יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) העריך היום (ג') בריאיון לאולפן ynet כי "כ-50% מחולי הקורונה אינם מאותרים באמצעות הכלים המצויים בידינו - חקירות אפידמיולוגיות וכלי העזר של שב"כ". הוא ציין כי בכוונתו לתגבר את מערך האיתור ולחייב את הממשלה להוסיף יישומון אזרחי למטרה זו.
דבריו של האוזר מגיעים ברקע דו"ח הוועדה שיוגש לכנסת ונחשף הבוקר ב"ידיעות אחרונות", שלפיו כ-8,000 חולים כיום אינם מאובחנים, אינם יודעים שהם נדבקו - ולכן מסתובבים בחופשיות מבלי לדעת שהם מסכנים גם אחרים.
1 צפייה בגלריה
צבי האוזר
צבי האוזר
"כ-50% מהחולים לא מאותרים". ח"כ צבי האוזר
(צילום: עידן ארבל )
"אנחנו במצב חירום, מה שמתרחש עכשיו הוא 'כסף קטן' לעומת הגל הגדול הבא, הגל האמיתי שיגיע בחורף", טען האוזר, "יש לנו שלושה חודשים להיערך בצורה מיטבית לאורך כל הגזרה". הח"כ הציג תמונה מאיימת: "כמו בסרטים בדיוניים, שאומרים שעוד שלושה חודשים מטאור יתנגש בכדור הארץ - כך לגבי החורף. אנחנו צריכים להיערך עכשיו בכל האמצעים, אולי הגל הנוכחי מעיר אותנו ומאפשר לנו לעשות זאת".
האוזר פירט על היישומון שבכוונתו לקדם: "בשלב הראשון לא אכריח אנשים להוריד אותו, מדובר ביישומון וולונטרי אבל כזה שיוסיף עוד שכבה למערך האיתור".
- יש כזה, שמו "המגן". חלק מהאנשים הורידו וחלק לא. "התפקוד של היישומון הזה בגל הראשון לא היה מיטבי. יש פיתוח שבחודשיים האחרונים עבדו כדי לשפר אותו משמעותית, והוא 'המגן 2'. משרד הבריאות יצטרך להיערך, והמדינה תצטרך להיערך בנוגע לאיך כמה שיותר אנשים יורידו אותו וישתמשו בו. זאת שכבת הגנה שלישית. חקירה אפידמיולוגית היא השכבה הראשונה, יש לנו את הכלי האזרחי, וגם את כלי השב"כ - שהוא בעייתי אבל בהינתן המצב אין ברירה אלא להשתמש בו".
- אתה תתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לגל שני? "יהיה לנו מספיק זמן לבדוק".
- אתה חושב שצריך לבדוק? "צריך להיערך לגל של החורף, לעשות בדק בית ולהיערך לגמרי אחרת, להכניס את הצבא בצורה יותר משמעותית. אני חושב שרח"ל צריכה להיכנס ולהיות פונקציונלית, יש להשתמש בה הרבה יותר".
- רה"מ שאתה חבר בממשלתו בולם פרויקטור, בולם את רח"ל, מונע מצה"ל להתערב. "אנחנו בעיצומה של היערכות חדשה, כאשר צריך כמובן לטפל כאן ועכשיו במה שמתרחש", אמר האוזר. "אני חוזר ואומר - האירוע המשמעותי יהיה בחורף. צריך להיערך לכך גם מבחינת השיח הציבורי. ייתכן מאוד שסיפור הקורונה יישאר כאן למשך שנה, שנתיים, שלוש, אולי יותר. ייתכן שענפים שלמים יצטרכו להיערך מחדש לחלוטין, שישראל צריכה להסתכל על המצב בצורה אסטרטגית אחרת. המדינה שלנו קטנה, לפעמים יש לכך יתרון. למשל, אפשר לשדרג משמעותית תשתיות שהיום הן במצב של נחיתות, תשתיות תקשורת ואחרות שאולי בעידן הקורונה הן יהפכו לחשובות יותר מתשתיות התחבורה".