מה עולה לנו כל הזיהום? לפי הערכות, עלות הפליטות המזהמות של ישראל היא כ-13 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח המפל"ס לשנת 2019 שמפרסם הבוקר (יום ב') המשרד להגנת הסביבה. העלות מורכבת מ-6.2 מליארד שקל מפליטת חומרים מזהמים (שמונה חומרים מזהמים) ו-6.7 מיליארד שקל מפליטה של גזי חממה. מדובר בעלות החיצונית, המבטאת בערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה. החישוב בוצע לפי העלויות החיצוניות המפורסמות ב”הספר הירוק: הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות". העבודה על הספר בוצעה על ידי הכלכלנים פרופ' ניר ובקר ומיכל גרוסמן, בהנחיית אגף מדיניות ואסטרטגיה ובליווי של אגפי איכות אוויר ותחבורה במשרד להגנת הסביבה.
עשרת הפולטים הגדולים של חומרים מזהמים, הגורמים ל-73% מהעלות החיצונית בישראל לפי הדו"ח, הם חברת חשמל (תחנת כוח אורות רבין), נשר מפעלי מלט, חח"י תחנת כוח רוטנברג, רותם אמפרט נגב, פניציה תעשיות בנוף הגליל, תחנת כוח דוראד אנרגיה, מלט הר טוב, פז בית זיקוק אשדוד, בז"ן ומחז"מ גזר של חח"י.
3 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה השמינית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של 570 מהמקורות הגדולים בישראל. בשנת 2019, כך לפי הדו"ח, חלה עלייה של 2% בפליטות גזי חממה.
עוד עולה מהנתונים כי בארבע השנים האחרונות לא חלה כל ירידה בכמות הפליטות של גזי החממה. הסיבה, כך מסבירים במשרד, היא עלייה של 12.4% בצריכת החשמל בין השנים 2019-2014. במשרד מסבירים כי מחצית מהעלייה בפליטות בשנה שעברה נגרמה בשל עלייה בהיקף ייצור החשמל ומחצית עקב דליפות גזי קירור HFCs במשחטת מילועוף, שתוקנו בינתיים.

3 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
נרמול כמות הפליטה לנפש והשוואה לכמות הפליטה המנורמלת לנפש באיחוד האירופי מעלה שכמות פליטת גזי חממה לנפש בישראל גבוהה ב-55% מהפליטה .כמות הפליטה לנפש בישראל לשנת 2018 עומדת על 9.1  טון/נפש. עם זאת, מדובר בירידה לעומת הנתון ב-2012. עוד עולה כי 79% מפליטת הפחמן הדו חמצני במפל"ס מקורה בתחנות כוח של חברת החשמל ובתחנות כוח פרטיות. בעוד שבמדינות המפותחות פחתו פליטות הפחמן הדו חמצני מענף האנרגיה ב-2019, בעיקר בשל צמצום השימוש בפחם, מעבר לאנרגיה מתחדשת ועוד, הרי שבישראל פליטות אלה עלו ב-1.5%. זאת, מפני ששיעור השימוש באנרגיות מתחדשות עלה מ-3% ל- 5% בלבד בשנת 2019, בעוד שקצב עליית צריכת הדלקים, בהם גז טבעי, גבוה יותר. בארה"ב, לדוגמה, חלה ירידה של 2.9% בפליטת פחמן דו חמצני ובגרמניה חלה ירידה של 8%. בסין חלה עלייה של 2.3%.
ויש גם בשורות טובות. במפרץ חיפה חלו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר בשיעור של 48% עד 88% משנת 2012. בשנת 2019 חלו הפחתות בשיעור של 9% עד 45%, לרבות הפחתה של 26% בפליטות של תרכובות אורגניות נדיפות (למעט מתאן) עקב הפחתות בבז"ן וכרמל אולפינים. פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר במפרץ חיפה פחתה בשנת 2019 ב-35% עקב הפחתות בבז"ן ובכרמל אולפינים.
3 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
בשנת 2019 פחתה פליטת המתאן במפל"ס ב-9% . הסיבות להפחתה הן התקנה של מערכת להשבת פליטות לאוויר באסדת תמר בסוף חודש מרץ 2019 וכן הפחתה בכמות הפליטות במספר מט"שים. לפי חוק המפל"ס, לא חלה חובת דיווח על שנת ההפעלה הראשונה ולפיכך לא הוגש דיווח למפל"ס לגבי אסדת לווייתן. מהדיווח השנתי של אסדת לווייתן, לפי היתר הפליטה לאוויר שהוגש למשרד, עולה כי בתקופת ההרצה והנישובים של אסדת לוויתן מ-18 בנובמבר 2019 ועד 31 בדצמבר באותה שנה נפלטו לאוויר 5.8 טונות של NMVOC ו-0.023 טונות של חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים.
ומה בדבר תקלות? 84 מפעלים דיווחו למפל"ס על פליטות בעקבות תקלה. שיאני הפליטות לאוויר הם שמן תעשיות שמנים ומטמנת סיתהל חגל. שיאני הפליטות לנחלים, לפי הדו"ח, הם מט"ש חיפה. מט"ש שמשון אחראי על פליטת 284 ק"ג מתכות חשודות או מוכרות כמסרטנות (כספית, עופרת, ניקל, קדמיום וקובלט).