האם השמעת מוזיקה (או צלילים אחרים) לצמחים עוזרת להם להתפתח באופן מוצלח יותר? זו השאלה שמייצרת הרבה רעש בעולם מדעי הצמח מזה זמן רב. יש כאלו שלא מחכים שהמדע יכריע בעניין: כך, למשל, חקלאי במרכז מקדוניה שמאמין שמוזיקה קלאסית משפיעה באופן חיובי על צמחים, משמיע לצמחים את יצירותיו של המלחין הידוע מוצרט. לטענתו, השמעת יצירות קלאסיות במקשה האבטיחים הניבו לו את הפירות המתוקים ביותר בכל האזור.
המוזיקאי מורט גרסון, יליד קנדה, אף הגדיל לעשות ויצר מוזיקה ייעודית לצמחים. האלבום "Mother Earth's Plantasia", שיצא בשנת 1976, ושעל עטיפתו נכתב "מוזיקת אדמה חמה לצמחים... ולאנשים שאוהבים אותם", הכיל שירים עם שמות כמו "סימפוניה לצמח העכביש" ו"קונצ'רטו לפילודנדרון ולפוטוס". בזמנו, תפוצת האלבום הייתה מצומצמת, אך עם הזמן צברה לעצמה קבוצת מעריצים, וב-2019 האלבום אף הוצא במהדורה מחודשת.
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומחבר ספר המדע הפופולרי "צמח – מה הוא יודע?", חושב שלהשמעת מוזיקה עשויה להיות השפעה חיובית, אבל לא דווקא על הצמחים: "יתכן שיש השפעה, אין שום דבר שסותר זאת, אך זה נכון גם בכיוון ההפוך, אין שום מחקר מדעי שמוכיח כי אם נשמיע מוזיקה לצמחים שלנו הם יגדלו מהר יותר או באיכות טובה יותר. ההנחה שלי היא שאותם חקלאים וגננים שחושבים שמוזיקה מועילה לצמחים שלהם פשוט נעשים גננים וחקלאים טובים יותר כשהם משמיעים את המוזיקה".
בין אם להשמעת מוזיקה השפעה חיובית על הגידולים או על החקלאים, אין ספק כי העולם זקוק לכל יתרון שניתן לגייס על מנת לגדל את האוכל שישביע את כל יושביו. על פי נתוני האו"ם, בשנת 2018 מספר הנפשות שחיו בתנאי תת-תזונה עמד על כ-821 מיליון, ומספר זה צפוי עוד לגדול בהרבה בשנים הקרובות לנוכח העובדה שמשאבי כדור הארץ הולכים ומידלדלים בשל ניצול לא מקיים על ידי האדם, וזאת לצד משבר האקלים ואירועי מזג אוויר קיצון הפוגעים גם כן בשטחים החקלאיים ובתנובת היבולים. מכאן שכל אמצעי להגדלת היעילות החקלאית שיביא לתפוקת יבול גדולה תוך פגיעה סביבתית מינימלית ראוי להילקח בחשבון, ולהיבחן בכובד ראש.

איך שומעים בלי אוזן?

לצד הוויכוחים המדעיים והחשיבות החברתית והסביבתית, ישנו גם העניין הלשוני: הרי לצמחים אין אוזניים, אז איך אפשר להגיד שהם "שומעים" את המוזיקה? "כאשר אומרים לי שזה לא הגיוני שצמחים שומעים כי אין להם אוזניים אני עונה: צמחים רואים ואין להם עיניים, צמחים מריחים ואין להם אף, אז זה לא דבר מפתיע שהם שומעים ואין להם אוזניים", אומר חיימוביץ. "נכון, כיום אין תשובה מדעית ברורה לשאלה כיצד הצמחים שומעים, אבל אנחנו יודעים שאצל בני אדם ובעלי חיים אחרים בתהליך השמיעה יש רעידות באוזן בנוכחות התדר הקולי".
במחקר שנערך ב-2019 בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב על ידי חיימוביץ, פרופ' לילך הדני, פרופ' יוסי יובל וד"ר יובל ספיר, הוכח כי שלוש דקות לאחר שפרח נר הלילה "שמע" את קול כנפי הדבורה או העש ריכוז הסוכר בצוף שלו עלה בכ-20 אחוז. "נתון זה מראה לנו כי פרח נר הלילה משתמש בתדרי קול כדי לשרוד", אומר חיימוביץ. "ככל שריכוז הסוכר בצוף שלו יהיה גבוה יותר כך מאביקים ירצו לבוא ולהאביק אותו יותר".
"הממצא אולי אינו שימושי לחקלאים ולגננים, אך הוא עשוי לסייע להם לשפר האבקה של פרח נר הלילה וצמחים אחרים - אם ימצא שגם הם מגיבים כך", מסביר פרופ' יובל. "מובן שלממצא הזה יש גם חשיבות כמדע בסיסי, שחושף בפנינו פן חדש של תקשורת בין צמחים לבעלי חיים, שלא הכרנו קודם לכן".
"יש סיכוי גבוה שהתופעה מתקיימת גם בפרחים אחרים, ואינה ייחודית לנר הלילה - אך השאלה כמובן טעונה בדיקה", מוסיפה פרופ' הדני.
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)

תנועה לכיוון המים

מחקרים נוספים עשויים לתמוך בטענה שהשמעת מוזיקה מועילה לצמחים. כך, למשל, במחקר שפורסם ב-2017 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מערב-אוסטרליה, נטען שצמח מהמין אפון תרבותי (Pisum sativum) מסוגל בתנאי מעבדה לחוש את תזוזת המים באדמה ובצינורות וכך לכוון את צמיחת שורשיהם לעבר המים זו יחד עם חישת מידת הלחות בקרקע שמשמשת לדיוק הכיוון. לפעולה זו יש מכנה משותף עם הפעולה שעושה פרח נר הלילה כאשר הוא חש את התדר הספציפי שיוצרים משק כנפי הדבורה והעש – שתיהן פעולות שהצמח עושה בכדי לשרוד ושתיהן פעולות שהצמח עושה על ידי הסתמכות על תדרי קול שונים.
על פי חיימוביץ, מדובר במחקר ראשוני, שדורש תיקוף חיצוני, ויובל מוסיף ש"כיום, פרופ' מוניקה גאגליאנו, מי שעמדה בראש צוות החוקרים של מחקר זה, היא החוקרת המרכזית בתחום השמיעה בצמחים בעולם - ועל פניו המחקר הזה נראה משכנע".
"הסיבה שיש מעט מחקרים וחוקרים בנושא הזה של קולות וצמחים היא שרוב חוקרי הצמחים לא מבינים בסאונד ורוב חוקרי הסאונד לא מבינים בצמחים", אומר יובל. למרות הדלות היחסית במחקרים בתחום, הדני שומרת על אופטימיות: "יש גורמים במערכת שדווקא מעודדים מחקרים הרפתקניים כמו זה, ויש מסלולי מימון, כמו תוכנית ביכורה, שתומכים במחקרים עם סיכון גבוה כמו שלנו".
לדברי הדני, מחקרים נוספים בתחום עתידים להתפרסם בקרוב, ועם הגדלת תחום ידע זה ייתכן וגם עולם החקלאות יוכל לאמץ לעצמו שיטות חדשניות לייעול התפוקה החקלאית. אך עד אז, לא יזיק אם במקביל לפעולת השקיית העציצים השבועית נפעיל גם את רשימת השירים האהובה עלינו.
הכותב הוא תלמיד כיתה י"א בבית הספר מבואות עירון, הלוקח חלק בתוכנית נבחרת הכתבים הצעירים של "זווית בחינוך"