אפרוחאפרוח
אפרוח
(צילום: ברוך פיגנבאום)
האם בקרוב יפסיקו להשמיד אפרוחים בתעשיית הביצים? שיתוף פעולה של מכון וולקני יחד עם חברת NRS Poultry Sustainability & Transformation, מציע פתרון שכבר מעורר עניין בקרב חברות רבות ברחבי העולם - שינוי גנטי, שיגרום לכך שביצי הזכרים לא יתפתחו.
היקף שוק המטילות נאמד בכשבעה מיליארד תרנגולות, אל מול צריכה עולמית של 2.2 טריליון ביצים לשנה. בתחום קיימים שני ענפים: שוק המטילות המספק ביצי מאכל ושוק הפטם המגדל עופות למאכל.
התרנגולים שמייצר שוק התרנגולים לבשר ושוק התרנגולות להטלה עברו שינויים גנטיים על מנת להתאים לתעשיות שאליהן הם מיועדים. בשל כך, האפרוחים הזכרים שבוקעים מביצי התרנגולות המטילות לא מספיק "רווחיים" לגידול לפטם, והם מושמדים מיידית. כך נוצר מצב שבו מידי שנה מושמדים כשבעה מיליארד אפרוחים בתעשיית הביצים ברחבי העולם.
"החלטתי שאנחנו הולכים לנסות לתת לבעיה הזאת פתרון. ואחרי חשיבה של איך אפשר לפתור את הבעיה, היה ברור לי שקביעת המין בעופות היא גנטית, ושם טמון הפתרון", אמר ד"ר יובל צינמון, אמבריולוג עופות במכון וולקני וראש המעבדה שהגתה את הרעיון.
תרנגולתתרנגולת
תרנגולת
(צילום: ארז ארליכמן)
הפתרון שמצאו צוותו של ד"ר צינמון ועליו הם עובדים בארבע השנים האחרונות, הוא מתג מולקולרי, שינוי גנטי שייעשה בקווי מטילות העל ובאמצעותו, דורות העתיד יגיעו כבר "מוטמעים" ומהם יבקעו רק נקבות, והזכרים לא יתפתחו. הנקבות המטילות וביצי המאכל יהיו זהים לאלה המשמשים כיום בתעשייה. פתרון זה דורש המון משאבים, יכולות, טכנולוגיה, צוות ומשאבים כספיים.
מבחינה חקלאית זהו פתרון אידאלי משום שהוא מייתר את הצורך למיין ולהשמיד את האפרוחים הזכרים, ללא שינוי מהותי בממשק המדגרות, ובכך פותר למעשה את בעיית רווחת החי הקשה ביותר בחיות משק. וכאן נכנסה לתמונה חברת Impact NRS - חברה אמריקנית שממנפת פרויקטים חקלאיים לידי מסחור, ותומכת בשלבי הפיתוח שלהם. לצורך העבודה על הפתרון, החברה הקימה חברת-בת בשםNRS Poultry Sustainability & Transformation, הפועלת בישראל בשיתוף פעולה, ייעוץ ותמיכה מטעם ארגון בינלאומי של חמלה לחיות משק – Compassion in World Farming.
"זה תהליך מאוד מורכב, עם השפעה גלובאלית. NRS הם השותפים שיוצרים את כלל המעטפת שלוקחת את הפיתוח הטכנולוגי, ומקדמת אותו בתהליך המסחור", אמר ד"ר צינמון.
בתום פיתוח של שלוש שנים והשקעה של כ-5 מיליון דולר (עד כה) מצד NRS, הפתרון נמצא כעת בשלבים הסופיים לפיתוח ולקראת מסחור, וחברות רבות מגלות בו עניין.
לול תרנגולותלול תרנגולות
אפרוחים
(צילום: shutterstock)
מעבר לפתרון בסוגייה המוסרית של רווחת בעלי חיים בענף, הפתרון יביא בנוסף לחסכון עולמי שנתי של כ-7 מיליארד דולר המגלם את עלות ההדגרה, תהליך המיון לזיהוי מין האפרוח והשמדת הזכרים. בנוסף להיבט הכלכלי, לפיתוח תהיה גם השפעה נרחבת גם על הקיימות הגלובלית, חיסכון אנרגטי פוטנציאלי של 50% במשאבי ההדגרה, והצורך להשמיד מיליוני טונות של פגרי אפרוחים.
מתי הפתרון ייכנס לשוק? ד"ר צינמון אופטימי. "אנחנו כבר בתהליך מסחור. בהערכה גסה - תוך שנתיים-שלוש הביצים בסופר במקומות שונים בעולם יגיעו ממטילות שבעבורן לא הושמדו אפרוחים זכרים".
עם זאת, חשוב לציין כי למרות החדשות הטובות, הנקבות המטילות בתעשיית הביצים סובלות מחיים קשים מאוד, והם לא ישתנו בעקבות הפסקת גריסת האפרוחים הזכרים. אלו כוללים שהות כפויה בכלוב צפוף מאוד בסביבה מזוהמת, ובעיות בריאותיות רבות. כמו כן, הן נשחטות בגיל שנתיים בלבד (כשתוחלת החיים של תרנגולת היא 10-5 שנים), משום שלאחר זמן זה הן כבר לא "רווחיות".
תרנגולות בלולי סוללהתרנגולות בלולי סוללה
תרנגולות בלולי סוללה
(צילום: עידו ארז )
מנכ"ל חברת NRS Poultry, אלי מור: "NRS Poultry הינה חברת בת בחברת Impact NRS, אשר שמה לנגד עיניה שימוש במדע לפתרון בעיות גלובליות בתחום הבריאות, חקלאות ואבטחת ייצור המזון. דרך הפעולה היא יצירת הסכמים עם מוסדות אקדמיים מובילים במדע ורתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים להטמעת הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים. החזון של NRS Poultry הינו לדאוג לאנושיות וקיימות באספקת מקור החלבון מספר אחד בעולם. אוכלוסיית העולם צורכת 3 טריליון ביצים בשנה כשזה אמור להגיע ל-4.5 טריליון בשנת 2035".
"את NRS Poultry הקמנו לפני כשלוש שנים במסגרת הסכם מסגרת למסחור טכנולוגיות שחתמנו עם מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. שבו התחייבנו להשקיע מספר מיליוני דולרים. יישום הטכנולוגיה באופן גורף בעולם תעשיית התרנגולות המטילות יביא להפסקת תופעת השמדת מיליארדי האפרוחים הזכרים וכן לחיסכון של כ-7 מיליארד דולר, המתבטאים בהפחתת עלויות הדגרה והמיון וכן פינוי שטחי הדגרה להכפלת כושר הייצור הנוכחי", הוסיף מור.
פרופסור אלי פיינרמן, ראש מכון וולקני: "מכון וולקני גאה על ההזדמנות להיות שותף ליצירת פתרון לבעיה אתית כלל עולמית בתחום רווחת בעלי החיים. חזית המדע של חוקרי המכון בשילוב החזון והראיה העסקית שלאנשי NRS הולידו כבר מספר שיתופי פעולה מוצלחים. ואנו תקווה כי זו רק הסנונית הראשונה בסדרת פרויקטים פורצי דרך אשר יחוללו שינוי באיכות החיים של כולנו".
עו"ד שירה הרצנו, עמותת אנימלס: "כל צמצום של פגיעה בבעלי חיים והפחתה של סבל היא מבורכת, אולם לא ברור האם הטכנולוגיות האלו יבינו לשינוי ממשי. כבר שנים אנחנו שומעים על טכנולוגיות שנמצאות בפיתוח שאמורות לחסוך את הגריסה למוות של אפרוחים בעודם חיים, אך הטכנולוגיות האלה לא מגיעות לשימוש מסחרי. הפתרון להפסקת הסבל של האפרוחים והאפרוחות כבר קיים כאן ועכשיו, וכל אחד ואחת מאיתנו יכולים ליישם אותו: להוציא את המוצרים מהחי מהצלחת ולבחור בתזונה שמתחשבת בבעלי החיים".