משבר הקורונה ממחיש היטב את האתגרים שמציבות מגפות לאדם הפרטי, לחברה, למדע ולאנשי הרפואה. האתגרים האלו אינם חדשים למין האנושי - עוד משחר ההיסטוריה בני האדם התמודדו עם מגפות ועם השאלות המדעיות הסבוכות שהציבו. המחקר שלי עוסק בתשובות שהציעו רופאים לפני כ-2,000 שנה, ביוון ורומא העתיקות, לשאלות הנוגעות למגפות, לגוף ולנפש, לבריאות ולחולי. אני בוחנת כיצד היוונים והרומאים הסבירו את מבנה הגוף ותפקודו, את הגורמים למחלות ואת הדרכים לאיבחונן. ההסברים מתקופה זו שיחקו תפקיד מכריע בעיצוב התורה והעשייה הרפואית לאורך ההיסטוריה.
"דיסקציה כשיטת מחקר""דיסקציה כשיטת מחקר"
"דיסקציה כשיטת מחקר"
(מתוך התערוכה: "הנפש היא תמנון. רעיונות עתיקים על חיים והגוף" ( The Soul is an Octopus. Ancient Ideas of Life and the Body)
העניין שלי בהיסטוריה של הרפואה ניצת כבר בתואר הראשון, בקורס על אודות מגפות בהיסטוריה, שהוביל אותי להתעמק בכתבי הרפואה העתיקים. הסתקרנתי מהעושר הרעיוני אודות תחומים שונים, כגון תנועת דם, אוויר ומזון בגוף, טבעם של תהליכים מחלתיים, סוגים שונים של דופק, וההשפעה של טיפולים שונים על כל אלו.
העושר הזה מרתק ומאתגר כאחד. דוגמא לכך הוא תחום האנטומיה - חקר מבנה הגוף. בעוד היום כל אטלס אנטומי וכל רופא/ה יתארו את חלקי הגוף באופן זהה, בעת העתיקה טרם הייתה אנטומיה אחידה ומקובלת. הייתה זו התקופה שבה הידע האנטומי התעצב והתרחב, כך שבמקום אנטומיה אחת, היו אנטומיות רבות ומגוונות - כל חוקר תיאר את מבנה הגוף וחלקיו באופן שונה מעמיתיו.
מהר מאוד הבנתי שאם ברצוני להתחקות אחר מחקרם ואופן חשיבתם של הרופאים העתיקים, לא מספיק להכיר את השפות העתיקות ואת ההקשר התרבותי והמדעי שבו פעלו - עלי להיכנס לנעליהם ולהתבונן בגוף דרך עיניהם. הם היו רופאים ומדענים אשר חקרו את הגוף וטיפלו יומיום בחולים, ואילו היומיום שלי, כקלסיקאית והיסטוריונית, התאפיין בעיון בכתבים ולא בנבכי גוף האדם.
כדי לגשר על הפער המחשבתי והמעשי הזה התחלתי לעבוד עם חוקרים מתחומי הרפואה. התמקדתי בתחום האנטומיה, שהיווה את הבסיס לעשייה הרפואית בעת העתיקה. רכשתי ניסיון במעבדות אנטומיה ופיתחתי שיטה לשיחזור הממצאים המדעיים שעליהם התבססו הרופאים העתיקים.

ד"ר אורלי לואיסד"ר אורלי לואיס
ד"ר אורלי לואיס
(צילום: דניאל חנוך)
כעת אני מקימה קבוצת מחקר שתיישם באופן שיטתי ונרחב את המודל הבינתחומי והחדשני הזה בחקר ההיסטוריה של הרפואה. הקבוצה תכלול היסטוריונים וקלסיקאים, כמו גם מומחי אנטומיה מודרנית מבית הספר לווטרינריה ומהפקולטה לרפואה, ומומחים בתחום הדיגיטל, כגון בוני מודלים בתלת-מימד ומעצבי ממשקי תוכנה מורכבים. יחד ננתח מזוויות שונות את הכתבים העתיקים, נשחזר באופן מעשי את הידע שתועד בהם וניצור אטלס דיגיטלי אינטראקטיבי, אשר יציג את האנטומיות השונות בתלת-מימד ויציע ממשק צפייה וכלי מחקר מתקדמים. משתמשים יוכלו, בין היתר, להתבונן בחלקי הגוף מזוויות שונות, להשוות בין האנטומיות המגוונות, ללמוד על תפקידי האיברים לפי הרופאים העתיקים ולבחון את המקורות הרלוונטים.
אמנם מושא המחקר רחוק מאיתנו באלפי שנים, אך משבר הקורונה העכשווי מלמד שהאתגרים שביצירת ידע רפואי חדש נמצאים איתנו גם היום. המחקר שלי שופך אור מזווית אחרת על האתגרים הללו ומסייע לנו להבין איך נולדו רעיונות שהיום הם מובנים מאליהם, וכיצד ניתן להתמודד עם אתגרי המחקר הרפואי בהווה ובעתיד.
דר' אורלי לואיס, החוג ללימודים קלאסיים, האוניברסיטה העברית בירושלים
חוקרת ראשית בפרוייקט ATLOMY לחקר ההיסטוריה של האנטומיה, במימון מועצת המחקר האירופאית (ERC) ובוגרת תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית"