2 צפייה בגלריה
חורחה זנגר ורעייתו עידית
חורחה זנגר ורעייתו עידית
חורחה ואדית זינגר. אין כסף
(צילום: חיים הורנשטיין)
אדית וחורחה זינגר, הורים לשתי בנות מדימונה, לא מוצאים עבודה כבר קרוב לארבעה חודשים. אדית עבדה בחצי משרה בבית ספר בעיר, אך בעקבות הקורונה הופסקה עבודתה כשבתי הספר נסגרו. בעלה חורחה עבד במפעל פיגומים אך פוטר כמה שבועות לפניה, משום שצריך היה לעבור ניתוח. בינתיים, הבנות נאלצות לישון בסלון.
כמותם, גם אילן קאסה, אב חד-הורי לחמישה ילדים ממגדל העמק, מוצא עצמו ללא עבודה כבר זמן רב. עוד לפני הקורונה הם כולם נאבקו על מנת להתפרנס בכבוד ולהישאר מעל לקו העוני, אבל מאז פרוץ המגפה - הם שקעו עמוק יותר לתוך מצוקה כלכלית שאינם יודעים כיצד יצליחו להיחלץ ממנה.
בעוד מאות אלפי ישראלים נאבקים בימים אלו על פרנסתם בצל המגפה הכלכלית, אלפי הישראלים שכבר לפני כן התקשו לגמור את החודש משלמים כעת את המחיר היקר ביותר והם קרובים מאי פעם לפת לחם. סקר שנערך לאחרונה על ידי תוכנית "פותחים עתיד" מבית הסוכנות היהודית בקרב כ-3,000 משפחות ומעל ל-4,000 בני נוער במצבי סיכון ומאוכלוסיות מוחלשות כלכלית מציג תמונה מדאיגה על הישראלים שלמעשה נשכחו מאחור.

מהסקר עולה כי 25% מהמשפחות, שבשגרה לא נתמכות כלכלית, נזקקו בימי הקורונה לסיוע כלכלי: כך, למשל, 73% מהמשפחות בסיכון נזקקו לסיוע במזון, 26% מהן לסיוע בתשלום חשבונות ו-20% מהן לתמיכה נפשית.
"זה שינה לנו את החיים. אני לא יכולה לשלוח את הילדה לגן כי אין לי כסף. למעשה, יש לי חוב בגן כי לא יכולתי לשלם. חזרה לנו הוראת קבע של החשמל, אנחנו בהרבה חובות", מודה אדית. "אנחנו במצב מאוד קשה, לבעלי הייתה משכורת יפה ופתאום משתי משכורות נשארנו עם חצי משכורת. אני לא עובדת ואני לא זכאית לאבטלה כי אני לא עומדת בתנאים, ואת בעלי פיטרו והוא מקבל דמי אבטלה".
2 צפייה בגלריה
אילן קאסה
אילן קאסה
"אי אפשר לפרנס ככה משפחה". קאסה
(צילום: גיל נחושתן)
גם קאסה, שמתקשה למצוא עבודה, מודה כי "הקורונה השפיעה על כולם". "אני רוצה לעבוד ולהתפרנס בכבוד ואין לי אפשרות, אני לא מוצא עבודה. אני הרבה זמן בבית", סיפר. קאסה, שמפרנס לבד את חמשת ילדיו, עבד עד ינואר השנה במשרה מלאה במפעל.
לאחר קיצוצים ירד לחצי משרה וכשפרצה הקורונה הוצא לחל"ת ומאז לא חזר למקום עבודתו. הוא אינו זכאי לדמי אבטלה, ולכן אין לו הכנסה מלבד אבטחת ההכנסה שהוא מקבל מהביטוח הלאומי. "אני המפרנס היחיד, ואי אפשר לפרנס ככה משפחה. אני מקווה שלא יהיה יותר גרוע. אני מוציא כסף רק על דברים שאני חייב כמו אוכל בשביל שהילדים לא יהיו רעבים".
רותי שינפלד, מנכ"לית פותחים עתיד, מספרת על המצוקה הקשה שנקלעו אליה האוכלוסיות המוחלשות. "משפחות רבות מוחלשות, שגם בשגרה מתמודדות עם אתגרים רבים הקשורים לפרנסה ורווחה, והילדים בתוכן אשר חלק גדול מהם מתמודדים עם קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים - מצאו עצמם בתקופת הקורונה במצבי קיצון שהובילו למצוקה של ממש", סיפרה. "ככה זה עובד - החלשים נחלשים עוד יותר. ופה זה בדיוק המקום שהמדינה צריכה להתייצב ולתמוך באותן משפחות. לא בתאגידי הענק שהרוויחו פחות בתקופה הזו, אלא במשפחות האלה שנלחמות על זכותן לחיות בכבוד".