המזרח התיכון הוא אחד האזורים שנפגעים בצורה החמורה ביותר בשל התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. דוגמה לכך ראינו בחודש שעבר כששיאי טמפרטורה נשברו בכמה אזורים ברחבי ישראל. כדי לנסות ולאסוף כמה שיותר מידע, על מנת שנדע להיערך לשינוי האקלים בישראל ובמדינות השכנות הוקם מרכז חדשני רב-תחומי לחקר האקלים באוניברסיטה העברית בירושלים. המרכז ממוקם פיזית וינוהל במכון למדעי כדור הארץ. מי שהוביל להקמתו של המרכז הוא ד"ר אורי אדם, בשיתוף פרופ' חזי גילדור.
(צילום: אוהד צויגנברג)


שינויי אקלים באזור המזרח התיכון צפויים להוביל לדעת רבים להתייבשות, התחממות ומדבור, יחד עם עלייה בתדירות עוצמת אירועי קיצון אקלימיים, כגון סופות וגלי חום המובילים לשיטפונות ושריפות. כדי להיערך לכך יש צורך בתחזיות אקלים הנשענות על מודלים אקלימיים עדכניים ומדויקים ככל האפשר, באמצעות תוכנות מחשב מורכבות המדמות את האקלים המזרח תיכוני.
המודלים הקיימים כיום בעולם הינם בעלי יכולת חיזוי מוגבלת לאזורנו, ובמרכז HUCS (Hebrew University center for Climate Science) ינסו לשנות זאת. אז למה מודלים חשובים בכלל בבואנו לדבר על משבר האקלים? פרופ׳ גילדור מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, העומד בראש המרכז, הסביר כי "האקלים המשתנה הוא נושא שמציב ויציב בעיות ושאלות גדולות בפני האנושות בעשורים הקרובים. הכלי המרכזי שבו משתמשים החוקרים בימינו כדי לחזות שינויי אקלים הוא מודלים אקלימיים- תוכנות מחשב המדמות את האקלים. אחת המטרות של המרכז החדש באוניברסיטה העברית היא לתרום לפיתוח של מודלים מדויקים יותר בנוגע לאקלים בעולם בכלל, ובאזורנו בפרט".

פרופ' חזי גילדור פרופ' חזי גילדור
פרופ' חזי גילדור
(צילום: פרטי)


ד"ר אדם, שדחף לקדם את המרכז, ערך את הפוסט דוקטורט שלו בציריך בנושא דינמיקה של אקלים, בהנחיית אחד הפרופסורים המובילים בעולם בחקר האקלים, פרופ' טאפיו שניידר, שמאז חזר לאוניברסיטת caltech בארה"ב, ומי שהמציא מחדש מודלים של אקלים בשילוב בינה מלאכותית. "כשהתחלתי לא היה שום מרכז לחקר אקלים בישראל והרגשתי צורך לקדם את זה כשחזרתי לארץ וקיבלתי משרה באוניברסיטה העברית. כל מי שדיברתי איתו אמר לי שזה טיפשי לעסוק בזה בשלב הזה בקריירה שלי, שאכתוב מאמרים ואקבל קביעות. אבל ממש לפני כשנה קיבלנו אישור מנשיא האוניברסיטה".
המרכז יאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות. בגלל המורכבות הרבה של מערכת האקלים, מאז מחשב-העל הראשון שהוקם כחלק מפרויקט הגרעין האמריקני באמצע שנות הארבעים, מודלים של אקלים סימנו את שיא טכנולוגיית המחשוב בכל תקופה. המרכז יעשה שימוש במערך מחשבים חדיש המוקם בימים אלו באוניברסיטה העברית, יגייס חוקרים חדשים, וינגיש את נושא האקלים לציבור הרחב ולמקבלי החלטות.

ד"ר אורי אדםד"ר אורי אדם
ד"ר אורי אדם
(צילום: פרטי)


למעשה, הפרויקט הייחודי יאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גיאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. "כיום המצב אבסורדי", אומר ד"ר אדם, "יש לנו חוקרי אקלים ישראלים מובילים, אבל התרומה שלהם מיוצאת כביכול למקומות אחרים. אנחנו רוצים לשמר את הידע בתוך ישראל כדי למנף את המדע הישראלי. המזרח התיכון הוא מעט מיוחד. זה האזור שמתחמם ומתייבש במהירות הגדולה ביותר כתוצאה מהתחממות גלובלית. הסיבות לכך לא לגמרי ברורות. זה לא בלתי סביר להניח שזה מאיץ את כל החיכוכים שאנחנו רואים קרוב לעשור באזור שלנו, במצרים, סוריה, לוב ועוד. אנחנו רוצים לדעת לאן זה הולך כדי להיערך בצורה טובה יותר".
ד"ר אדם הוסיף: "כשמתכננים מערכות כבישים צריך לדעת מה הטמפרטורה המקסימלית שאספלט יכול לעמוד בו, לתכנן את מערכות הניקוז, להשקיע במתקני התפלת מים, לדעת איך צריכת האנרגיה תשתנה. אנחנו צריכים לחזות את הדברים האלה ולתכנן מערכות 20 שנה קדימה ויותר. איך האקלים משפיע על חרקים, הופעה של זנים ומחלות חדשות. הכל מתנקז למידע שמודל אקלים טוב יוכל לספק. זה מיתרגם למיליארדים של שקלים שאנחנו יכולים לחסוך בתכנון טוב יותר". הוא הוסיף כי ישראל נמצאת עדיין מאחור בתחום חקר האקלים. "אבל בדבר אחד אנחנו לא מאחור. הנועזות. יש מדענים מהשורה הראשונה בישראל. ודווקא בתחום מחשוב ובינה מלאכותית ישראל היא מובילה".