בשפה הרפואית קוראים לזה "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה", ובעברית פשוטה מתכוונים לתופעה המדאיגה של חיידקים המפתחים יכולת להתגבר על תרופות שמיועדות לחסל אותם. במקרים כאלה החיידק לא רק לא מחוסל אלא ממשיך לגדול, ואין לכם מושג עד כמה הדבר נפוץ: 50 אחוזים מזיהומי בתי החולים נגרמים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
מדוע מתפתחת עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה?
אפשר להגיד שבדומה ליצורים חיים רבים אחרים גם חיידקים מסתגלים לשינויים בסביבה שלהם, ובמהלך השנים חלק מהם הסתגלו לאנטיביוטיקה, אבל מעבר לתיאור הפיוטי הזה יש שתי סיבות עיקריות לכך שחיידקים פיתחו עמידות:
שימוש יתר באנטיביוטיקה – בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה, הזנים החזקים יותר שורדים, מתרבים ומקשים עוד יותר על הטיפול בזיהום. לכן, חשוב להשתמש באנטיביוטיקה רק כאשר השימוש בה הכרחי, ולא במחלות קלות (מי אמר צינון) שצפויות לחלוף עם הזמן.
שימוש לא נכון באנטיביוטיקה – כאשר לא מקפידים על הוראות הרופא, למשל לא מסיימים את הכמות שנרשמה (בעיקר משום שהתחושה הרעה חלפה ונדמה שהמחלה מאחורינו) - לא כל החיידקים מושמדים, ואלה ששורדים עלולים לפתח עמידות לאותו סוג של אנטיביוטיקה, שכבר לא תוכל להרוג אותם יותר.
מה זה אומר על העתיד?
שבין היתר, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לטפל בזיהומים חמורים, שניתוחים רבים יהפכו לבטוחים פחות, שפציעות קלות עלולות להפוך למסוכנות ואף מסכנות חיים, ושמחלות קלות שכרגע ניתן לרפא עם אנטיביוטיקה יהפכו לחמורות יותר וקשות יותר לטיפול.
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), נכון להיום, עמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים הגדולים ביותר על בריאות הציבור בעולם.
מתי לא צריך אנטיביוטיקה?
כשאין זיהום שנגרם על ידי חיידק אין צורך באנטיביוטיקה.
חשוב לזכור שחיידקים אינם הגורם היחיד לזיהומים: גם וירוסים (נגיפים) ופטריות יכולים לגרום לזיהום. אלא שבאלה יש לטפל באמצעות נוגדי וירוסים ונוגדי פטריות, לא אנטיביוטיקה.
הזיהומים השכיחים ביותר - אלה שגורמים לנו בדרך כלל לחוש ברע, כמו למשל שפעת, התקררות, מרבית השיעולים וכאבי הגרון, סוגים רבים של כאבי בטן, ומרבית הזיהומים באוזן התיכונה (תופעה שכיחה אצל ילדים) - נגרמים על ידי וירוסים ולא חיידקים, כך שהרופא לא צפוי לרשום נגדם אנטיביוטיקה, גם אם אתם משוכנעים שזהו הפתרון הראוי והמתאים. גם זיהומים בדרכי נשימה עליונות ושיעולים קשים שנמשכים שבועות, נגרמים לרוב על ידי וירוסים ולא חיידקים.
רופא שלא רושם לכם אנטיביוטיקה במקרים אלה אינו "רופא רע", להפך! הוא מגן גם עליכם וגם על הציבור כולו כשהוא לא רושם לכם אנטיביוטיקה שלא תועיל.
איך משתמשים נכון באנטיביוטיקה?
• מקשיבים לרופא, וכשהוא לא ממליץ על שימוש באנטיביוטיקה לטיפול במצבכם הרפואי מבינים שהוא עושה זאת מתוך שיקול דעת רפואי ואחריות.
• כשמקבלים מרשם לאנטיביוטיקה, מקפידים למלא אחר ההוראות ולהשלים את כל הטיפול, גם אם אתם מרגישים טוב יותר לאחר מספר ימים.
• מציעים לרופא לתת לכם ״מרשם דחוי״. כלומר, מנסים לראות האם המחלה חולפת מעצמה, ומשתמשים במרשם לאנטיביוטיקה רק אחרי מספר ימים. אנשים רבים מגלים שאינם זקוקים לטיפול אנטיביוטי בסופו של דבר.
• מספרים לכל מי שמוכן לשמוע על הסיכון בשימוש יתר או בשימוש לא מתאים באנטיביוטיקה, ועל עמידות לאנטיביוטיקה.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת פייזר.
קוד: PP-AIP-ISR-0045
יש להתייעץ עם רופא/ה ולקבל חוות דעת המסתמכת על אבחנה רפואית מקצועית.
פורסם לראשונה: 16:31, 11.11.20
