גמזו ל-ynet: "הגנים פחות מסוכנים ויכולים לחזור ביום ראשון"
(צילום: שחר גולדשטיין, נדב אבס)

פרויקטור הקורונה, הפרופ' רוני גמזו, אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet במהלך סיור בכפר קאסם כי "הגנים יכולים לחזור כבר ביום ראשון". לדבריו, "הגנים פחות מסוכנים מכל מערכת החינוך ולכן הם יכולים. זה נותן להורים לחזור למעגל העבודה ומאפשר להם לפרנס את המשפחה".
דבריו סותרים על פניהם את הצהרתה אמש של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שרון אלרעי-פרייס, שאמרה כי "לדעתי לא נחזור ללימודים ביום ראשון הקרוב, אנחנו לא עומדים במדדי התחלואה". בכל מקרה, החלטה סופית תתקבל בממשלה, ולפני כן בקבינט הקורונה שאמור להתכנס מחר.
גמזו הוסיף היום כי גם כיתות א' ו-ב' עשויות להיפתח בעוד כשבוע: "אנחנו רוצים שהלימודים יחזרו כמה שיותר מהר. זה המרכיב החשוב ביותר של החברה יחד עם כלכלה ומסחר". גמזו ציין: "זה הרבה לפני כל דבר אחר, כל פנאי, מסעדה או הנאה. קודם כל הילדים, החינוך והמסחר".
רוני גמזו בביתו של השייח מוואפק טריף בג'וליסרוני גמזו בביתו של השייח מוואפק טריף בג'וליס
"אין הצדקה להמשך הסגר ב-2,000 חולים ליום". גמזו
(צילום: אביהו שפירא)
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ רם שפע מכחול לבן הגיב מיד לאחר מכן ואמר כי "כל עוד לא תהיה תפנית דרמטית היום, אני מודיע שכחול לבן תדרוש מחר בקבינט הקורונה את החזרת הגנים כבר ביום ראשון. מעל 640 אלף משקי בית זקוקים לכך נואשות".
באשר לשאלה האם המשך הסגר מוצדק הדגיש גמזו כי "אם נגיע למספרים של 2,000 חולים ביום בכלל המדינה אין הצדקה להמשיך בסגר. הערים האדומות צריכות להישאר בסגר, בטח האדומות מאוד, שבהן קשה להוריד את התחלואה". הוא הבהיר: "יתר הערים צריכות לצאת בצורה הדרגתית, הקלות, שלב אחרי שלב, בחוכמה אבל עם התחשבות בחינוך ובכלכלה".
ועדת חינוךועדת חינוך
"ללא שינוי דרמטי - אדרוש את פתיחת הגנים". יו"ר ועדת החינוך רם שפע
(צילום: ערוץ כנסת )
את הריאיון ערך גמזו לאחר סיור בעיר וציין כי "בין הערים האדומות כמעט אין אף יישוב ערבי. זה אומר שהעבודה הקשה שהתושבים עשו הצילה אנשים, הקטינה תחלואה". לדבריו, לפני כחודש מתוך כ-30 רשויות אדומות 24 היו יישובים ערביים. "זה מרגש ומשמח לראות את זה. אני רוצה שהם ימשיכו ככה, זה חשוב לי".
- אתה מצפה להתנהגות דומה בחברה החרדית? "לכולנו יש אתגר. באתגר הזה המנהיגים צריכים להוביל נכון, להציל אנשים מלחלות, להציל אנשים מלהיות חולים קשים ולהציל אותם ממוות. זה תפקיד המנהיגים, בין אם מנהיגי ציבור – כמוני, או מנהיגים פוליטיים או מנהיגים דתיים. לכולנו יש תפקיד, הציבור מסתכל עלינו, עושה בסוף את מה שאנחנו אומרים, רק צריכים להגיד את הדברים הנכונים".
- אתה מתכוון להמשיך אחרי 1 בנובמבר? "אני צריך לחזור לאיכילוב בנובמבר, אני לא מסתכל אם זה 1 או 5 בנובמבר. זה לא הדבר החשוב ביותר כרגע, הדבר החשוב ביותר זה להמשיך לנהל את המגפה, ואת היציאה מהסגר בצורה חכמה מבלי שנעשה שוב פעם טעויות. שר הבריאות ביקש שאמשיך, אנחנו בשיח בנושא הזה".

הגנים הפרטיים: "לא נוכל לפתוח בלי פיצויים"

יניב בר אור מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים אמר היום באולפן ynet ברקע הדיבורים על חזרה אפשרית של גני ילדים כי "אנחנו כבר מתריעים כל כך הרבה וחוששים שלא נוכל להיפתח ללא פיצוי מהמדינה. הגנים והמעונות לא יוכלו לעמוד בהוצאות".
לדבריו, "אנחנו מצביעים כאן על בעיה אחרת - יצאנו לסגר שני מבלי שהמדינה שמה על השולחן מתווה לפיצוי. אנו שוב מתריעים על כך שמעונות היום הפרטיים נמצאים בקריסה, ואם המצב יימשך כך ומשרד האוצר לא ישים על השולחן מתווה לפיצוי הגנים הפרטיים, הם לא יעמדו בהוצאות שלהם, הם לא מסוגלים להחזיק את הגנים וחלקם נסגרים".
לדבריו, גם אם קבינט הקורונה יורה על פתיחת הגנים "מאות לא יפתחו כי הם קורסים". הוא ציין: "אחרים שוקלים היום האם לפתוח או לא לפני שהאוצר ישים מתווה לפיצוי. היה מתווה לפיצוי בסגר הקודם, אפשר לשכפל אותו לסגר הזה. משרד האוצר כרגע לא עושה את זה, ואנו חייבים לשים דגש על זה שאנחנו כאן בשביל הילדים וההורים".
קרן אוחנה-איווס יו"ר חיבה - האיגוד הארצי לגני ילדים פרטיים - אמרה כי בעיה נוספת היא אי-שיתוף הארגונים בהחלטות וההתפתחויות. "אין לנו מושג איך ומתי המערכת תיפתח. אנו קשובים לחדשות ורואים את הציוצים במהלך היום, אנחנו חיים במציאות של 'נדמה לי'. גן ילדים זה לא מכולת, אתה לא שם את המפתח בדלת ונכנס", ציינה.
לדבריה, עוד לפני שהגנים יחזרו צריכה להיות היערכות. היא אמרה: "צריך להחזיר את הצוותים מחל"ת, להגיע, לנקות, לסדר, לדבר עם הילדים. אנו חוזרים לתהליך של הסתגלות, הסגר תפס אותנו בספטמבר - הילדים עוד לא הספיקו לנגב את הדמעות, כבר חזרו הביתה. אנחנו עדיין האנשים הזרים להם. הם חוזרים שוב למקום פחות בטוח ומוכר".
היא הדגישה שההיערכות צריכה להיות לחלוטין מההתחלה: "אנחנו צריכות לעבור את הגיהינום הזה שוב. להעסיק יותר כוח אדם, יותר ידיים, לתת לכל ילד את הזמינות והנגישות, לטפל בכל הורה. הילדים חוזרים עם 'ריג'קטים', ההורים באים עם חרדות, העובדים שלנו חלקם רוצים להישאר בחל"ת כי הילדים שלהם בבית".
לוסי חדידה, יו"ר ארגון "גנים ברמה אחרת", הצטרפה לדברים. "המדינה לא פונה אלינו היא פשוט נתנה לנו להשתלח מול ההורים, כמו בסגר הקודם, שאז עוד היה קצת יותר מסודר". היא ציינה כי ההורים פונים אליה בענייני כספים: "עכשיו ההורים תוהים 'מה קורה עם הכסף, מה עם הצ'קים, מה עושים'. המדינה הפקירה אותנו למלחמת אזרחים אחד בשני, בלי שום מתווה והנחיה".
לדבריה, הלקחים מהכאוס של סוף הגל הראשון לא הופקו. "גם המענקים שכביכול הביאו לנו, אף אחד לא יודע להשתמש בו. הרבה נעזרים עכשיו ברואה החשבון שלהם ונאלצים לשלם עוד כסף על הטיפול הזה", טענה. "פשוט זרקו אותנו וסגרו אותנו בבית באופן חלקי. הסגר הזה הוא בדיחה אחת גמורה. זה סגר לא סגר, זה סגר חלקי ביותר כולם יוצאים לרחוב, כולם נוסעים".

השתתפו בהכנת הכתבה: מורן אזולאי ותמר טרבלסי חדד