תואר כפול בהנדסה ביו-רפואית ורפואה בטכניון
הפקולטות להנדסה ביו-רפואית ולרפואה בטכניון מציעות תוכנית מצוינות יוקרתית וייחודית המעניקה לבוגריה שני תארים - הנדסה ביו-רפואית ורפואה. התוכנית נועדה להכשיר רופאים ומהנדסים שיובילו את המחקר הרפואי על כל גווניו ויהיו בעתיד החוקרים הבכירים ואנשי הפיתוח. בוגרי התוכנית ישפיעו על כיווני המחקר החדשים בשטחי הרפואה, ההנדסה והתעשייה הביו-רפואית.
פרופ' שולמית לבנברג, דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אמרה: ''במציאות העכשווית ובעולם המשתנה, הטכנולוגיות הרפואיות הולכות ומתפתחות ויש צורך ברופאים שבקיאים לא רק בפן הקליני של הרפואה, אלא גם בכלים הטכנולוגיים וההנדסיים. רופאים אלה יכולים להיות שותפים בפיתוח טכנולוגיות רפואיות מתקדמות למתן טיפול טוב ויעיל יותר".

הטכניוןהטכניון
הטכניון
(צילום: דוברות הטכניון)



התוכנית הייחודית המשותפת לשתי הפקולטות בטכניון מקנה לסטודנטים ידע נרחב במדעים מדויקים, במדעי הרפואה ובמגוון תחומי ההנדסה הביו-רפואית. כמו כן מעניקה התוכנית לבוגרים ניסיון מעשי וכלים לפיתוח יצירתיות וכך מבטיחה את עתידם המקצועי בכל תחומי הרפואה, המדע והטכנולוגיה. ומעניקה לבוגריה שלושה תארים: תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית BSc, תואר ראשון במדעי הרפואה BSc ותואר דוקטור לרפואה MD.
הלימודים בתוכנית נמשכים שמונה שנים. בשנים הראשונות נלמד הבסיס במדעים מדוייקים, בהנדסה, במדעי החיים וברפואה ובהמשך נלמדים מקצועות הרפואה במקביל למקצועות ההנדסה הביו-רפואית. מצטייני התכנית זוכים במלגות. לאחר סיום התואר הראשון הכפול אפשר להתחיל את שלוש השנים הקליניות ברפואה. במסגרת הלימודים בהנדסה ביו-רפואית בוחרים הסטודנטים באחת מהמגמות הבאות: הדמיה ואותות רפואיים, ביומכניקה וזרימה, הנדסת רקמות וביו-חומרים.
בוגר התוכנית, ד''ר ליאור לב טוב, שסיים התמחות בנוירוכירורגיה ונמצא כעת בתת-התמחות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, מספר: "בחרתי בתוכנית מתוך תשוקה לפתח ולקדם טכנולוגיות הנדסיות לטובת החולים. המחשבה שאוכל לזהות את הצרכים בזמן הטיפול בחולים ולהביא אותם לעולם המחקר והפיתוח היא שליוותה אותי וחיזקה אותי במהלך כל המסלול הארוך. היום, במסגרת תת ההתמחות שלי בנוירוכירורגיה תפקודית, אני מבצע השתלת אלקטרודות לאזורים שונים במוח לנוירומודולציה ולטיפול בכאב, במחלות כגון פרקינסון ואפילפסיה ואפילו במחלות פסיכיאטריות. בנוסף לעבודתי כרופא נוירוכירורג אני עובד בחברת סטארט-אפ המפתחת רובוט זעיר-פולשני לניתוחי מוח. הידע שרכשתי והכלים שקיבלתי בתואר הכפול הפכו אותי לרופא טוב יותר ולמהנדס טוב יותר".

הטכניון נרתם לקידום הכשרה למהנדסים

ועוד מהטכניון. נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, פנה במכתב למנכ"לים בכירים במשק ובו ציין כי הטכניון נרתם לקידום הכשרות למהנדסים בהתאמה לצורכי התעשייה בתקופת משבר הקורונה. במכתב, שנשלח בין היתר לבכירים ברפאל, אינטל, התעשייה אווירית, אלביט, קבוצת רד-בינת, מיקרוסופט, נמל אשדוד ומוסדות ביטחוניים נוספים - פירט נשיא הטכניון את תוכניות הלימודים לתואר שני שיהיו זמינות לראשונה בשילוב למידה מרחוק: לתואר השני בהנדסה ביו-רפואית, שנפתח להרשמה במתכונת זו בחודש אפריל האחרון, מצטרף כעת מסלול הלימודים לתואר שני בהנדסת מערכות. שתי התוכניות יחלו לפעול באוקטובר ויימשכו 5 סמסטרים.
פרופ' אורי סיוןפרופ' אורי סיון
פרופ' אורי סיון
(צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)
במכתב ציין פרופ' סיון כי תוכניות הלימודים "פותחו בהתאם לצורכי התעשייה ולאתגרים הטכנולוגיים והן מיועדות למהנדסים עובדים ומצטיינים. התוכניות נבנו על ידי צוות מומחים מהטכניון בראשות פרופ' אביב רוזן ופרופ' שולמית לבנברג כדי להנגיש את הידע הרב של הטכניון ולהכשיר את בוגרי התארים כמובילים בתחומם".
את מכתבו חתם נשיא הטכניון בכך שתוכניות הלימוד לתואר שני בהנדסת מערכות ובהנדסה ביו-רפואית יפעלו בשילוב לימודים מרחוק בזמן אמת בקבוצות קטנות עם מספר סטודנטים מוגבל, וזאת "ברוח התקופה המאתגרת שעוברת עלינו וכדי לעודד את המשק להכשיר את הדור הבא של המהנדסים לטובת המשק הישראלי והמצוינות הלאומית".

מחקר בגובה 6 מיליון שקל לחוקר מהאוניברסיטה העברית

מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר.
מנגנונים מורכבים בגוף שלנו מיועדים לאפשר את שרידותנו בזמן צום. הורמונים שונים מאותתים לכבד על עצירת אספקת המזון והכבד בתגובה מייצר "דלק", המספק את הדרישות האנרגטיות של הגוף כשאנו צמים.
במעבדתו של ד"ר עידו גולדשטיין מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, סביבה ומזון באוניברסיטה העברית חוקרים תהליכים המתרחשים בכבד בעת צום, ובוחנים את האופן שבו הכבד משנה את ביטוי הגנים שלו בעקבות אותות הורמונליים ובכך מאפשר את ייצור ה'דלק' בזמן שצמים. "המעבדה שלנו משתמשת בטכניקות מתקדמות לריצוף כלל גנומי כדי לפענח את התוכניות הגנטיות שמטרתן להתמודד עם צום ממושך ולהקנות יתרונות בריאותיים. בין היתר, גילינו שצום משנה את מבנה אריזת הדנ"א בגרעין התא וכך מאפשר ביטוי גנים בצורה יעילה יותר", מסביר ד"ר גולדשטיין.
לאחרונה מצאו ד"ר גולדשטיין וצוותו שהורמוני צום משתפים פעולה ביניהם כדי להביא לתגובה משמעותית ויעילה יותר של הכבד. "גילינו שכאשר הכבד חשוף להורמונים גלוקגון וקורטיזול בזמן צום מתאפשר ייצור 'דלק' מקסימלי", הוא מתאר. בזכות תגליות אלו, ד"ר גולדשטיין זכה להיות החוקר הראשון בפקולטה לחקלאות שזוכה במענק ה- ERC Starting Grant בסך של 1,500,000 אירו במסגרת תוכנית Horizon 2020.
"על ידי הבנת תהליכים אלו אנחנו שואפים במעבדה לרתום את תהליכי הצום (או דיאטות שונות המדמות צום כגון דיאטה קטוגנית) כדי להביא לשיפור במדדי בריאות", מוסיף ד"ר גולדשטיין, "שיבוש תוכניות ביטוי הגנים בכבד הוא מחולל מרכזי של מחלות כגון סוכרת והשמנת יתר, ולכן הבנה עמוקה של תהליכים אלו עשויה להוביל לטיפולים חדשניים במחלות".
עד כה זכו חוקרי האוניברסיטה העברית ב-150 מענקי ERC, מענקי המחקר היוקרתיים ביותר מטעם האיחוד האירופי, בסכום כולל של למעלה מרבע מליארד אירו.