מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנת הלימודים הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. באוניברסיטה אמרו כי מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.
הסטודנטים בתוכנית, הנקראת "תוכנית אביש-פרנקל למצוינות במחקר ביו-רפואי - הבסיס המולקולרי של מחלות", ילמדו ויחקרו נושאים שונים בתחומי מחלות האדם, המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיסן ודרכי זיהוי וטיפול מתקדמות במחלות.
3 צפייה בגלריה
האוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית
(צילום: אוהד צויגנברג)
פרופ' איתי בן-פורת, ממובילי התוכנית, מספר כי "הסטודנטים ילמדו וישתלבו במחקרים העוסקים, בין היתר, בפענוח פעילות הגנים שלנו לצורך זיהוי מוקדם של מחלות, בהבנת פעילויות המוח כדי למצוא דרכים מוקדמות לזהות ולהילחם בפרקינסון ואלצהיימר, בפענוח התקשורת בין חיידקים ותאי הגוף שלנו ובינם לבין עצמם, בשימוש באלגוריתמים חישוביים כדי להבין פעילות רשתות גנים בתאים סרטניים, בטיפול במחלות גנטיות של ילדים באמצעות הנדסה גנטית ועוד. אנחנו מקווים שמבין בוגרי התוכנית יהיו כאלה שיוכלו להביא לפיתוח של חיסונים או תרופות חדשות שישנו לטובה את העולם בו אנו חיים".
מגפת הקורונה הבהירה לכולנו כמה חשוב המחקר הביו-רפואי, וכיצד החברה שלנו תלויה ביכולת עולמות המדע והרפואה לפתח כלים לזיהוי הנגיף, להבין את האופן שבו הוא גורם למחלה ולהמציא במהירות האפשרית טיפולים, חיסונים ותרופות. "המחקר הביו-רפואי הופך להיות יותר ויותר רב-תחומי. מהמאבק בנגיף הקורונה הבנו כמה חשוב לשלב ידיים בין תחומי המחקר השונים כדי למצוא פתרונות יעילים ויצירתיים בזמן מהיר, ולכן התוכנית שואפת לשלב תלמידים מצטיינים שערכו את תואר הבוגר בתחומים כגון מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, הנדסה ועוד", מסביר פרופ' בן-פורת.
תלמידי התוכנית יחלו את לימודיהם במסלול מוסמך מחקרי, ולאחר שנה יעברו למסלול לימודי דוקטורט שבו ימשיכו לחמש שנים נוספות להשלמת התואר. הלימודים יתקיימו תחת החוג למדעים ביו-רפואיים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, במתחם קמפוס עין-כרם המשותף לאוניברסיטה העברית ולמרכז הרפואי הדסה. התוכנית מציעה, בין היתר, מלגות מחייה גבוהות במיוחד, מימון השתתפות במפגשי מחקר בארץ ובעולם, פעילויות מחקריות וחברתיות ייחודיות ועוד. התוכנית הינה שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית וה-Abisch-Frenkel Foundation בשווייץ, הפועל לעידוד המצוינות במחקר רפואי. הקבלה לתוכנית מחייבת מעבר של ראיון אישי, בו ידרשו המועמדים לקרוא מאמר מדעי ולהציג לו הצעת מחקר רלוונטית. ההרשמה תימשך עד לאמצע החודש הבא, ב-16 באוקטובר.

חניכת סטודנטים חדשים

במכללה האקדמית הדסה, כמו במוסדות אקדמיים אחרים, נערכים לשנת הלימודים הקרובה ולשילוב בין למידה מרחוק ללמידה פרונטאלית מצומצמת בקמפוס. יתרה מזאת, במכללה בנו מערכות לימודים אקדמיות שנותנות עדיפות להגעה של סטודנטים שנה א' לקמפוס, זאת על מנת לאפשר להם לחוות אותו ולהכיר את חבריהם לספסל הלימודים ככל הניתן. עם זאת, חלק משמעותי מהלימודים עדיין הולך להיעשות במתכונת של למידה מרחוק ולפיכך החליטו בדיקנט הסטודנטים של המכללה ליזום את פרויקט רחוקרוב. פרויקט חונכות שבו סטודנטים ותיקים ילוו את הסטודנטים החדשים ויסייעו להם לעשות את הצעדים הראשונים במכללה.
כל סטודנט ותיק יהיה אחראי על 15-20 סטודנטים חדשים ויקיים איתם שיחות ומפגשים מקוונים - באופן אישי ו/או קבוצתי על בסיס שבועי. בתפקידם כחונכים, הסטודנטים הוותיקים יהוו כתובת לשאלות ולמתן מידע חשוב, יתווכו בינם לבין היחידות השונות במכללה, יתנו עצות וטיפים מניסיונם כסטודנטים בכלל וכסטודנטים שחוו למידה מרחוק בפרט. הם יחזקו ויעודדו, כל זאת במטרה להקל על הקליטה במכללה במצב נוכחי זה בו נכפה ריחוק מהסגל ומעמיתיהם ללימודים. החונכות תתחיל כשבוע-שבועיים לפני תחילת הלימודים ותימשך לאורך כל הסמסטר הראשון. במכללה ייבחנו את הפרויקט במשך כל הסמסטר ובהתאם להתפתחויות ולתוצאות ייבחנו את האפשרות להאריך אותו עד סוף השנה.
במכללה פרסמו קול קורא ראשוני לפרויקט וכבר 135 סטודנטים ותיקים הביעו נכונות לקחת חלק ביוזמה. המכללה מציעה מלגה בגובה 1000 שקל לכל סטודנט/חונך, זאת מתוך אמונה בחשיבות הפרויקט לכניסה חלקה של הסטודנטים החדשים ללימודים במציאות המורכבת בה אנו חיים.


3 צפייה בגלריה
פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה
פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה
פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה
(צילום: יח"צ)
פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה: "אנחנו גאים באופן שבו הסתגלנו להוראה מרחוק וכהכנה לשנת הלימודים הבאה הבנו שיש לתת מענה מיוחד לסטודנטים החדשים, לייצר להם רשת חברתית תומכת של סטודנטים למען סטודנטים, זאת בנוסף למעטפת שהסגל האקדמי מעניק להם".

לקבל מלגה למקום שבו למד טראמפ

קרן ידידי MBA ישראל הודיעה כי תממן שכר לימוד מלא, לאורך תוכנית ה-MBA הדו-שנתית של וורטון, עבור כ-60 סטודנטים. מהקרן, שתקצה 10 מיליון דולר למטרה, אמרו כי המענק מיועד לסטודנטים ישראלים – לרבות סטודנטים אשר השלימו את שירותם הצבאי, למדו במוסד ישראלי ללימודי תואר ראשון או עבדו בחברה ישראלית. המימון יאפשר תמיכה מיידית וכך יוכל בית הספר לאתר, לקבל ולתמוך בסטודנטים בינלאומיים יוצאים מן הכלל באמצעות חבילות סיוע. אגב, בוורטון למד בין היתר נשיא ארצות הברית, דולנד טראמפ.
"ישראל הפכה למרכז עולמי לחדשנות ובית הספר וורטון תרם במשך שנים רבות להכשרת יזמים מובילים ומנהיגים עסקיים ברחבי העולם. לכן, בעיני, זו התאמה מושלמת", אמר שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר. "כבוגר וורטון, אני שמח שישראלים אחרים יהנו מהחוויה הייחודית הזו", הוא הוסיף.
3 צפייה בגלריה
יורי מילנר
יורי מילנר
יורי מילנר



"כסטודנט בינלאומי לשעבר, אני מבין את ההשפעה המכוננת שיכולה להיות להשכלה באמריקה ובוורטון," אמר יורי מילנר, בוגר וורטון שהקים יחד עם אשתו ג'וליה את קרן ידידי MBA ישראל. "גם ישראל הייתה עבורי ועבור משפחתי בית חשוב והקשר שלנו למדינה עדיין חזק. אני מקווה שמלגה זו תתמוך בסטודנטים המוכשרים ותאפשר להם להביט אל מעבר לאופק ולרדוף אחר החזון שלהם לעולם ושמדינת ישראל תרוויח מהניסיון בעסקים והיזמות איתו ישובו שבוגרי תוכנית וורטון לישראל"/
מילנר הוא משקיע ופילנתרופ בולט בתחום המדעים והטכנולוגיה. הוא למד בוורטון בשנות ה-90' והקים את DST Global, אחת מחברות ההשקעה המובילות בתחום הטכנולוגיה, עם אחזקות הכוללות כמה מחברות האינטרנט הבולטות ביותר. יורי ואשתו ג'וליה חברו למייסד גוגל סרגיי ברין, פריסילה צ'אן ומארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ואן ווג'יסקי להקמת Breakthrough Prizes – מה שנחשב כיום למפעל הפרסים המדעיים הגדול בעולם, המכיר בהישגים חשובים ובעיקר חדשים בתחום פיזיקה יסודית, מדעי החיים ומתמטיקה. ביולי 2015, ביחד עם סטיבן הוקינג, השיק מילנר את יוזמת Breakthrough Listen בשווי 100 מיליון דולר במטרה לחדש את החיפוש אחר בינה חוצנית ביקום ובאפריל 2016, הם השיקו את Breakthrough Starshot – תוכנית מחקר והנדסה בשווי 100 מיליון דולר שמטרתה לפתח טכנולוגיה למסע בין כוכבים. תוכניות מחקריות אלה, מומנו על ידי קרן הפילנתרופיה על שמם של מילנר ואשתו ג'וליה.