אם תחפשו במנוע חיפוש את המילים "חופשה בניו יורק", תקבלו רשימה של תוצאות חיפוש "אורגניות", ולצידן, באופן מודגש יותר, תוצאות נוספות – "התוצאות הממומנות", המתקבלות ממכרז ענק שמתבצע בזמן אמת. בדוגמה שלנו, יהיו אלה מלונות, חברות תעופה, חברות השכרת רכב או כל גורם אחר שחושב כי יוכל להרוויח מהעובדה שאתם נמצאים לפני חופשה בניו יורק. במכרז כזה, כל אחת מהחברות מגישה למנוע החיפוש "בִּיד" (הצעה). מנוע החיפוש אוסף את כל ההצעות ומחליט על הקצאת ה"סלוטים" למפרסמים, וכמובן את מחירם למפרסם. מדובר בשוק ענק שמניב אחוז עצום מהרווחים של חברות האינטרנט.
תאוריה של מכרזים אינה תחום חדש. ואולם, המעבר של המסחר לאינטרנט מציב אתגרים חדשים: דמיינו מכרז של אלפי מוצרים, עם אלפי מתחרים, שצריך להתבצע תוך חלקיק שניה. על מנת לתכנן מכרז כזה באופן יעיל, יש צורך בהבנה מעמיקה של כל השיקולים הרלוונטיים: הכלכליים, האסטרטגיים והחישוביים.
חוקרים פרטיים - לכל הכתבות הקודמות
התחלתי את דרכי בתחום בברקלי, קליפורניה, שאליה הגעתי ללימודי דוקטורט בשנת 2000, לאחר תואר ראשון במדעי המחשב. ידעתי שאני רוצה לעסוק בשילוב של מדעי המחשב עם תחום נוסף, אך לא ידעתי מהו. התחלתי ללמוד קורסים מתוך רצון למצוא את התחום ש"יתפוס" אותי. ואז קרה הנס.
נכנסתי לקורס במיקרו כלכלה, והמרצה דיבר על "מכרז מחיר שני". נניח שנמצא ברשותי טאבלט שאני רוצה להעניק למי ששווי הטאבלט עבורו הוא הגדול ביותר. דרך אחת לעשות זאת היא לברר עם המשתתפים מה השווי עבורם. אולם, אם לא אגבה תשלום מהמנצח, אנשים עלולים להפריז בשווי על מנת לזכות בטאבלט.
כדי להתמודד עם הקושי, ייתכן שארצה לגבות מהמנצח את הערך שהציע. גישה זו עלולה להיתקל בקושי הפוך: אנשים יציעו פחות מהשווי האמיתי כדי לנסות להרוויח מהעסקה. האם יש דרך לתכנן את כללי המשחק באופן שאף אחד לא יוכל להרוויח מ"שקר", ללא תלות בתנאי הסביבה? התשובה המדהימה היא חיובית, וזאת על ידי "מכרז מחיר שני", שבו המנצח משלם את ההצעה השנייה בגובהה. זה הקסם. הקסם שבפשטות. נסו לשכנע את עצמכם באמיתות הפתרון הזה (את ויליאם ויקרי הוא זיכה בפרס נובל לכלכלה).
חזרתי מהשיעור הזה בעננים. למזלי, הייתי בזמן הנכון ובמקום הנכון: הזמן שבו פרץ האינטרנט לחיינו, והמקום שבו התחיל מחקר פורה בגבול בין כלכלה, תורת המשחקים ומדעי המחשב, ובניתוח "תורת משחקי" של מערכות ברשת האינטרנט.
תקופה זו הייתה קסומה אך לא קלה. כסטודנטית בתחילת הדוקטורט זכורה לי שיחה עם פרופסור, שבהערת אגב נתנה לי את "ה-2 סנט" שלה: "ילדים רק אחרי קביעות. אחרת אין סיכוי". היא כמובן לא ידעה שהייתי אז כבר אימא לשתי בנות. והיא גם לא ידעה כמה מבוהלת חזרתי הביתה באותו יום.
מה משותף, אם כן, למכרזים באיביי, אתרי שידוכים, פרסומות באינטרנט, ניווט בווייז ורשתות חברתיות? בכל הדוגמאות הללו יש צורך בבניית אלגוריתמים חכמים המשלבים שיקולים חישוביים וכלכליים ובונים את התמריצים הנכונים למשתמשים. שילוב זה יוצר כר פורה להתמודדות עם בעיות מרתקות. בתכנון אלגוריתמים קלאסי, האתגר הוא לתכנן אלגוריתם יעיל חישובית. בתכנון מנגנונים, האתגר הוא לתכנן אלגוריתם שגם בונה את התמריץ הנכון למשתמשים לחשוף את הקלט האמיתי. השילוב הזה יוצר קונפליקטים שמצריכים פתרונות יצירתיים.
מיכל פלדמן היא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ראש המעבדה לכלכלה וחישוב, חוקרת במעבדות המחקר של מיקרוסופט בישראל, ואם לחמישה ילדים. היא בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית והאקדמיה הצעירה הבינלאומית. מחקריה ממומנים, בין היתר, על ידי מענקים של מועצת המחקר האירופית (ERC).
לאתר המעבדה לכלכלה וחישוב: https://en-exact-sciences.tau.ac.il/EC
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית"
