כ-400 פניות על הטרדות מיניות באקדמיה הוגשו בשנת 2019, מתוכן רק כ-150 הועברו לטיפול רשמי, כך עולה מדו"ח שהגישו מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לכנסת. היום (ג') ייערך דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עודד פורר, שיעסוק בנושא שבו יצוינו יותר מ-105 מוסדות אקדמיים בהם דווח על הטרדות מיניות.
תלמידים  סטודנטים  אוניברסיטה  כיתה אילוסטרציהתלמידים  סטודנטים  אוניברסיטה  כיתה אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בין המקרים שפורטו - מתרגל במכללה האקדמית נתניה שחיזר אחר סטודנטיות בפייסבוק. הוא זומן לשיחה שבה לא הכחיש את הדברים, ופוטר מעבודתו. במקרה אחר שאירע בפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן, התלוננה סטודנטית על שורה ארוכה של הטרדות מיניות שחוותה מצדו של סטודנט אחר במשך שנה. הטיפול בפרשה נמשך תשעה חודשים והוחלט כי החשוד יורחק מהמכון למחקר בנהריה שבו עבדו השניים. במכללת ספיר שבדרום הורחק סטודנט לצמיתות לאחר שנחשד בתקיפה מינית של סטודנטית לאחר מסיבה.
המקרים הללו ורבים אחרים פורסמו אתמול לאתר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת לקראת הדיון. הדו"ח מבוסס על דיווח שנתי קבוע שמוסרים המוסדות להשכלה גבוהה, אך הוא לוקה בחסר. ב-20 מהדיווחים היו חסרים פרטים רבים והיו דיווחים שהוגשו כמעט ללא נתונים. המקרים שכן מפורטים כתובים ללא שמות המטרידים, אנשי הסגל והסטודנטים, כך שאלה יכולים לעבור בין המוסדות ללא בקרה.
עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, כתבה בדו"ח כי יש מוסדות חרדים ותורניים שלא שיתפו פעולה עם הדיווח. בנוסף, במוסדות בהם דווח רק על מקרה או שניים, הציעה עו"ד מימון לערוך בדק בית. עוד אמרה כי יש למנות את מספר האחראים במוסד על דיווח ההטרדות המיניות, בהתאם לכמות הסטודנטים. היא ציינה כדוגמה את אוניברסיטת תל אביב שבה יש שני אחראים בלבד על קרוב לכ-30 אלף סטודנטים.
פרופ' רחל ארהרד, לשעבר הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת ת"א, הסבירה כי 150 מקרים אמנם הגיעו לטיפול המוסדות, אך נתון זה לא משקף כמה הטרדות מיניות באמת היו: "רוב האנשים שמוטרדים לא פונים אלינו, יש תת דיווח קיצוני. סטודנטית שמתלוננת עוברת הרבה בדיקות וחקירות והיא צריכה הרבה כוחות נפש כדי להיחשף לתהליך הזה. יש תופעות קשות שבהן מדובר בחבר סגל מטרידן וזו החלטה מאוד קשה מבחינת הסטודנטית בשל השלכות אקדמיות - אם היא דוקטורנטית זה יכול לשים קץ לכל הקריירה האקדמית שלה".
פרופ' ארהרד פרסמה לפני מספר חודשים את ספרה "Me Too באקדמיה בישראל", בו היא מציינת כי הטיפול בתלונה מאוד תלוי במוסד האקדמי: "זו תמונה מורכבת, השאלה היא כמה המוסד רוצה לטייח, לבין רצונו למנוע באמת הטרדות מיניות. היוקרה של המוסד חשובה ולמזלנו היום כבר קשה להסתיר", הסבירה. עו"ד קרן רפלנסקי אלעד, היועצת המשפטית של אוניברסיטת תל אביב, אמרה כי לאחרונה התקבלו יותר תלונות: "אנחנו רואים עלייה במספר התלונות בשנים האחרונות. עשינו צעדים משמעותיים כדי לגרום לסטודנטיות ולסטודנטים לבוא להתלונן. אין להם ממה לחשוש".
יו"ר הוועדה ח"כ פורר לקראת הדיון כי המלחמה בהטרדות המיניות באקדמיה מתנהלת בשני מישורים: "יד קשה נגד המטרידים וההסברה. צריך להסביר את הנושא לסטודנטים והסטודנטיות וגם למרצות והמרצים וזה קורה על ידי חשיפת המקרים וחקירתם - רק כך נוכל למגר את התופעה".