מאז ערב ראש שנה ולמשך שלושה שבועות לפחות רובנו נהיה כלואים בבתים. זו עובדה מצערת, משום שטיול בנחל או בנהר, למשל, יכול להיות בילוי מושלם לסופי השבוע בימים אלה: הוא מוציא אותנו לשטחים הפתוחים, שבהם הסיכוי להידבק בקורונה נמוך יותר - והמים הזורמים (שאליהם מתלווה פעמים רבות גם שפע של צל) הופכים את אתרי הטבע האלה לאטרקטיביים במיוחד נוכח החום שמסרב לעזוב אותנו.
כשאנחנו מטיילים במקומות האלה נדמה לנו לפעמים שהם לא השתנו כלל מאז שביקרנו בהם בטיול השנתי של כיתה ט', אך נחלים ונהרות דווקא משנים את מסלולם כל הזמן - ובמקרים מסוימים, כששינוי תוואי כזה מציף אזורים מיושבים, עלולות להיות לכך תוצאות קטסטרופליות. במחקר אמריקני חדש נמצא ששינויים בתוואי של נהרות יהפכו ליותר ויותר נפוצים בשנים הקרובות, זאת בעקבות עליית מפלס פני הים שנגרמת בשל שינוי האקלים העולמי.

הצפות בצ'כיההצפות בצ'כיה
הצפות בצ'כיה
(צילום: shutterstock)
אמנם, כל הנחלים זורמים לים, אבל המסלול שבו הם עושים זאת מושפע מגורמים רבים, ביניהם שיפוע הקרקעית, תנועותיהם של הלוחות הטקטוניים שמרכיבים את קרום כדור הארץ ואופיו של הסחף: חומרים כמו חול, בוץ ואבנים שמי הנחל מגרדים מההרים ונושאים עמם. כאשר חל שינוי באחד מהגורמים האלה, ייתכן שגם תוואי הנהר או הנחל ישתנה בהתאם.
שינויי תוואי הם חלק מהתהליכים הטבעיים שכל נחל ונהר עוברים. "כאקולוגים של נחלים אנחנו מברכים על תהליכים כאלה", אומר אבי אוזן, אקולוג בתי הגידול המימיים ברשות הטבע והגנים. "נחלים רבים עברו הסדרה על ידי האדם, כך שהם זורמים בנתיב ישר, אבל יישור כזה מחרב חלק גדול מהאופי הטבעי של הנחל". לדבריו, מסלוליהם הטבעיים של נחלים מלאים בפיתולים. "הנפתולים הדינאמיים יוצרים מורכבות מבנית, ומאפשרים את התפתחותן של מערכות אקולוגיות מגוונות יותר", הוא אומר.
עם זאת, כשנהר חורג ממסלולו הקבוע ומציף אזורים בסביבתו, הדבר עלול גם לגרום לאסון כביר - בעיקר כשהאזור שנשטף פתאום במים הוא מיושב. הצפות כאלה גרמו לכמה מהאסונות הקטלניים בהיסטוריה, ביניהם השיטפון בנהר הצהוב, שהתרחש בסין ב-1887, והשיטפון הגדול בסין, שהתרחש בכמה נהרות מרכזיים במדינה ב-1931. מספר ההרוגים בשני אירועים אלה יחד מוערך בכשישה מיליון בני אדם.

בין קרחונים לנהרות

במחקר החדש, שנערך על ידי חוקרים מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ומאוניברסיטת קליפורניה, ושפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי המוביל PNAS, התמקדו המדענים בדלתאות: תצורת נהר דמוית משולש שנוצרת כשסחף רב שוקע באזור המפגש של הנהר עם הים ושמאלץ את הנהר להתפצל ולזרום סביבו במספר זרועות מסועפות. באזורים כאלה, כמו הדלתא המפורסמת של הנילוס במצרים והדלתא של נהר המיסיסיפי שבדרום ארצות הברית, האדמה פורה ונוחה לחקלאות ולכן חיים בהם מעל חצי מיליארד בני אדם בעולם.

שטפונות באלכסנדריה במצרים ב-2015

החוקרים מצאו שתדירות השינויים בתוואי הנהרות באזורים שנחקרו תלויה בעיקר בשני גורמים: מפלס פני הים וכמויות הסחף במי הנהר. לכן, כאשר מפלס פני הים העולמי עולה – גם תדירותם של שינויי המסלול צפויה לגדול.
מפלס פני הים העולמי עלה ביותר מ-20 סנטימטר ב-150 השנה האחרונות – מתוכם תשעה סנטימטרים ב-25 השנה האחרונות בלבד. הסיבה העיקרית לכך היא הפשרת הקרחונים והקרח היבשתי באנטארקטיקה, בגרינלנד ובפסגות ההרים מסביב לעולם כחלק מהשפעות שינוי האקלים. לכך יש להוסיף את עליית מפלס הנגרמת מהתרחבות תרמית של המים בשל העלייה בטמפרטורת האוקיינוסים בתקופה זו.
על פי דו"חות פאנל מדעני האקלים של האו"ם (IPCC), ההערכות הן שמפלס פני הים צפוי לעלות עד לסוף המאה הנוכחית ב-74-30 סנטימטר (בהתאם לתרחיש הפליטות שיתממש). במחקרים אחרים מהשנים האחרונות צופים אף עלייה חדה ומהירה יותר.
את השפעותיה של עליית מפלס פני הים ניתן לראות כבר היום במדינות איים שונות ברחבי העולם, כמו מיקרונזיה שבאוקיינוס השקט, שבה שטחם של כמה מהאיים כבר הצטמצם משמעותית וחלק מהם אף החלו להיעלם לחלוטין מהמפה. עליית פני הים גרמה לרבים לאבד את בתיהם בבנגלדש, והחלה לגרום להצפות גם בארה"ב, למשל בעיר מיאמי שבפלורידה. על פי התחזיות, התופעה לא תפסח גם על ישראל, ומפלס הים התיכון בחופי הארץ צפוי לעלות גם הוא בכמטר עד סוף המאה הנוכחית.

הצפות בבריטניההצפות בבריטניה
הצפות בבריטניה
(צילום: shutterstock)

סתימה בנהר

אך כיצד העלייה במפלס פני הים משפיעה על תוואי הנהרות? נהרות זורמים ממקום גבוה, כמו הר, למקום נמוך – כמו ים. לכן, כשמפלס פני הים עולה, הנקודה הנמוכה ביותר במסלול מתרוממת – ושיפוע הזרימה הופך למתון יותר. במצב כזה, המים בנהר זורמים לאט יותר, בדומה לאופן שבו כדור מתגלגל לאט יותר בירידה מתונה מאשר בירידה תלולה.
להאטה בקצב זרימת המים יש השפעה על המתרחש במורד הנהר, שבו חלק מהסחף שבמים שוקע. "ההשקעה של הסחף תלויה בין השאר במהירות הזרימה: ככל שהיא איטית יותר, כך שוקע יותר סחף דק", אומר אוזן. "כשכמויות גדולות של סחף שוקעות – חתך הזרימה מצטמצם, ובאירוע השטפון הבא, המים צריכים לפרוץ לכיוונים אחרים כדי להמשיך ולזרום".
חלק מהמקומות שעלולים להיפגע מתהליך כזה, כמו העיר ניו אורלינס שבארה"ב, סובלים כבר היום מאירועי הצפות. עם זאת, על פי המחקר, ייתכן מצב שבו השקעת הסחף תתרחש גם באזורים שממוקמים במעלה הזרם של הנהר, שבהם היא לא מתרחשת כיום, כך שגם מקומות שלא מורגלים בהתמודדות עם שיטפונות יהיו תחת איום.

מחסומים מפני הצפותמחסומים מפני הצפות
מחסומים מפני הצפות
(צילום: shutterstock)


להיערך לשינויים בתוואי הנהרות

ומה המצב בישראל? אומנם אצלנו הנחלים והנהרות שונים באופיים מאלה שנבדקו במחקר וכמעט שאין בהם דלתאות, אבל גם בהם תוואי הזרימה רחוק מלהיות קבוע. נהר הירדן, למשל, שינה מאוד את מסלולו בעשורים האחרונים בעקבות הירידה במפלס ים המלח, מה שמשפיע על הגבול בין מדינת ישראל לירדן ועל אתרי הטבילה הקדושים לנצרות.
לדברי אוזן, גם הנחלים בישראל שהוסדרו כך שהם זורמים בקו ישר יחסית משנים את מסלולם. "חתך ישר לא מתכתב עם התהליכים הטבעיים, ולכן הנחל מנסה לחזור לשיווי משקל ומתחיל לחתור בגדות", הוא אומר. "הנחלים האלה הם דבר דינאמי, והתזוזה היא חלק מהאופי שלהם. אפילו נחל איילון, שיצוק בבטון, יזוז מתישהו".
החוקרים מקווים שממצאי המחקר החדש יסייעו לרשויות ולתושבים להתכונן לשינויים בתוואי הנהרות. "כשהתהליכים האלה מתרחשים הם עצומים ובלתי נמנעים", מסכם אוזן. "צריך להיערך אליהם – ושינוי האקלים הופך את הצורך הזה לחשוב וממשי יותר מאי פעם".