3 צפייה בגלריה
תנשמות
תנשמות
תנשמות
(צילום: אמיר נזר)
בימים האחרונים נמצאו שתי תנשמות מהמיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים. אחת נמצאה בירדן והשנייה ברשות הפלסטינית. כל זאת ברקע דיבורים על סיפוח. אולי הישועה בסוף בסוף דווקא מהתנשמות?
תנשמת ראשונה התגלתה על ידי צפר מהרשות הפלסטינית, עם טבעת מישראל, בשדה חקלאי ליד יריחו. התנשמת טובעה ליד קיבוץ חפצי-בה, על ידי קובי מירום, לפני כ-11 שנים (2009) – גיל מופלג לתנשמות. תנשמת נוספת, שטובעה בקיבוץ שדה אליהו נמצאה בירדן, בעודה מקננת עם זכר ירדני בחווה של חקלאי מהכפר משרעה שבמדינה.

המיזם החל לקרום עור וגידים בשנת 1983 בקיבוץ שדה אליהו. בשנת 2008 הפך למיזם לאומי והורחב משמעותית. מ-14 תיבות קינון בתחילת הדרך, יש כיום ברחבי ישראל למעלה מ-5,000 תיבות קינון, פרי שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, חקלאים וגורמים נוספים.
המיזם מלווה בצוותי ניטור בשמונה אזורים שונים בארץ - רמת הגולן, הגליל המערבי, עמק החולה, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, השרון, יהודה והנגב, ועד כה נחשב סיפור הצלחה שהצליח לצמצם את השימוש ברעלים בישראל, ועתיד לצמצמו עוד. בנוסף לכך, גם הירדנים, הפלסטינים, הקפריסאים והיוונים הצטרפו ליוזמה.
3 צפייה בגלריה
תנשמת שנמצאה ברשות הפלסטינית, ליד יריחו
תנשמת שנמצאה ברשות הפלסטינית, ליד יריחו
תנשמת שנמצאה ברשות הפלסטינית, ליד יריחו
(צילום: יוסף קאסם)
פרופסור יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ציין כי "ככל שהשטחים המשותפים בפרויקט גדולים יותר ורצופים, אוכלוסיית התנשמות תהיה גדולה, קבועה ובריאה יותר והצלחת הפרויקט תגדל".
עוד אמר לשם כי "שיתוף הפעולה האזורי מהווה פלטפורמה לגישור בין הירדנים, הפלסטינים והישראלים ומטרתו היא לרשת במשותף את השדות החקלאיים בתיבות קינון, תוך מעקב אחר ההצלחות והכישלונות, ובכוחות משותפים ללמוד מהניסיון כדי לשפר את השיטה, ובכך לתרום לקידום חקלאות ידידותית לסביבה".
3 צפייה בגלריה
תנשמת מישראל ברשות הפלסטינית
תנשמת מישראל ברשות הפלסטינית
תנשמת מישראל ברשות הפלסטינית
(קרדיט: מיזם התנשמות הלאומי)
לפני כמה שבועות החל שידור חי מקן תנשמות והשבוע נוסף שידור מקן שני, המאפשרות הצצה לחייהם המרתקים של התנשמות בישראל, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, כאשר רוב הפעילות בקינים מתרחשת בלילה, כשהתנשמות מביאות לגוזליהם מכרסמים מהשדות החקלאיים. פרופסור יוסי לשם סיפר כי "בשבוע האחרון, שלושת הגוזלים, אשר אט אט הופכים לפירחונים, מבלים את מרבית הלילה מחוץ לתיבה בהמתנה להגעת ההורים עם המזון הנחשק, או יוצאים לחקור את הסביבה הקרובה סביב התיבה ואף מתחילים להתנסות בצייד עצמאי. לכן, מי מכם אשר הציץ במצלמות במהלך הלילה לרוב ראה כי התיבה ריקה או ששוהה בה רק גוזל אחד".