רק ל-5.5% מהאוכלוסייה יש נוגדנים לקורונה: כך עולה מסקר סרולוגי כלל ארצי שערך משרד הבריאות בין החודשים יולי עד ספטמבר, במטרה להעריך את הימצאות הנוגדנים לנגיף בקרב אוכלוסיית ישראל.
על פי הסקר, שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% (5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית). בגברים היה שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). בילדים בקבוצת הגיל 10-18 שנים שיעור הימצאות הנוגדנים היה הגבוה ביותר (8.1%).
2 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בהדסה עין כרם ירושלים
מחלקת קורונה בהדסה עין כרם ירושלים
דגימות קורונה בבית החולים הדסה
(צילום: AFP)
שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר (9.5%), בהפרש גדול מאוד ממחוזות אחרים. במחוז מרכז שיעור הימצאות הנוגדנים היה 2.9%, במחוז תל אביב 2.2%, במחוז צפון 1.9% ובמחוז חיפה - 1.1%. ביישובים גדולים (מעל 50,000 תושבים) היה שיעור ההימצאות 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%).
ביישובים לא יהודים היה שיעור הימצאות הנוגדנים הוא רק 2.1%, ביישובים יהודים 3.6% וביישובים עם אוכלוסייה מעורבת - 5.5%. שיעור ההימצאות בישובים חרדים היה גבוה פי 5 לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים.
ממצאי הסיקור מלמדים כי שיעור החשיפה בישראל רחוק ממה שיכול להיות מוגדר כ"חסינות עדר". יתרה על כן, רמת נוגדנים גבוהה בדם אינה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח ארוך. בהתאם לכך, משרד הבריאות חוזר ומדגיש את החשיבות של עטיית מסיכות, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על היגיינת ידיים, גם בקרב מי שנמצאו נוגדנים בדמו.
במשרד הבריאות ציינו כי השיטה הסרולוגית מאפשרת לאמוד את מספר האנשים באוכלוסייה אשר נחשפו ופיתחו נגדו נוגדנים. יתרונה של שיטה זו היא שניתן ללמוד באמצעותה על חשיפה קודמת של הנבדק לנגיף, גם בקרב מי שלא הראה תסמיני מחלה או בדיקות חיוביות בזמן שחלה.
2 צפייה בגלריה
מעבדה לבדיקות קורונה קופת חולים לאומית באור יהודה
מעבדה לבדיקות קורונה קופת חולים לאומית באור יהודה
מעבדת קופת חולים לאומית
(צילום: EPA)
הסיקור נערך בשיתוף פעולה עם ארבע קופות החולים וכלל כ-55 אלף נבדקים המתגוררים במאות יישובים בפריסה ארצית. בסיקור נבחנו מדדים של מין, גיל ומאפייני יישוב (מחוז, גודל, לאום ודת). המשרד יערוך בעתיד סיקורים נוספים במטרה ללמוד על החשיפה של האוכלוסייה לנגיף במהלך הגל הנוכחי.
סקר זה מצטרף לסקר נוסף אקראי שבוצע במהלך הגל הראשון בבני ברק והנהלת משרד הבריאות לומדת את התוצאות. ייתכן כי הבדיקה הסרולוגית תאומץ בזמן הקרוב כשיטה לזיהוי בני אדם שנדבקו בעבר במחלה והיא תסייע לזהות מחלימים מהמחלה וקיצור/מניעת בידוד בבני אדם שחלו בעבר והחלימו.
שר הבריאות יולי אדלשטיין: "אני מודה למבצעי הסקר ולמשתתפים בו. ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם בביצוע סיקור סרולוגי בקנה מידה לאומי ובהיקף נבדקים נרחב כל כך. הסקר הוא חלק מהמאמצים של משרד הבריאות למצוא עוד שיטות חדשניות לאבחון מחלת הקורונה והחולים בה, לרבות סקר עולמי ורציף לאיתור אמצעים מתקדמים ואמינים לזיהוי מהיר של המחלה בקרב הנבדקים".