המתקן המתקדם שלא הוקם
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)
שמונה שנים חלפו מאז החלו העבודות על מתקן "שניר", שאמור להכין את לוחמי צה"ל לקראת המלחמה הבאה בצפון. מיליוני שקלים הושקעו בפרויקט, אבל סדרה של תקלות, סחבת וטעויות גרמה לכך שהוא נשאר כפר נטוש בגולן. בדיקת ynet חושפת - כך הפך פרויקט הדגל של זרוע היבשה מהבטחה גדולה לפארסה.
בתי קרקע סוריים ישנים, חרבים ומחוררים של הכפר הנטוש זעורה צופים על עמק החולה ועל מבצר הבופור הלבנוני. בין החורבות רועות בנחת פרות גדולות, ושלט מאובק ותלוש, שמבשר בשורה גדולה, שמוט על האדמה הקשה והאפורה.
מתקן אימונים שניר רמת הגולן כפר נטושמתקן אימונים שניר רמת הגולן כפר נטוש
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)
בימים אלה הכפר הנטוש לא היה אמור להיות פסטורלי ושקט. חטיבות שלמות היו אמורות להתאמן כאן באש פגזים ובצרורות מקלעים, כהכנה הטובה ביותר של צה"ל לקראת המלחמה הבאה בצפון. שמונה שנים חלפו מאז שהמתקן תוכנן ותוקצב, שלוש שנים עברו מאז הושק שנית, אבל הלוחמים ממשיכים בינתיים להתאמן במתקנים מיושנים.
הדבר היחיד בשטח שמזכיר את העיירה הלבנונית שהייתה אמורה לקום הוא מתחם אדמה מיושרת, מוקף בגדר, שרובה מפורקת ומתנופפת ברוח. בקצוות נמצאים שני שלטים גדולים שמבשרים על הקמת "מתקן שניר", עם הדמיה מרשימה. האחד עוד נישא על עמודיו, השני מוטל על הקרקע.
בסיס אימונים שניר לא הוקםבסיס אימונים שניר לא הוקם
השטח שבו אמור להיות המתקן
(צילום: יואב זיתון)
בסיס אימונים שניר לא הוקםבסיס אימונים שניר לא הוקם
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)

פי 2 מצאלים, מותר לירות בתוך המבנים

המתקן החדש היה אמור לכלול 150 מבנים, בהם רבי קומות גבוהים ולפחות 20 מבנים ללחימה באש חיה, רשת מנהרות שחלקן זהות לאלה של חמאס ואחרות למנהרות חיזבאללה, מצלמות בכל פינה ואמצעי תחקור טכנולוגיים מתקדמים בכל חדר. בלב העיירה היו אמורות להיות שדרות מרכזיות שניתן לנסוע בהן עם טנקים ונגמ"שי נמ"ר גדולים, לצד מחנות פליטים צפופים וקסבות.
אבל הדבר המרכזי הוא הגודל חסר התקדים – מתקן שניר תוכנן על שטח שגדול פי שניים וחצי ממתקן המרכז הלאומי לאימוני יבשה (מאל"א) המיושן שבצאלים, שנחרש שוב ושוב על ידי כל חייל חי"ר בצה"ל, וכלל לא ניתן להתאמן בו באש חיה או עם כלים משוריינים.
בסיס אימונים שניר לא הוקםבסיס אימונים שניר לא הוקם
הדמיה של מתקן שניר. פי 2 וחצי מהגודל של צאלים
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)
בסיס אימונים שניר לא הוקםבסיס אימונים שניר לא הוקם
הדמיה של מתקן שניר. טנקים יוכלו לעבור ברחוב הראשי
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)
עלות ההקמה של המתקן, שבימים אלה היה צריך כבר להיות בשיא הפעילות, הייתה סבירה לכל הדעות, כמעט "זולה" בקנה מידה צה"לי. כ-50 מיליון שקל, לפי חלק מההערכות מעט יותר, שהיו עושים הבדל ענק - ועל הדרך משתיקים את הטענות לאפליה של כוחות היבשה מול ההשקעות במיליארדים לחיל האוויר ולאגפי המודיעין והתקשוב.
כבר בתחילת העשור הקודם הותנעה התוכנית בזרוע היבשה. יועצים נשכרו, מאות שעות של דיונים נערכו ונעשו גם סיורים בשטח. בשנת 2013 אושרה התוכנית הסופית, שנחשפה כמה חודשים לאחר מכן ב-ynet. בכירי זרוע היבשה הבטיחו מתקן אימונים ענק שכמותו לא נראה בצבא. אלא שאז החלה לצוץ שורה של בעיות שמרחו את העבודה על הפרויקט, עד שמוסמס לגמרי.

חשש מחיזבאללה והשקה חגיגית

זה התחיל במחלוקת על מיקום המתקן, בשיפולים הצפון-מערביים של רמת הגולן, אך בסופו של דבר נפתרה הבעיה מול הרשויות האזרחיות הרלוונטיות. קצינים בכירים התלהבו, וכלל הגורמים הבכירים בצה"ל, לרבות הרמטכ"לים דאז בני גנץ וגדי איזנקוט, אישרו את הפרויקט ואת תקצובו. אבל אז התחלפו חלק מהמפקדים הבכירים, וסדרי העדיפויות השתנו.
בפיקוד הצפון חששו פתאום שחיזבאללה יתצפת על המתקן, שאותו ניתן לראות מרכס אל-חיאם הלבנוני שעליו מתנוסס בגאון מבצר הבופור. שנה חלפה ועוד אחת, ואז בשעה טובה נשלחו הטרקטורים ליישר את השטח כדי לאפשר את תחילת עבודות ההקמה. כשבזרוע היבשה האמינו שהפרויקט באמת קורה הושק מתקן שניר מחדש, בשנת 2017.
קצינים בכירים הגיעו לנקודות העבודות, ובטקס חגיגי חנכו את תחילתן. גם אתר צה"ל הצטרף לחגיגה עם הכותרת "מהפכת האימונים של זרוע היבשה יוצאת לדרך". הידיעה עצמה לוותה בהבטחות גדולות ובתיאורים מפוארים, אבל הפארסה רק החלה.

ההפתעה מתחת לאדמה, והפיצוי לקבלן

ברגע שהחלו העבודות על הקרקע התגלה שהבדיקות שנערכו קודם לכן לקו בחסר. הפועלים שהחלו בבניית מתקן שניר נדהמו לגלות את הסכנה שארבה להם בין רגבי האדמה - מאות אם לא אלפי מוקשים, שהוטמנו בשטח בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, הסתתרו מתחת לאדמה, לצד נפלים מאימוני ארטילריה שצה"ל ערך במקום לאורך השנים.
תחילה הובאו כוחות מחיל ההנדסה לטפל כדי במפגע המסוכן, שעיכב את הקמת הפרויקט. גדודי מילואים זומנו, ובהמשך גם כוחות מהפלגה לסילוק פצצות ביחידה המובחרת יהל"ם. אבל זה לא הספיק. במשרד הביטחון שכרו חברה חיצונית אזרחית שמתמחה בניקוי השטח.
בסיס אימונים שניר לא הוקםבסיס אימונים שניר לא הוקם
השטח המיועד למתקן שניר
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)
בסיס אימונים שניר לא הוקםבסיס אימונים שניר לא הוקם
השלט שעוד עומד בכניסה
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)
בסיס אימונים שניר לא הוקםבסיס אימונים שניר לא הוקם
השלט השני שמוטל על הרצפה
(צילום: אביהו שפירא, יואב זיתון)
בינתיים ראה הקבלן שהזמן נמרח והתוכנית לא מבוצעת, וניצל זכות שהייתה לו בחוזה עם משרד הביטחון כדי לצאת מהפרויקט. במהלך דין ודברים שניהל עם המשרד הוחלט לפצותו במיליוני שקלים. מקור המעורה בפרטים אף נקב בסכום הפיצוי – 15 מיליון שקל.
כעת מבטיחים בצה"ל שהפרויקט ימומש בכל זאת, בהיקף קטן יותר ועל ידי גוף בינוי אחר. ייתכן שמדובר במנהלת "שעון חול", שהקימה את הגדרות והחומות בגבולות. עד שזה יקרה, צה"ל ימשיך לקבל תזכורות לכך שאיום המלחמה בצפון עדיין קיים, ושהתמרון הקרקעי בלבנון הוא לא שאלה של אם אלא רק מתי.

צה"ל: נקים שם לש"בייה בהיקף צנוע יותר

בצה"ל לא מסרו אם גורם כזה או אחר נענש או שילם את המחיר על הטעויות והתקלות הרבות של פרויקט שניר, שעלו עשרות מיליוני שקלים וחמור מכך – מנעו אימונים ראויים לגדודי החי"ר, השריון וההנדסה לקראת המלחמה הבאה.
במשרד הביטחון הצטרפו לתגובת דובר צה"ל: "הקמת מתקן האימונים 'שניר' ברמת הגולן התעכבה עקב מחלוקת בין הקבלן המבצע למערכת הביטחון, שהסתיימה בפשרה בין הצדדים. בעת הזו מתנהלת עבודת מטה להקמת מתקן אימונים חדש לכוחות היבשה, שמיועד לקום באותו השטח. לכשיסתיים הליך התכנון והתקצוב יבוצע הפרויקט".
בצבא הסבירו עוד כי "ברור לנו שהמלחמה הבאה תהיה בשטחים אורבניים, ושטחי האימונים שלנו לא מתאימים למתאר אורבני. לכן גובשה בתוכנית הרב-שנתית הקמה של 10-8 מתקני לחימה בשטח בנוי בשטחי אימונים שונים בארץ. מדובר בלש"ביות לא יקרות מדי, וגם במרחב זעורה נבנה לש"בייה.
"אכן היה דיון בנוגע למיקום מול לבנון, כאשר רא"ל כוכבי היה מפקד פיקוד הצפון, אך בסוף הוא נתן את ברכת דרכו למהלך. ההתחשבנות מול הקבלן הייתה של משרד הביטחון ולא של צה"ל. במקום אכן התגלתה סוגיה של נפלים שהתגלו על ידי הקבלן. אנו עם הפנים קדימה להקים שם לש"בייה, אך בהיקף צנוע יותר ולא באותו היקף כמו תוכנית שניר המקורית".