את רוב תשומת הלב מקבל כבר שנים ארוכות מאדים, אך האם יש סיכוי לחיים דווקא על נוגה? חוקרים מבריטניה וארה"ב הודיעו הערב (ב') כי גילו עדות לקיומם של חיים על כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו, אך לא על פני הקרקע הלוהטים כל-כך עד שאפילו עופרת הופכת שם לנוזל, אלא גבוה באטמוספירה של נוגה, שם הטמפרטורות והלחץ האטמוספרי מתאימים באופן תיאורטי לחיים.

מתוך המחקרמתוך המחקר
מתוך המחקר
(צילום: מתוך המחקר)

במאמר שפורסם בכתב העת Nature Astronomy הודיעו החוקרים כי גילו גז מסוג פוספין באותה שכבה באטמפוספירה של נוגה, בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מעל פני הקרקע. הגז הזה, כך הם מסבירים במאמר שלהם, נוצר בכדור הארץ בתנאים טבעיים על-ידי חיים מיקרוביים קטנטנים, ואין שום דרך ידועה עד כה למדע לייצר אותו בדרכים אחרות מחוץ למעבדה, לפחות לא בכמויות שזוהו על-ידי החוקרים בנוגה.
פוספין הוא גז רעיל לרוב החיים בכדור הארץ, שבעבר אף היה בו שימוש כנשק כימי. המולקולות שלו מורכבות מאטום אחד של זרחן שמחובר לשלושה אטומי מימן. החוקרים בחנו בין היתר את האפשרות שברקים או פעילות געשית על פני הקרקע בנוגה הם אלו שמייצרים את הפוספין שזוהה באטמוספירה. עם זאת, תהליכים לא-ביולוגיים כאלו יכולים לדבריהם להסביר רק 1/10,000 מהכמות שזוהתה בתצפיות. מנגד, חיידקים אווירניים בכדור הארץ, כאלו שלא זקוקים לחמצן כדי להתקיים, מייצרים פוספין בכמות כזו שבה הם יוכלו לפעול רק בהיקף פעילות 10% כדי להסביר את הכמות שזוהתה בנוגה.
המדענים, מאוניבסיטת MIT במסצ'וסטס בארה"ב ומהאוניברסיטאות קרדיפ ומנצ'סטר בבריטניה, מדגישים שגילוי הגז אינו הוכחה ברורה לחיים על נוגה, אלא רק בעדות שמחזקת את האפשרות הזו. כעת הם מקווים לערוך מחקרים נוספים, שמצד אחר ינסו להפריך את האפשרות שיצורים חיים הם אלו שמייצרים את הפוספין שאותר באטומספירה של נוגה, באמצעות מציאת דרכים לא-ביולוגיות לייצור הגז הזה. מנגד הם יבצעו תצפיות נוספות שעשויות לחזק דווקא את האפשרות שמדובר בחיים: בין היתר הם ינסו לראות שינויים עונתיים או אף יומיים בכמות הגז, וכן לנסות לאתר חומרים כימיים נוספים שעשויים להעיד על קיום חיים.

כוכב הלכת נוגהכוכב הלכת נוגה
כוכב הלכת נוגה
(צילום: Tristan3D)
את הפוספין איתרו תחילה החוקרים בעזרת תצפית שביצעו בטלסקופ ע"ש ג'יימס קלרק מקסוול שבהאווי. הם ניתחו את המידע שהשיגו במשך שישה חודשים, ותצפיות נוספות ממערך טלסקופי הרדיו ALMA בצ'ילה איששו לדבריהם שהגז שאותר הוא פוספין.
כמות הפוספין שאותרה בנוגה, יש לציין, מזערית למדי, 5 עד 20 מולקולות על כל מיליארד מולקולות. אבל זו עדיין כמות משמעותית ביותר שמספיקה לדברי החוקרים לקביעת הזיהוי: מדובר בכמות שגבוהה פי אלפים מזו שקיימת באטמוספירה של כדור הארץ.
החוקרת המובילה של המחקר, האסטרונומית ג'יין גריבס מאוניברסיטת קרדיף, אמרה במסיבת עיתונאים הערב כי גילוי הפוספין היה מפתיע ביותר עבורה. לדבריה, התצפית הראשונית על נוגה במסגרת המחקר, לא נעשתה מתוך כוונתה לאתר את הגז הזה. "זה היה ניסוי שנעשה מתוך סקרנות טהורה, כדי לנצל את היכולות העוצמתיות של הטכנולוגיה בטלסקופ בהאווי. חשבתי שנוכל לשלול תרחישים קיצוניים כמו זה שהעננים מלאים באורגניזמים. כשגילינו את העדויות הראשוניות לקיום של פוספין, זה היה שוק".

קרובים, שונים מאוד

נוגה הוא כאמור כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ, ודומה לו מאוד גם בגודלו. אך פה בערך נגמר הדמיון בין שני כוכבי הלכת: בנוגה הטמפרטורות על פני הקרקע מגיעות ל-464 מעלות צלזיוס בממוצע, בין היתר בעקבות אפקט חממה מפלצתי, שנגרם בין היתר מהעובדה שהאטמוספירה שם מורכבת ברובה המוחלט, 96%, מפחמן דו-חמצני. האטמוספירה של נוגה מאסיבית וצפופה הרבה יותר מזו של כדור הארץ, והלחץ על פני הקרקע שם הוא פי 92 מזה שבכדור הארץ (כמו הלחץ בגובה של 900 מטר מתחת לפני הים). ואם אלו לא מספיקים, האטומספירה של נוגה מכילה גם כמות גבוהה של חומצה גופרתית, והחוקרים לא בטוחים כל כך איך יכולים לשרוד חיים בתנאים כאלו. חוקרת נוספת שהשתתפה בכתיבת המאמר שפורסם היום, קלרה סוסה-סילבה מ-MIT, ציינה כי בכדור הארץ חיים מיקרוביים יכולים לשרוד בסביבה שכ-5% ממנה הוא חומר חומצתי שכזה, "אך העננים של נוגה עשויים כמעט לחלוטין מחומצה" לדבריה.
למרות תנאים קשוחים אלו, כבר עשרות שנים שחוקרים מהרהרים באפשרות שחיים מתקיימים באטמוספירה של נוגה, ואחד מאלו שהעלו את האפשרות הזו הוא החוקר ואיש המדע הפופולרי הנודע קרל סייגן.
בחודש שעבר העלו חוקרים במאמר מדעי אחר אפשרות תיאורטית לכך שחיים מיקרוביים מצליחים למצוא מחסה בתוך טיפות של חומצה גופרתית, שכוללות בתוכן גם מעט מים. כשהטיפות הללו נופלות לשכבות נמוכות יותר באטמוספירה, שבהן הטמפרטורות והלחץ גבוהים הרבה יותר וכבר לא מאפשרים קיום חיים, היצורים המיקרוסקופיים התיאורטיים הללו נכנסים לסוג של תרדמת, אך שבים למעלה האמטוספירה בשל תנועת הרוחות בה.

לא להתלהב יותר מדי

למרות התהודה הרבה של המחקר, שעליו דיווחו כלי תקשורת ברחבי העולם, חוקרים רבים – בהם כאמור גם אלו שמאחורי המחקר עצמו – מבקשים לשמור על זהירות. "זה מאוד מרגש וזה יוביל לתגליות חדשות, אפילו אם הגילוי של הפוספין יתברר למשל כפרשנות מוטעת של התצפיות, דבר שאני לא חושב שיקרה", אמר ל-BBC ד"ר קולין ווילסון מאוניברסיטת אוקספורד, שעבד בפרויקט גשושית המחקר "ונוס אקספרס" של סוכנות החלל האירופית, גשושית שחקרה את נוגה בין 2006 ל-2014. "אני חושב שחיים בעננים של נוגה כיום זה דבר מאוד לא-סביר ושאנחנו נמצא דרכים כימיות אחרות לייצר את הפוספין באטמוספירה – אבל נגלה הרבה דברים מאוד מעניינים על נוגה במסגרת המחקר הזה", הוא הוסיף.
ד"ר לואיס דרטנל מאוניברסיטת ווסטמינסטר, אסטרוביולוג שמתמחה בחקר האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ, מביע גם הוא סקפטיות מסוימת. הוא אמר לרשת החדשות הבריטית שהוא סבור שהסיכויים לחיים גבוהים הרבה יותר בכמה מהירחים של צדק ושבתאי מאשר באטמוספירה של נוגה.
אך אם אכן יתברר שחיים מתקיימים באטמוספירה של נוגה, המשמעות של הדבר הזה לדברי ד"ר דרטנל היא הרת גורל. "אם חיים יכולים לשרוד בשכבת העננים הגבוהה של האטמוספירה של נוגה זה דבר פורץ דרך, מכיוון שזה אומר שהחיים הרבה יותר נפוצים בגלקסיה שלנו באופן כללי, ושאולי חיים לא צריכים כוכבי לכת שדומים מאוד לכדור הארץ ויכולים לשרוד גם על כוכבי לכת לוהטים כמו נוגה, בכל רחבי שביל החלב".