נועה תשבינועה תשבי
נועה תשבי
(צילום: מאיר שביט)
תשעה באב היום (ה'), וכמי שגדלה כציונית, ליברלית וחילונית סקרנית, חפרתי שנים רבות ביום הזה ובשאלה מה הוא מסמל בשבילי. כל מה שאכתוב כאן הוא היסטוריה. עובדות. לא אמונות, לא מיתולוגיה.
לפני שנת 70 לספירה היהודים היו מסוכסכים, מפולגים ונחלקו בין מתונים לקנאים. הפרושים שדגלו בתורה שבעל פה, הצדוקים שפירשו את התורה עצמאית, האיסיים שהטיפו לפרישות וקיצוניות, והסיקריים שנלחמו למען שלטון האל. הרומאים שלטו בארץ וחרף אכזריותם נתנו ליהודים להמשיך בדרכם, מבלי להמיר את דתם.
למרות תחנוניהם של אנשי דת, פרץ המרד הגדול ברומאים. המתונים ניסו למנוע אותו, אבל הקנאים ראו בכך בגידה שדינה מוות ונלחמו בכל השאר בטענה שרק הם יודעים איך "לעבוד את האל". הייתה מחלוקת קשה בארץ על איך להיות יהודי "נכון".
מלחמת אחים איומה פרצה בירושלים. איומה. בדיוק מחריד תיאר יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים" (וגם אחרים) נהרות של דם ברחובות ירושלים. יוחנן מגוש חלב, קיצוני שואף כוח, נלחם במתונים בהנהגת הכהן הגדול חנן בן חנן, שניסה לפשר את העם. הקנאים רצחו אותו במה שבן מתתיהו מתאר כתחילתו של כיבוש ירושלים. מחוץ לחומה חיכה מנהיג עוד יותר קיצוני, שמעון בר גיורא, ושני המטורפים הללו ואנשיהם התחילו להילחם אלה באלה. יהודים הרוצחים יהודים ללא הכרה.
בינתיים ניצלו הרומאים את מלחמת האחים לטובתם. אספסיאנוס כבר כבש את הגליל, יודפת, טבריה וגמלא, ושרי הצבא שלו דחקו בו למהר ולכבוש גם את ירושלים. אבל אספסיאנוס חשב אחרת. הנה ציטוט ממכתב ששלח לשרי הצבא שלו:
"אם תמהרו לעלות על העיר מיד, תקימו בידכם ברית שלום בין שונאינו... ואם תתנו להם ארכה, ימים אחרי כן מספר שונאינו, כי תאכל אותם אש המריבה. כי אלוהים מיטיב לערוך את המלחמה ממני, והוא יסגיר את היהודים בידי הרומאים חינם וייתן את הניצחון לצבאותינו בלי עמל וסכנה. ובעוד האויבים הולכים וכלים איש בידי רעהו, כי קמה עליהם קללה נוראה, מלחמת אחים, טוב לנו להתבונן אליהם מרחוק ולשבת במנוחה... (כי היהודים) רק חונקים הם איש את רעהו במלחמת אחים ובמחלוקת... ואם ירצה איש לשמור את נפשו, עליו לתת להם להמית איש את אחיו עד תמם".
נחנקתי כשקראתי את המכתב הזה בפעם הראשונה. חכו, אמר המצביא הרומאי לשרי הצבא שלו, היהודים כבר יעשו לנו את העבודה. שרי הצבא הרומאי הודו לאספסיאנוס, "כי הייתה עצתו עצה מחוכמה", והם אכן ישבו וחיכו. הקנאים המשיכו להילחם ולרצוח, ובצעד בלתי נתפס גם שרפו את כל מחסני המזון של העיר וחרצו את דין תושביה לרעב.
איך זה נגמר אנחנו יודעים. אספסיאנוס חיכה בסבלנות, הפך לקיסר ושלח את בנו טיטוס לסיים בשבילו את העבודה. ירושלים חרבה, המקדש נשרף, והיהודים ששרדו הוגלו לאלפיים שנה.
נהוג לצטט את חז"ל והתלמוד בשאלה על מה חרבה ירושלים: "מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם". ובגמרא (דף ל') יש עוד סיבה: "לא חרבה ירושלים אלא על (…) שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין".
רפליקת מנורת שבעת הקנים בשער טיטוסרפליקת מנורת שבעת הקנים בשער טיטוס
רפליקת מנורת שבעת הקנים בשער טיטוס
שנאת חינם ודקדוק בפרטי הדת, ולא הקלה "לפנים משורת הדין". לא הסתכלות על התמונה הגדולה והמטרה העיקרית של העם, אלא מריבות פנימיות, ומלחמות על מהי הדרך הנכונה להיות יהודי. זה מה שהחריב את ירושלים. טיטוס רק חיכה שיהיו פחות אנשים בעיר.
במהלך שנות מלחמת האחים, תוך כדי המרד, הבין גם רבן יוחנן בן זכאי שהסיפור עומד להיגמר רע. הוא ברח מהעיר (וכמעט נרצח בידי הקנאים שלא נתנו לאף אחד לעזוב), וביקש מאספסיאנוס שייתן לו לגור ביבנה עם קבוצה של חכמים. הוא הבין שהאבנים עומדות להישרף, אבל את הליבה, המקור, החוכמה - צריך להציל. הוא הקים ביבנה את מה שיהפוך למקור המשנה, סנהדרין מחודש ותורה שבעל פה. הוא ושאר תלמידיו המשיכו להתפלפל על פירושים שונים לכתובים, אבל עשו את זה על המהות, ולא באלימות.
ירושלים חרבה בגלל חברה בקריסה וכשל מנהיגותי שלא ידע לאחד אלא התעקש לפלג. אין חובה לכתוב פה מוסר השכל. זה די ברור.
היהדות, במהותה, נתונה לפירושים שונים. מבית הלל ובית שמאי ועד יהדות אמריקנית אורתודוכסית או רפורמית של ימינו. הדיון, הפירושים והדעות השונות הם חלק מהותי ב-DNA שלנו. גם הציונות נשענת על מקורות יהודיים וליברליים ונתונה תמיד לפירושים ויישומים שונים. אני יהודייה, ישראלית, חילונית, ליברלית וציונית, ואני יודעת שלכולנו יש את היכולת, הזכות ובעיקר את החובה - ללמוד מההיסטוריה.
ויש לנו כל כך הרבה היסטוריה ללמוד ממנה. היום היא רלוונטית יותר מתמיד. שנאת חינם כבר ניצחה פעם אחת. פעם אחת יותר מדי.
  • נועה תשבי היא מפיקה, שחקנית ופעילת הסברה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

פרסום ראשוני: 07:57 , 30.07.20