ריאיון באולפן ynet עם פרופ' עדה יונת
(צילום: שחר גולדשטיין)

פרופ' עדה יונת, שזכתה בפרס נובל לכימיה ב-2009, הסבירה בריאיון לאולפן ynet על המחקר של פרופ' עמנואל שרפנטייה מצרפת ופרופ' ג'ניפר דאודנה מארצות הברית - שהוכרזו אתמול כזוכות בפרס היוקרתי. פרופ' יונת אמרה: "מה שהן גילו, שהייתה תדהמה גדולה בעולם ולכן זה גם עבד וגם התקבל, שלחיידקים יש מערכת חיסונית. חיידק, שהוא סך הכול תא אחד הוא יודע לחסן את עצמו. הן גילו את המערכת הזאת. מה זאת אומרת? אם נכנס אל חיידק וירוס של חיידקים - הוא לומד לחתוך אותו, להוציא ממנו חתיכה, לשמור את החתיכה כ- מו שאנחנו אחר כך שומרים חומר שאחר כך גורם לתגובה חיסונית וזה מחסן אותו, כשווירוס או וירוס אחר מאותו המין נכנס אליו. משהו יוצא מן הכלל".
על המחקר עצמו, הוסיפה פרופ' יונת: "פרופ' עמנואל שרפנטייה באה לפרופ' ג'ניפר דאודנה שהייתה הרבה יותר ממוסדת והיא עבדה על צופנים גנטיים כבר מקודם. היא באה לשאול אותה, אני רואה כאן איזה סדר, איזה מחזוריות שאני לא מבינה, וכך הן גילו את זה. הן שתיהן לא חיפשו את זה, הן מצאו את זה, הן גילו את זה. ובכדי להיות לגמרי ישרה, גילו את זה באותו הזמן, באופן בלתי תלוי גם ב-MIT. יש מוסד שהוא MIT הרווארד, של פאנג זא'נג והוא גילה את זה באותו הזמן, טיפה אחרת ופרסם את זה לבד".
על מיעוט הנשים שזכו בפרס נובל מדעי, אמרה פרופ' יונת: "אני מסתכלת על המצוינות של המחקר ואני יודעת שנשים לא עודדו על ידי החברה לעשות מחקר עמוק, כי אבא שלהם ואמא שלהם והשכנה אמרו להן זה קשה, 'אחר כך לא תוכלי שיהיו לך ילדים, אז תעשי מדע טוב ולא תהיי מוליכה', אז ככה יש פחות. אבל, המספר הוא הדבר הפחות משכנע אותי. המצוינות של כל הנשים שקיבלו נובל היא מעל ומעבר. אני אומרת את זה בצניעות".
פרופ' ג'ניפר דאודנה (מימין) ופרופ' עמנואל שרפנטייהפרופ' ג'ניפר דאודנה (מימין) ופרופ' עמנואל שרפנטייה
פרופ' ג'ניפר דאודנה (מימין) ופרופ' עמנואל שרפנטייה
(צילום: AFP)

אתמול, אחרי הההכרזה, פרופ' שרפנטייר נשאלה האם היא ציפתה לפרס, שכן הוא היה צפוי מזה מספר שנים. תגובתה הייתה שלאחר פרסום המאמר בנייצ'ר וסיינס, היה ברור שמדובר בתגלית ייחודית שעשויה לזכות בפרס נובל. שרפנטייר מעידה כי למרות שזכתה במספר פרסים בעבר, היה לה קשה להאמין שזכתה בנובל והדבר הפתיע אותה מאד.
ראש הועדה של הפרס נובל קלאוס גוסטפזון (Gustafsson) נשאל האם הם שקלו להעניק את הפרס למועמדים נוספים? הוא ענה שזו שאלה שהם לרוב לא עונים עליה. זהו תחום גדול ויש הרבה מדע טוב שמתבצע בו.
השאלה הזו לא נשאלה במקרה. בשנים האחרונות מתחולל מאבק משפטי על הפטנט לקריספר בין הצד של דאודנה ושרפנטייה מחד ופנג ז'אנג (Zhang) מאידך. זה האחרון פיתח את הטכנולוגיה לשימוש בבעלי חיים ובני אדם והיתה ציפיה בקרב המדענים שהוא יחלוק איתן את הפרס על פיתוח הטכנולוגיה, בייחוד מכיוון שהוא עזר מאוד להפיץ אותה לכלל הקהילייה המדעית. בנוסף, פיליפ הורבאת' (Horvath) הוא זה שגילה את תפקידה הביולוגי של מערכת קריספר בחיידקים והיתה ציפיה שגם הוא יחלוק בפרס.
בהמשך שרפנטייה נשאלה מתי היא הבינה למה הכלי יוכל לשמש. היא ענתה שמבחינתה השימוש היה חלק חשוב החל מתחילת הקריירה שלה. תיארה מספר כלים גנטיים שפיתחה עבור חיידקי S.Aureus, ובהמשך עבור יצירת עכברים טרנסגניים. המטרה שלה הייתה לקדם את המחקר על מחוללי מחלות בעור, במקרה זה חיידק ה- S.Pyogenes הגורם למחות עור ובדרכי הנשימה. היא חקרה את חלבונים חותכי DNA מסוג נוקלאזות בכדי להבין כיצד ניתן לטפל בחיידק זה. היא מדגישה כי תמיד רצתה לפתח מודלים גנטיים שיאפשרו להבין טוב יותר מחלות אנושיות. העבודה על קריספר הייתה ממוקדת בתחילה בחיידקים, אך מעצם היותה (מדע) בסיסי כל כך, ניתן היה לצפות שיהיו לה שימושים הודות למחקר על ביטוי ועריכתם של גנים. במקרה של קריספר החזון לטיפול בבני אדם הגיע מוקדם מאד בתהליך המחקר.