מאת: עו"ד משה כאהן*,
עמידה מול תביעה ייצוגית אינה עניין של מה בכך. עצם המונח עצמו, 'תביעה ייצוגית', עשוי להרתיע, במיוחד כאשר אתם אלו שפועלים בשם הארגון, הגוף או העסק, שהבקשה לאישור תביעה כזו הוגשה כנגדו.
כאשר מקבלים מסמכי בקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשו לבית המשפט, ובהם מוצגים טענות חמורות נגד הגוף, הארגון או העסק שאתם מנהלים, עשוית להתעורר תגובות של הלם, מפח נפש וחשש גדול.
יותר מכך - משום שתביעה ייצוגית מוגשת במרבית במקרים על ידי תובע ייצוגי בשם קבוצה לא-מזוהה של תובעים מתוך הציבור, רוב הסיכויים שסכום התביעה ינקוב בסכום של מיליונים רבים, מה שעלול להעצים את תחושת התסכול וחוסר האונים מצדכם.
"ניפוח" העוולות ותביעת סכום של מיליונים רבים
תביעות ייצוגיות מבוססות על עוולות שהן 'זוטי דברים' ברמה הפרטנית, ולכן עורכי הדין המנסחים את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, עושים כמיטב יכולתם במטרה להעצים ולהגביר את חומרת העוולות הנטענות. בהתאם, הם ינסחו את הבקשה המוגשת לבית המשפט עם מילים חריפות ובוטות כנגד העסק הנתבע, על מנת להדגיש את חומרת המעשים הנטענים והפגיעה החמורה ביותר בציבור הנפגעים, בעקבות המעשים שנטען כי ביצעתם.
בחלק גדול מהמקרים, למסמכים המוגשים לבית המשפט, תצורף חוות דעת מומחה האומדת את היקף הנזקים שגרמתם לקבוצה המיוצגת, במיליוני שקלים רבים. במקרה שכזה, סכום התביעה יבוסס על חוות הדעת של אותו 'מומחה'.
לעתים, התובעים יעשו שימוש ציני בכלי של הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, כאשר ההנחה שלהם הינה שלצד הנתבע יש תמריץ להגיע לפשרה במהירות, ולא רק כדי לא לצמצם את היקף הפגיעה במוניטין שלו, אלא גם כדי לחסוך עלויות משפטיות כבדות של ניהול הליך יקר וממושך.
לכל תביעה ייצוגית יש שני שלבים
תביעות ייצוגיות מוגשות בשני שלבים: בשלב הראשון התובע הייצוגי פונה לבית המשפט עם בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. רק לאחר שבית המשפט מאשר את הבקשה, התביעה נחשבת 'ייצוגית' נגד הארגון\עסק, ואז היא עוברת לשלב השני, בו מתבררת התביעה הייצוגית לגופא ואם תתברר עד סופה (בהעדר הסדר פשרה), יינתן בה פסק דין.
במקרים רבים, בית המשפט מונע את אישור הבקשה לתביעה ייצוגית כבר בשלב הראשון, מסיבות שיוצגו בהמשך. עם זאת, לעתים קרובות, עצם פרסום הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, עלול לגרום לנתבעים לנזק תדמיתי, פגיעה בעסקים ואף מעבר לכך. כאשר נתבעים נקלעים לחששות שכאלו, הם עשויים להזדרז להגיע להסדר פשרה כבר בשלב הראשון, עוד לפני אישור בית המשפט להגשת התביעה כתביעה ייצוגית.
אלו הפרמטרים המרכזיים שיסייעו לכם לבחון האם יש בסיס לתביעה הייצוגית המוגשת נגד הארגון, הגוף או העסק שאתם מנהלים, ומתי כדאי לכם להגיע להסדר פשרה עם התובע הייצוגי.
האם הייתה בכלל הפרה של הוראת דין?
הוראות החוק אשר בגין הפרה שלהן ניתן להגיש תביעה ייצוגית הן רבות ומגוונות: תחום הצרכנות, שוויון ומניעת אפליה, ביטוח, בנקאות, הגבלים עסקיים, ניירות ערך, איכות הסביבה, דיני עבודה ועוד.
מהניסיון שלנו, במקרים לא מעטים, על אף הניסוח הבוטה והחריף בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, באשר לשורה של מעשים לא הולמים מצד הנתבעים – בפועל אין במעשים הנטענים הפרה כלשהי של הוראות הדין. התובע הייצוגי מסתמך בחלק מהמקרים על פרשנות משלו להוראת הדין, כך שלמעשה אין הפרה חד משמעית של החוק.
לכן, בדיקה קפדנית של הטענות העולות מצד התובע הייצוגי ופרקליטו, עשויה להוביל למסקנה כי המעשים או המחדלים הנטענים לא מהווים כלל בסיס לתביעה, לא כל שכן בסיס להגשת תביעה ייצוגית.
האם יש לתובע הייצוגי עילת תביעה אישית?
אחד התנאים המרכזיים לזכות להגשת תובענה ייצוגית, היא קיומה של עילת תביעה אישית מצד התובע הייצוגי. במקרים לא מעטים אנחנו נתקלים בתובע ייצוגי המעלה טענות חמורות נגד גוף מסוים ובאשר לנזקים שנגרמו לו, ולטענתו מצדיקים את הקיום שלו כתובע ייצוגי של קבוצה אותה הוא מתיימר לייצג. עם זאת, בדיקה קפדנית של המסמכים והעובדות שהתובע הייצוגי הגיש לבית המשפט, עשויה לערער את יסודות תביעתו.
זאת משום שבמקרים רבים, התובע כלל לא היה מעורב בעצמו בפעולות המהוות בסיס לטענות החמורות המועלות נגד הגוף או הארגון הנתבע. לעתים התובע כלל לא היה בהתקשרות כלשהי עם הגוף הנתבע, ובמקרים אחרים לא נגרם לתובע נזק באופן אישי.
במקרים אחרים, לתובע הייצוגי אין אף ראיה או אסמכתא הנדרשות להוכחת העילה האישית, והוא נסמך על זכרונו בלבד, או על טענות שאי אפשר כלל להוכיח.
כאשר לתובעי הייצוגי לא נגרם הנסק הנטען ולא הייתה הפרת דין כלפיו, הוא מנוע מהגשת התובענה והבקשה לאישור התביעה הייצוגית צפויה להידחות.
האם התובע הייצוג פועל בתום לב?
עוד דרישה מרכזית לאישור הגשת תובענה ייצוגית היא הדרישה כי התובע הייצוגי פועל 'בתום לב' למען כל חברי הקבוצה התובעת. בחינת "תום הלב" של התובע הייצוגי עלולה לצוף מתוך כלל הנסיבות הכרוכות בהגשת התובענה עצמה. למשל, יש לבדוק האם התובע ביצע את הצעד שבגינו הוא מגיש את התובענה אך ורק לצורך הגשת התביעה כתובע ייצוגי. כמו כן, האם התובע הייצוגי מיצה את האפשרויות האחרות (והפשוטות יותר) שהיו זמינות לו לשם הסרת התקלה ומיצוי הסעדים המגיעים לו (למשל: אפשרות לביטול עסקה, משלוח מכתב דרישה וכד'). בנוסף, ברור שתביעה המוגשת על ידי 'תובע ייצוגי' אך ורק כדי לפגוע במתחרה, עשויה גם היא להיחשב כפעולה שלא בתום לב.
האם סכום התביעה הנקוב הוא ריאלי?
כאמור, מנסחי תובענות ייצוגיות נוטים להפריז בחומרת המעשים המתוארים בהם, ובמקרים רבים גם בסכומים הנתבעים כנזק לקבוצה אותה הם מייצגים. הסיבה לכך היא שבזמן הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, לרוב אין להם מידע על גודל הקבוצה שהם מתיימרים לייצג, או אודות סכום ההפסד\נזק האמיתי של חברי הקבוצה. גם כאשר התובע הייצוגי מתבסס על חוות דעת של מומחה, בדרך כלל אותו מומחה מסתמך על השערות ואומדנים ולא על נתוני אמת.
במקרים מסוימים, הדרך הנכונה של הנתבעים להגיב להגשת בקשה לתביעה ייצוגית, עשויה להיות דווקא באמצעות חשיפת נתוני האמת מול התובע הייצוגי ובא כוחו- זאת על מנת לגרום להם 'לרדת מהעץ' אל הנתונים האמיתיים שבשטח ולהבין שלא מדובר בתביעה גדולה מספיק ששווה להם להיאבק עליה.
האם להסכים להסתלקות או הסדר פשרה?
היות שבתובענה ייצוגית התובע הייצוגי ופרקליטו מייצגים את ציבור הנפגעים מהמעשים הנטענים בתובענה, לרוב לא ניתן להגיע עימם להסדר פשרה כלשהו ללא פיצוי כלשהו לציבור שבשמו הם מתיימרים לפעול, ובפיקוח בית המשפט על יישום אותו הסדר.
הסדר פשרה בשלב מוקדם של ההליכים מוצא לפועל לרוב בדרך של 'הסתלקות' של התובע מהתביעה - הליך הדורש את אישור בית המשפט. היתרונות של פשרת ההסתלקות היא העלות ה'זולה' יותר לנתבעים, הצמצום של הפרסום השלילי לנתבעים והיעדר התערבות במנגנון הפשרה מצד גורמי פיקוח, במרבית המקרים. החיסרון העיקרי בהסתלקות הוא העובדה שהיא לא מונעת מתובעי ייצוגי אחר הגשה של תביעה ייצוגית אחרת, זהה לחלוטין, כנגד אותם נתבעים.
לעומת זאת, הגעה ל'הסדר פשרה' בתביעה ייצוגית, בדרך כלל תמנע הגשת תובענות זהות בעתיד, אך היא "יקרה" יותר מבחינת היקף הפיצוי לנתבעים, מלווה בפרסום בעיתונות ועל ביצועה יופקד במרבית המקרים גורם מפקח מטעם בית המשפט.
מצד הנתבעים, בהחלטה האם להגיע בכלל להסדר פשרה בתובענה ייצוגית, סיכויי ההצלחה של התביעה לא תמיד מהווים שיקול מכריע. לעומת זאת, שיקולים כגון מניעת פרסום שלילי וצמצום הפגיעה במוניטין ובמכירות, כמו גם עלות ניהול ההליכים – יהוו שיקולים לא פחות מכריעים מבחינת הנתבעים.
במקרים רבים, השקעה של מחשבה יצירתית בתכנון הדרך למתן הפיצוי וההטבות לקבוצת הנפגעים, יכולה 'לאזן' את הפרסום השלילי והנזקים הנובעים מעצם הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית. באמצעות תכנון נכון של מנגנון הפיצוי, ניתן ליצור קשר מחודש עם ציבור הלקוחות שנפגעו, ולהגדיל את החשיפה החיובית והמכירות לאותם לקוחות. במקרים כאלו ניתן יהיה לומר כי 'מעז יצא מתוק'.
* עו"ד משה כאהן מתמחה בתחומי המשפט העסקי ובליטיגציה. מוסמך לעריכת דין בישראל ובארה"ב ובעל משרד עורכי דין בת"א. לאתר של משרד עו"ד משה כאהן>>
