5 צפייה בגלריה
מודעות ירוקה, אבל מה עם המים?
מודעות ירוקה, אבל מה עם המים?
מים
(צילום: shutterstock)
הוועדה לתשתיות לאומיות תעביר היום (ב') להערות הוועדות המחוזיות להשגות הציבור - תוכנית שתשריין עשרות אלפי דונמים לטובת קידוחי מי שתייה. בוועדה אמרו כי מדובר בפעם הראשונה שבה המדינה מקדמת תוכנית מסוג זה.
משמעות התוכנית שתועבר בדיון, שבראשו עומדת מנכ"לית מנהל התכנון דלית זילבר, היא להבטיח לאוכלוסייה מי שתייה בעתיד באמצעות שמירת שטחים עבור הפקת מים, שמירת שטחים להחדרת מים אל מי התהום, ויצירת מסגרת תכנונית להקמת קידוחי מים ומתקנים להעשרת מי תהום עד לשנת 2050. התוכנית פועלת בשלושה כיוונים עיקריים:
• מפרטת את תמא/1, בכך שהיא מדייקת את השטחים שנקבעו כ"שטחים בעלי חשיבות גבוהה מאוד להחדרה ולהעשרה של מי תהום" בתמ"א, וקובעת הנחיות למניעת זיהום, להמשך שוטף של הפקת מים.
• קובעת מסגרת לשדרוג מפעלי ההחדרה באקוויפר החוף, המסומנים כאתרי איגום והחדרה ולהמשך תפקודם התקין.
• קובעת תנאים להיתרי בניה לחצרות קידוחי מים חדשים או חלופיים לאלה שהזדהמו, התיישנו או נמצאים בלב אזורי פיתוח.
5 צפייה בגלריה
ברז מים ברזים
ברז מים ברזים
ברז מים
(צילום: shutterstock)
"חלקים נכבדים ממערכת הקידוחים שעלייה מתבססים מי השתייה שלנו כיום כבר לא טובים. חלקם ישנים וחלקם בסכנת זיהום. ואנחנו בסכנה שלא יהיו מי שתייה אם לא נבטיח מי שתייה חדשים. לכן, אנחנו רוצים לשמר שטחים שיאפשרו קידוחי מים ל-50 השנים הבאות", אמרה לינור לנקין, ראש צוות התכנון בוועדה לתשתיות לאומיות ומלווה של התוכנית.
כמו כן, מפני שיעוד זה כולל שטחים גדולים מאד שבהם הוא נמנע פיתוח, התוכנית כוללת גמישות מסוימת שתאפשר בינוי ופיתוח מינימליים, דוגמת הקמת מרכז מבקרים בשמורת טבע או יער, סלילת כביש מקומי, שטחי אחסון לשימושים חקלאיים ועוד.
במסגרת התוכנית (שלאחר שתעבור בוועדה צריכה לעבור את שלב ההתנגדויות ואת האישור הסופי), יוגדרו חמישה מתחמים הידרולוגיים, שנבחרו על פי הפוטנציאל הגבוה להפקת מים, ועל-פי רגישות מי תהום גבוהה. המתחמים משתרעים מאזור פרדס חנה – אור עקיבא בצפון, ועד אזור להב בדרום.
5 צפייה בגלריה
האזורים שישומרו לטובת הקידוחים
האזורים שישומרו לטובת הקידוחים
האזורים שישומרו לטובת התוכנית
(קרדיט: מוטי קפלן - מתכננים בע"מ)
חמשת המרחבים האלה מהווים תוכנית ראשונה, ומתחמים נוספים יקודמו בתוכניות המשך. בסך הכול, התוכנית מאפשרת הקמת 103 חצרות קידוחים מסוגים שונים (כפול, בודד, עמוק, רדוד), בחמישה מתחמים. בשלושה מהם - ראש העין, מנשה ושקמה - מדובר בהסדרת ושדרוג קידוחים קיימים, לצד תוספת קידוחים. בשני מתחמים נוספים - שפלת לוד ולהבים - מוצעים קידוחים חדשים.
המים בישראל משמשים את משקי הבית (39%), התעשיה (3%), החקלאות (46%), כ- 11% מועברים ליישויות שכנות וכ- 1% מוחזר לטבע. בתחילת המאה ה-21 החלו להתפיל מים, מה ששחרר את ההישענות המוחלטת על קידוחים. אולם גם לאחר כ- 15 שנים של התפלה מאסיבית, האקוויפרים הם עדיין מקור המים הגדול ביותר במשק בשל יתרונותיהם הגדולים, ומהווים כמחצית מסך המים הנצרכים בארץ. הפקתם זולה ופשוטה משמעותית, והם מכילים את כלל המינרלים החיוניים לגוף האדם ולבריאותו.
5 צפייה בגלריה
מתקן התפלת מים בחדרה
מתקן התפלת מים בחדרה
מתקן התפלת מים בחדרה
(צילום: EPA)
לפי הנחיות רשות המים, כל מי השתייה מורכבים מתמהיל של מי התפלה, שאיבה, נגר, קידוחים, מליחים ועוד. בנוסף לכך, מדיניות רשות המים היא כי לא ניתן לבסס את משק המים רק על מי התפלה בשל שיקולים של רציפות תפקודית ובשל קושי לנהל את אספקת המים בהתבסס על התפלה בלבד.
כיום קיימים בישראל כ-1,400 קידוחים פעילים. עם זאת, סקרי סיכונים שנערכו באזורי הקידוחים הקיימים הראו כי חלקם יפסיקו לתפקד בעתיד הקרוב. נמצא כי כשליש מהקידוחים הפעילים בגליל המערבי וכמחצית מקידוחי שפלת לוד עתידים להיגרע ממערכת ההפקה בתוך כעשור, בעיקר עקב זיהומים או תוכניות תקפות שלא מאפשרות את המשך תפקוד הקידוח.
5 צפייה בגלריה
שר הפנים אריה דרעי
שר הפנים אריה דרעי
שר הפנים אריה דרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שר הפנים, אריה דרעי, אמר: "התוכנית בעלת חשיבות אסטרטגית לאומית חסרת תקדים, בסיס חיינו – משק המים בישראל. ישראל הצליחה להתמודד עם אתגרי משק המים בעבר באמצעות מתקני התפלת מים, וכעת שוב, נדרשת ראייה ארוכת טווח לשנת 2050 ושמירה על מי התהום היקרים שיספקו את מי השתייה לתושבי המדינה. תכנית זו תהווה בסיס להעשרת מי התהום וקידוחי מים חדשים, שיהוו עתודה לאספקת המים לכל בית ובית בישראל".
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, הוסיפה: "מדובר בתוכנית לאומית חשובה עבור משק המים, זאת כחלק מתכנון ארוך טווח למען הדורות הבאים. לצד המשך אספקת המים ממתקני ההתפלה, התוכנית תבטיח את רציפות אספקת מי שתייה טבעיים לתושבי מדינת ישראל".
כמו כן, יו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות ומנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, ציין כי התוכנית למתקנים לשדות קידוחי מי שתיה ומתקנים להעשרת מי תהום היא תכנית שנועדה להבטיח לאוכלוסיית ישראל בטחון בתחום המים. נושא כה רגיש, באזור גאוגרפי כה מורכב – המזרח התיכון, מחייב חשיבה ארוכת טווח ותוכנית זו נותנת מענה חיוני לשנת 2050. מאמצים רבים הושקעו בקביעת גבולות המתחמים בכדי שימנעו זיהומים במתחמי מי תהום משמעותיים, שדרוג של מפעלי ההחדרה באקוויפר החוף ותנאים להיתרי בנייה חדשים או חלופיים לאלו שהזדהמו. חשיבותה כבירה ואין חולק על כך שהיא מחוייבת המציאות".