלה והבונוס – העלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות. אבל אלה רק שלד לפעילות המערכת ולא מספיקים. הנגיף אילץ את מערכת החינוך להתמודד בעל כורחה עם השינויים שנכפו עליה ולאתחל את עצמה.
איש אינו מברך על הקורונה ששיבשה את אורחות החיים במדינה, ובכללם מערכת החינוך. אבל אם נודה על האמת, דווקא הקורונה מהווה הזדמנות נדירה להזניק את מערכת החינוך למאה ה-21.