פרסים לחוקרים מאוניברסיטת ת"א

פרופ' דורון פודר, מביה"ס למדעי המתמטיקה, זכה בפרס ארדש היוקרתי לשנת 2020 המוענק למתמטיקאי צעיר מצטיין עד גיל 40.
פרס ארדש (פרס למתמטיקה על שם אנה ולאיוש ארדש מתרומתו של פרופ' פ. ארדש) הוא פרס המוענק על ידי האגוד הישראלי למתמטיקה, למתמטיקאי ישראלי העוסק במתמטיקה עיונית, במתמטיקה שימושית או במדעי המחשב והוא נחשב לפרס היוקרתי ביותר למתמטיקה שמוענק בארץ.

פרופ' דורון פודרפרופ' דורון פודר
פרופ' דורון פודר
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
מנימוקי ועדת פרס Erdos להענקת הפרס לפרופ' דורון פודר: "דורון פודר הוא חוקר מעמיק החוקר בתפר שבין תורת ההסתברות, תורת החברות הגיאומטרית ותורה ספקטרלית של גרפים ויריעות, ומטריצות מקריות. בעזרת שילוב יוצא דופן זה הצליח דורון להביא לפריצת דרך במספר תחומים".
פרופ' פודר אמר: "ההודעה על קבלת הפרס היתה מרגשת - זהו כבוד גדול, ואני מודה לחברי ועדת הפרס על ההכרה וההערכה של המחקר שלי. משמח היה גם לחלוק בפרס עם פרופ' נתן קלר, שהיכרותנו משתרעת על פני למעלה מ-20 שנה, מאז היינו שותפים בנבחרת הנוער של ישראל לתחרויות מתמטיקה בינלאומיות".
פרס ה-ACM היוקרתי הוענק לד"ר דור מינצר
ACM, האגודה למכונות מחשוב הודיעה כי ד"ר דור מינצר, בוגר ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלוונטיק באוניברסיטת תל אביב, הנמצא כעת במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי, בלימודי פוסט דוקטורט, זכה בפרס על עבודת הדוקטורט המצטיינת ביותר בעולם במדעי המחשב והנדסה לשנת 2019.
ACM הוא הארגון המעניק את הפרס היוקרתי Turing Award, המכונה "פרס נובל" של מדעי המחשב. הזוכה מקבל פרס כספי ועבודתו מתפרסמת בספרייה הדיגיטלית של ACM.

ד"ר דור מינצרד"ר דור מינצר
ד"ר דור מינצר
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
מחקרו של דור עוסק בתורת הסיבוכיות, ענף במדעי המחשב ובמתמטיקה המתמקד בכמות הזמן והזיכרון הדרושות לפתרון בעיות חישוביות. עבודתו מהווה פריצת דרך בתחום, שכן המחקר עוסק ברובו בהוכחת הקושי של פתרון בעיות קירוב אלגוריתמיות, תחום הנקרא PCP. למחקר זה יש חשיבות רבה והשלכות רחבות בתחומים רבים, בפרט לקריפטוגרפיה, הבנויה מיסודה על הנחות על קושי החישוב של בעיות מסוימות.
פרופ' מולי ספרא, ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אמר: "אוניברסיטת תל-אביב היא מרכז הפעילות העולמית בתחום זה והמחקרים אשר מבוצעים ע"י חוקרינו כוללים פריצות דרך מרכזיות. עבודת הדוקטורט של דור היא הטובה ביותר בעולם בשנה האחרונה, כהגדרת הפרס, ולדעת רבים, אף הטובה ביותר שנכתבה בעשור האחרון. בשנה הבאה דור יצטרף לפקולטה למתמטיקה ב-MIT ואני מאחל לו הצלחה רבה בדרכו החדשה. אנו מקווים שיחזור לקבוצת המחקר של מתמטיקה של חישוביות באוניברסיטת תל-אביב כדי לקדם פריצות דרך נוספות".

לפתור את בעיית האלימות במגזר הערבי

ביום שלישי הקרוב (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית.
במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.
זירת הירי ביפוזירת הירי ביפו
זירת ירי ביפו
בחלקו הראשון של האירוע יידרשו הקבוצות לעבוד באופן עצמאי ובחלק השני הם יציגו את הפתרון שגיבשו לשאר המשתתפים ולחבר שופטים נרחב, הכולל את המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה לשנת 2015 פרופ' דיוויד וייסבורד, ד"ר דניאלה בייניש מארגון הג'וינט, אורן כהן ממשרד רוה"מ (סמנכ"ל ממשל וחברה) וניצב ג'מאל חכרוש ממשטרת ישראל (ראש מנהלת החברה הערבית). במהלך החודש האחרון ערכו הקבוצות מפגשי היכרות, נפגשו לסיורים ביישובים, דנו בבעיות המרכזיות שדורשות מענה ביישוב אותו הם חקרו, חשבו על כיוונים ראשוניים אפשריים לפתרון ועוד.
פרופ' באדי חסייסי, ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, מסביר כי "מדובר בהאקתון ראשון מסוגו, תחרות שאנו עושים כדי להעלות רעיונות חדשים לטיפול באלימות בחברה הערבית. התחרות הזאת נוסדה מתוך הבנה שאמנם קיימים קשרים בין המשטרה, לפרקליטות, לשלטון המקומי ויתר גורמי אכיפת החוק באותם יישובים, אבל עם מעט שותפות שתוביל לפתרונות. בהאקתון שלנו אנחנו מנסים ורוצים לייצר עבודה משותפת עם פתרונות משותפים ויעילים. משתתפי ההאקתון יצטרכו לזהות בעיה ברורה ביישוב אותו הם חקרו במהלך החודש האחרון, להשתמש בכלים, במודלים ובשיטות עבודה מוכחות כיעילות, ויצטרכו להעריך את ההתערבות ולבסוף לבדוק אם הפתרון שלהם עובד".

מצפיה ביוטיוב למקום שלישי באולימפיאדת הכימיה בעולם

מיכאל בלגולה, שעלה לארץ בפרוייקט נעל"ה ולומד כיום בכפר הירוק, זכה במקום שלישי באולימפיאדה לכימיה.
נעל"ה הינה תכנית ייחודית, מרגשת ומאתגרת, המציעה לבני נוער יהודים, בגילאי תיכון הזדמנות ללמוד בתיכון ישראלי (בכיתות ט'-י"ב) ולסיים עם בגרות ישראלית מלאה, המוכרת באוניברסיטאות ברחבי העולם. התוכנית מתקיימת במגוון רחב של מוסדות חינוך וכפרי נוער.
מיכאל בלגולהמיכאל בלגולה
מיכאל בלגולה
(צילום: מתוך אתר התחרות )

בכפר הירוק קיימות ארבע כיתות נעל"ה, שבהן לומדים כ-100 תלמידים ממדינות ברית המועצות לשעבר. התלמידים גרים בפנימייה של הכפר הירוק ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה ומבית הספר. מיכאל למד 5 יח' של מתמטיקה ואנגלית ובמגמות: כימיה, פיזיקה ורוסית.
בתחילה, מיכאל - שהוריו עלו לארץ בעקבותיו ב-2017 - לא כל כך אהב כימיה, אך קורסי הבסיס באוניברסיטה הפתוחה, פתחו בפניו את עולם הכימיה. כששמע לראשונה על תחרות הכימיאדה החליט להצטרף, על מנת לאתגר את עצמו.
בכיתה י"א הגיע לגמר הכימיאדה, אז הבין שהוא אוהב כימיה ורוצה להגיע לנבחרת. הוא צפה בסרטונים ביוטיוב והעשיר את הידע שלו דרך האינטרנט. בנוסף הוא קיבל עזרה מצוות מורי הכימיה בכפר הירוק, שהסבירו והרחיבו את החומר. לאחר זכייתו במקום השלישי, הוא זכה לשבחים רבים מצד כל חברי הכפר הירוק, בין היתר מההנהלה בראשות ד"ר קובי נווה-(סיסקו), המורים לכימיה, צוות המורים והתלמידים.